פופאיי

אם אני לא עייף באמת

רק מותש

ישנתי הרבה והמוח טוחן מחשבות

אני שם את הראש על הכרית,

ומרגיש כמו גרוטאה

כמו גוש שמישהו מילא בהמון סמרטוטים

אז אני אומר באמת אין לי כוח

אבל לכתוב זו מנוחה בצורה כלשהי

ואני מפהק,

ופרפרים ופרחים יוצאים לי מהפה.

>>>>>>>>>>>

הוא משתלב בכל מיני מדעים

אבא שלי עובד בנמל

יש לי גיטרה עם ארבעה מיתרים

שני המיתרים המרכזיים נקרעו,

זה אחר זה

הלכתי לאיש הגדול,

אמרתי מה אני אעשה,

הגיטרה שלי קרועה

הוא יש לו אגו גדול,

הביט עליי ברוגז, הביא לי מיתרים

"מה אתה רוצה ממני?" אמר,

"אי-אפשר ככה,"

מתחתי את המיתרים על הגיטרה,

אפשר להסתדר איתם

ובאמת לא אכפת לי להתחתן אתך,

כאילו למה לא

את אחלה אישה בשבילי,

אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה,

משפחה, בית, ילדים, עבודה וכל העסק

סבתא שלך קוראת לי בכף הרגל,

במקום ביד,

ואומרת לך בשפה זרה

כנראה שזה משהו חיובי, עם עוקץ קטן,

אומרת בדרך אגב

יש לך תיאבון,

ולי יש חשק וכוח לספק את התיאבון

אבל אנחנו מבינים שאנחנו חולמים,

ואת מתחילה להתפרק,

לכעוס ולהתנהג בצורה חסרת הגיון,

ולי כבר לא אכפת

אני מחכה שהראש שלך יסתדר,

ואם לא יסתדר - אני הולך,

גם ככה בעצמך כבר לא תרצי.

>>>>>>>>>>>>>

אבל באמת בודהה היה אדם גדול,

איך שמסתכלים על זה,

למרות שאני חושד שרוב הסיפורים עליו מצוצים מהאצבע

הייתי רוצה ספר בו יש סיפורים על מעשיו, דבריו וחוכמתו של בודהה,

גם אם זה לא בדיוק אחד-לאחד,

אבל מעיד על השקפת העולם שיצר.

>>>>>>>>>>>>>>

>>>>>>>>>>>>>>>>>

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

לו היה לי פיצה...

אולי אם היה לי פיצה, הייתי אוכל אותה

הייתי אוכל אותה כמו שרעב מאוד יודע לאכול פיצה,

בצורה אכזרית

אבל אין לי פיצה,

אז אכלתי קצת אפרופו,

וניצלתי את הצורה המוזרה שלו בשביל לנגב בו גבינה

ואכלתי גם במבה,

ומלפפון אחד, ועגבנייה

אבל לו הייתה לי פיצה... זה היה יכול להיות אחלה

עם בצל כדי להזרים חומרים טובים לדם

בינתיים אנחנו לא אוכלים פיצה,

רק את הלב,

אני והתולעים שלי

אולי אני אוכל קובה,

אני חושב שאני אוכל קובה

או פיצה.

>>>>>>>>>>>>>

זה כדי לעשות לכם תיאבון -

>>>>>>>>>>>>>>>

וזה כדי לעשות לכם יותר תיאבון -

>>>>>>>>>>>>

הגדלים של התמונות לא באחריותי,

אני רק פועל פה.

בתאריך המתחלף שעה חמש וחצי בערב, 

והכינורות מנגנים לי, והם מנחמים ומעיקים

ירח גדול מאיר את העולם הזה כמו זרקור,

אני הולך למצוא ארץ חדשה

ילדים קטנים חושבים שאני עתיק,

ומוזר, הם לא מבינים אותי

הלכתי את הדרך ואני עדיין הולך,

העולם זה לא שדה אחו ולא שדות בוערים

היא אומרת שהיא אוהבת,

ואני יודע שהיא באמת אוהבת,

אבל האם היא אוהבת?

בשעון קיץ,

שמש גדולה מטפסת בשעון החול,

האוויר קשה וסמיך, אי-אפשר לנשום

הזיעה דביקה והעיניים כואבות,

אפילו האוזניים כבדות

"ככה זה כשאין מזגן," אמר לי פעם,

ואולי אם הייתי מדליק את המזגן - היה מזגן

אני לא מצפה לשלג בקיץ,

ואפילו לא לפתיתי קלקר שיצנחו משמיים,

אבל דברים כאלה יכולים לקרות

השעה הופכת מאוחרת, והחשכה מנחמת,

צללים מתארכים על כתלי ביתי וברחובות,

והאנשים הופכים יותר ארוכים ורזים.

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

בכל זאת אני שקעתי למדמנה עמוקה,

ואין לי כוח בכלל בגרוש לצאת

אני רוצה לים לאכול צדפות,

לישון בגן-עדן של מוזיקה ונישוקים

בכל זאת אני צריך לחבר את עצמי למקור כוח,

ולהטעין את המוח הסקסי שלי

כי אין אני, ואני לא נהנה כמעט מדבר

המוזיקה כמו מסטיק, אין לי כוח אפילו לזיין

העירו אותי מוקדם מדי,

אין סיכוי לישון בבית הזה כמו שצריך

הקולות כל הזמן בראש שלי,

ולנקות אותן עולה לי

היום נשארתי עם עצמי, עובד לילה במונית.

השמש ה-בהירה הבליחה באורות משעשעים,

על פני המישורים השקופים של הנפש,

ומצאה אותי יושב מול החלון עם הביצים בחוץ,

משתעשע באשכים כאילו הם היו גולות בשקית

אברכים דיברו איתי עברית,

והלכו להתפלל לשם למען השם,

וילדים הרביצו במקלות בגדרות,

וגירדו את העקבים שלהם על,

אדמת הבור המפוסלת של העיר,

הזו

רק אני בשביל השם למען השם,

שתיתי עוד שלוק מיץ תפוחים עסיסי,

וגירדתי את הביצים הלוך ושוב,

ונתתי להם להתחמם בשמש,

עד בוא שעת קסם על ליל אכזב,

זה.