פופאיי

- אני צריך לכבס את התחתונים.

+ מה קרה?

- ראיתי את מיטל.

>>>>>>>>>>>>>

למי שלא הבין,

כל מי שרואה את מיטל גומר בתחתונים.

גם אני ראיתי את מיטל,

אבל זה היה לפני הרבה-הרבה זמן,

כשעוד היינו ילדים.

היא נתנה לי לראות לה את התותה,

אם אני אראה לה את הבולבולון.

היא הייתה מאוד מרותקת לדבר הזה שיש לבנים בין הרגליים,

זה היה לה לא מוכר ולא מובן,

ובטח שהיא לא ידעה איך הוא פועל,

ומה עושים אתו.

טוב...

עכשיו היא כבר יודעת הכול.

>>>>>>>>>>>

- רגע, רגע...

לא רק שהיא יודעת עליו הכול,

היא גם כל הזמן עוסקת בו.

כאילו -

זה מקור ההנאה שלה,

הפרנסה שלה,

התמיכה הנפשית שלה,

והדבר שלמענו היא בכלל חיה.

+ וגם מקור הנוזלים שלה...

>>>>>>>>>>

למי שלא הבין,

היא שותה את החילבה מהארנב הלבן.

אני קורא לו הארנב הלבן,

אבל היא מתעקשת לקרוא לו "מקור החיים",

אני לא יודע למה

בכל מקרה,

הארנב הלבן משקה אותה, מאכיל אותה,

מפרנס אותה, ושומר על שפיותה

בלעדיו לא היה לה כלום,

פשוט כלום

אני צודק?

- היה לי אותי...

אתה לא מעניין אותה,

אלא מה שבין הרגליים שלך

- יש לי תחביבים...

היא אוהבת את השירה שלי...

(כולם -) פחחח.... חחח...

>>>>>>

למי שלא הבין,

מיטל מעמידה פנים שהיא מתעניינת בבן-אדם,

רק בגלל הארנב הלבן שלו.

בשבילה לא הארנב הלבן מחובר לגברים,

אלא הגברים מחוברים לארנב הלבן,

והם, הגברים, הם מערכת תמיכה לארנב הלבן

ככה היא רואה את זה.

- הארנב הלבן... חלומה של כל אישה... סטרייטית. 

- עבר הרבה זמן מאז שהשמש שקעה,

ועוד מעט היא תשקע שוב

מה היית רוצה לעשות לפני שנשתגע?

+ לא יודעת, אולי לכתוב שיר,

אולי לחבק, אולי לנשק

- אני מרגיש את תחושת הטירוף מתקרבת לאט-לאט,

היא תגיע, אין ספק

אבל תודי שהיה נחמד להיות שפויים,

ןלו לכמה שעות

+ כן, זה נתן לי קצת אוויר,

אבל למען האמת - להיות שפוי זה משעמם

- (מחייך) כן, אבל הרבה פחות מעייף

+ אולי בגלל זה אין לי בכלל חשק לישון.

+ יריות, אני שומע יריות בכל מקום, מי יורה?

- אדוני, חבורת אנרכיסטים יורים ברחובות,

צריך לעצור אותם, זה מצב חירום.

+ מישהו נפגע? אלוהים אדירים, זה אסון!

- אף-אחד לא נפגע בינתיים, אדוני,

הם רוקדים ברחובות.

+ רוקדים?

- כן, ומנשקים ומחבקים אחד את השני.

+ איזה מן אנרכיסטים אלה, מה הם יורים בכלל?

- הם יורים רגש, אדוני.

+ רגש? איך אפשר לירות רגש? איזה רגש?

- אהבה, אדוני. הם ממש מרססים אחד את השני באהבה.

+ (שתיקה)

- אדוני, קיבלת? עבור.

+ שוסמן, אני לא יודע איך להתמודד עם רגש, ועוד אהבה,

זה נשק חדש כזה או מה? איך מתגוננים מפניו?

- זורעים שנאה, אדוני.

+ זו לא הדרך שלנו, שוסמן. אני חשוב שפשוט...

- מה, אדוני?

+ תיתן להם לירות אחד בשני כאוות נפשם.

- השתגעת?

+ זה נשק מסוג חדש, שוסמן. זו אהבה, נשק חיובי,

גם אני חושב שאני אתקע לעצמי אהבה לתוך הראש.

- אדוני! זו התאבדות! למה שתעשה דבר כזה!

+ זו לא התאבדות, שוסמן. זו עלייה בסולם הרוחניות.

- האם האנושות לא מספיק טובה ככה? בלי כל האהבה הזאת בכל מקום?

+ לא, שוסמן. לא. יש עוד דרך לעשות. בוא נעשה אותה.