פופאיי

עכשיו הדלת סגורה, 

איש לא ייכנס חוץ מאדם אחד מלבדי,

כל אדם אחר יחטוף כדור לראש

עכשיו הדלת סגורה,

והזונות נמצאות מחוצה לה

הן בהחלט צריכות להישאר מחוצה לה

עכשיו הדלת סגורה,

והרדיו דולק

וגם הטלוויזיה, והמחשב,

והאורות, והדמויות בתמונות - המשוגעות

עכשיו את זונה, ואת זו שמסתירה פנייך

עכשיו את מתחבאת רחוק-רחוק ממני,

כשכולם יודעים איפה אני נמצא.

היה לו נרתיק בכיס עם גפרורי זהב

הוא הצית איתם את הסיגריות שלו,

שעלו שקל שבעים במכולת השכונתית

היה לו עט שהיה עשוי זהב,

הוא כתב אתו את השירים שלו,

שזכו לתגובות פושרות עד לא קיימות

היה לו ספל שהיה עשוי זהב,

הוא הכין בו קפה טורקי עלית,

שפעם מזמן היה הקפה הכי טוב בשוק

היה לו רדיו שהיה עשוי זהב,

אבל הוא לא שמע רדיו, הוא שמע דיסקים

הייתה לו שן מזהב,

והיא עזרה לו ללעוס את הפלאפל,

שהיה קונה בצומת בעשרה שקלים.

>>>>>>>>>>>>>>>>

טירן התאבד ביום ראשון,

ושני, ושלישי...

רק ביום חמישי הוא החליט לא להתאבד

במקום זה הוא ישב חצי יום,

וכתב סיפור ארוך על בן-אדם,

שב-כל יום בשבוע מתאבד,

חוץ מביום חמישי

הסיפור יצא כל-כך טוב,

שהוא החליט להמשיך להתאבד כל יום בשבוע,

אבל לא ביום חמישי

וכך אכן היה,

עד שכתב סיפור על אדם שלא מתאבד גם ביום רביעי.

>>>>>>>>>>>>>>>

האדם הזה מת

אבל הוא עוד זז

הוא עוד חושב

הלב שלו דופק

האדם הזה מת

אבל הוא לא באמת

הגוף שלו חי

אבל האדם הזה מת

אתה מדבר מילים,

לא אכפת לי מכלום, לא אכפת לי מכלום

אתה אוהב אותי,

לא אכפת לי דבר, לא אכפת לי דבר,

הלילה

האדם הזה מת

הוא אומר שהוא אוהב,

הוא חושב שהוא אוהב,

אבל הוא לא באמת

האדם הזה מת,

הוא מאוד דואג,

לא כי הוא באמת דואג,

אלא מתוך הרגל

בסוף תהרוג גם אותי,

בסוף תהרוג גם אותי, בסוף תהרוג גם אותי

אתה מדבר אליי,

אבל לא איתי, אבל לא איתי,

אבל לא איתי.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

הוא משחרר אותה מהראש שלו,

היא משחררת אותו מהראש שלה,

ועכשיו הראש של שניהם פנוי

היא נוסעת ליד היישוב ושומעת טראנס

ממטרה משקה גשם על האדמה הלחה

אולי באמת היא התבלבלה בין אהבה למשיכה,

זה יכול לקרות גם להכי טובות

אבל עדיין היא מביטה על הבית שלו,

בית חד קומתי עם חצר, מרפסת וגינה,

ותוהה אולי הלב שם,

אולי האהבה שם,

האהבה הזו שכולם כל הזמן מדברים עלייה

אבל באמת זו שאלה של תלות,

ואולי יש פה איזו אהבה כלשהי, אבל לא התאהבות

הבן-אדם מצא חן בעינייה, והיא מצאה חן בעיניו,

הם ראו זה את זו כאנשים

אבל בלי משיכה עזה, בעיקר פיזית, ביניהם,

שום-דבר לא היה קורה

אז היא קנטרה, והוא עיגל קצוות,

בשביל להמשיך את הקשר הזמני חלק וטוב

אבל עתיד אין כאן מסיבות שונות

והוא הלך למצוא בחורות חדשות,

והיא הלכה לחפש בחורים אחרים

שניהם מזדיינים כמו שפנים.

כף הרגל שלך בתוך הפה שלי זה הכי טעים,

אבל לא טעים כמו הלשון שלך,

עם כל הכבוד לכף הרגל שלך,

ויש כבוד.

ריח השיער שלך בנחיריי הוא הכי טוב בעולם,

אבל לא הכי טוב כמו ריח בית השחי שלך,

עם כל הכבוד לשיער שלך,

ויש כבוד.

תחושת הפטמה הזקורה שלך על לשוני היא הכי נעימה,

אבל לא נעימה כמו תחושת הפות שלך,

עם כל הכבוד לפטמה שלך,

ויש כבוד.

אבל הכי אני אוהב כשאת רוחצת אותי,

באמבטיה,

כשפלג גופך העליון חשוף,

ואני עירום כמו תינוק,

והזין שלי מזדקר בלי כוונה,

ואת צוחקת, ואומרת -

"מה יש לו זה? מתרגש?"

מכבד את גופי יותר ממה שאני

מתפרקד בין רגליי כמו כלב עזוב,

צמא לתשומת לב, מייבב ועירום וחושק

ואני לא יודעת מה לעשות עם כל הסקסיות שלי,

כוח המשיכה שלו אליי מפחיד אותי

בעור חשוף אני יכולה לגרום לו לנבוח, וליילל,

ולהתחנן ממני לתשומת לב

ואני נרטבת שוב ושוב מהדברים שהוא עושה עם הלשון שלו,

על שוקיי, על ירכיי, בטבור, בתוכי

איך אפשר להגיד לא להערצה כזו,

אבל זה לא בריא

כל-כך נעול עליי, כמו מהופנט,

ולא מכיר אותי בכלל.

בחלום ניסיתי להגיע אליך מהעיר שלי לעיר שלך,

אבל לא היו אוטובוסים ולא מוניות,

וכל הדרכים היו חסומות,

כמוך

אבל אני לא התייאשתי,

וקטפתי פרח והרחתי אותו כל-כך חזק,

ואז קיבלתי כוחות על, ויכולתי לעוף

ועפתי אליך מעל כל האנשים וההרים,

והמכוניות והכבישים שבעולם

והגעתי לרחוב שלך, ונחתתי קליל-קליל במדרכה,

ובאתי הביתה שלך ודפקתי בדלת, ואתה פתחת

ואמרת לי "מה, מיטל, מה את עושה פה?"

ואני חייכתי, כי ידעתי שאתה מאוד שמח לראות אותי

ונכנסתי הביתה שלך, ואכלנו פטריות וראינו סרטים

וככל שאהבת אותי, אני אהבתי אותך יותר גם,

והלב שלי גדל וגדל וגדל,

עד שהוא כיסה את כל החדר.