פופאיי

אני כותב גם כשאין לי מה לכתוב,

אם רצוני בכך

כי הרי אני יודע שתמיד יש מה לכתוב,

אם קוראים למילים

ואולי לאחרים זה נראה שטויות,

אבל כל דבר יכול להיחשב לשטויות

אנשים הם שונים, הם לא חושבים אותו הדבר,

וזה מה שעושה את העולם שלנו מעניין

אז תפסיקו לכעוס על אנשים שלא חושבים כמוכם,

זו זכותם

גם אם אני אוכל קובה עם הידיים,

מתוך מרק חמוץ

גם אם אני נועץ מזלג בציפורניים,

אני עדיין שפוך

גם אם יש לי גשר בשיניים,

אני דומה לכריש ממלתעות

וגם אם אני מיישר את המחשבות בראש,

זה לא אומר שזה אני באופן סופי,

זה רק שלב, או מצב נפשי כלשהו

בן-אדם שהולך לישון בלילה לא יישאר ישן,

הוא יתעורר מתישהו

ומצבי רוח חולפים, כמו מזג של האדם

אם אני נראה המום היום,

אולי מחר אהיה מפולפל

אם אני כבד היום,

אולי מחר אהיה קליל

אם המחשבה שלי אטית היום,

אולי מחר היא תהיה מהירה

אם אני רציני היום,

אולי מחר אהיה משעשע

אם אני עצוב היום,

אולי מחר אהיה שמח...

את נראית לי לא מבינה את הדברים הבסיסיים

לא כי את באמת לא מבינה, אלא כי את מסתכלת על התמונה הגדולה

כי את מחלקת את האנשים לטיפוסים,

ואם הוא עצבני היום, בטח הוא תמיד עצבני, את אומרת

ואם הוא רגיש היום, בטח הוא תמיד רגיש, את אומרת

ואם הוא כנוע היום, בטח הוא תמיד כנוע,

תיזהרי מהזמנים בהם הוא לא יהיה כנוע,

ויחזיר מלחמה

אם אני אוכל בשר,

זה לא הופך אותי לאדם רע,

רק כי אתה חושב ככה

לא כל מה שאתה חושב ומבין, הוא נכון

אתה לא מבין הכול,

לא תמיד אתה חושב נכון.