פופאיי

מעליות עולות ויורדות

בניין גבוה מט לנפול

בצד הדרומי של העיר

איפה שהרחובות מלאים זבל

וחדרי המדרגות מלאים סמים קשים

בדירה אחת יש זקן, שסובל מאגורה-פוביה

ולא יצא מפתח דירתו למעלה מעשרים שנה

חדריו מלאים גרוטאות,

וילדים קונים בשבילו במכולת

הוא עוסק בעישון וקריאה

והצנרת של השכנה מעליו מטפטפת לו לתוך הדירה

השכנה הזו דו-קוטבית, וחיה על כדורים

כבר לא צעירה, ואצלה הדיכאון הוא ידיד

לפעמים היא שרה, כשהשמיים נפתחים

והיא נזכרת להשקות את האדניות,

שכבר מזמן הפקעות שלהן מתות

ומעליה בדירה ריקה, גר נרקומן

שלוקח כל סם, וחי בשביל הסם

כבר אין בו כלום, רק קליפה

איש מת מהלך בין חדרי ביתו

את הסם הוא משיג בקושי

ואומרים שהיה לו הון רב, שנשרף בלבן

יודעים שבסתר הוא עוד אוהב מישהי,

כי הוא מקלל איזו אישה שמזמן נעלמה,

ומתווכח איתה בקול כאילו היא עונה לו בתוך ראשו

לפעמים השכנים מעליו נותנים לו קצת סם,

כי יש להם לב טוב, למרות שיש להם לב רע

והשכנים מעליו, בלדרי סמים

מפיצים את הסם בכל האזור

יש להם מעבדה קטנה,

וכספת גדולה עם המון שטרות בגומיות

הם מוכרים סם מדולל

מכורים בעצמם למקור פרנסתם

הטלוויזיה דלוקה אצלם סביב השעון

ולפעמים גם הרדיו

הם גם שותים משקאות חריפים,

ושוכבים עם נרקומניות בחדרים האחוריים

יש להם כמה אנשים פה ושם

אומרים שהם גם מסרסרים בנשים

ואם עולים עוד במעלית, מגיעים לגג

שם יש דירת גג קטנה, עם זקן חביב וחייכן

הוא מגדל מיני צמחי תבלין ומרפא, וגם גראס

שהוא מגלגל ומעשן בסוטול עם חיוך על פניו

האנשים האלה כמעט ולא יוצאים לרחוב

והזקן עם האגורה-פוביה לא יוצא בכלל

לפעמים, בלילות גשומים, מאכלסים את חדרי המדרגות

קבצנים, נרקומנים ושיכורים

במעליות יש ריח של שתן, ועקבות גללי כלבים

והמעליות עולות ויורדות, עולות ויורדות

מדירת הגג למרתפים הכי חשוכים

על זה לא מדברים,

אבל במרתפים יש אנשים שעוסקים בבדס"מ

והם ישמחו לתת לך טיפולים שונים,

שיהפכו אותך לחצי בן-אדם. 

מחזיר את המתנה שניתנה

בפתח ביתי סגורה כמו עציץ

בקופסת קרטון עטופה צלופן אדום

וסרט אדום עבה סוגר אותה,

פורח מתוך הקופסא הרבועה

אני מקווה למצוא שם חתלתול

או בובת חתלתול

או שפן קטן, או בובת שפן קטן

או אפילו דובי מחורבן

אבל אני מוצא את כל החסדים שלי,

שמשום מה לא מצאו חן,

ועליי לאגור אותם מחדש.

בגלל שנפלתי ברשת של תעתועי מחשבה

בגלל שלא מצאתי ושכחתי את השביל הביתה

כי כל זה גמר אומר להגיד שזה לא שווה,

ואין לזה שום אחיזה, שום תוכחה, שום רשימה או סימן,

במערכת השמש של היקום הפרטי שלי

אני יושב מול הדף עם סיגריה בפה,

ומסמן קו אחד ארוך לאורך הדף מצד לצד

זה האופק הריק, בו אין שמיים, לא אדמה ולא ים

ועכשיו יש לצבוע את העולם, ולהעמיק.

ג'ינג'ית יפהפייה עם מבט שיכול להרוג,

ועצמות לחיים גבוהות

אני לא מכיר אותך, אבל את משדרת קשיחות,

ועובדת בעבודה של גבר

אני מפחד (סתם, אני לא מפחד,)

שאם יהיה בינינו משהו,

אני אהיה הנקבה ואת הגבר

ת'אמת, מערכת יחסים כזאת מסקרנת אותי,

הרי אני יודע בוודאות שאת סטרייטית,

לפי איך שהבטת בי

ובמיטה את נמרה, זה ישר רואים

לא הגבר מזיין אותך, אלא את אותו

ואת עומדת בצד המגונן, לא המתגונן

אני כבר רואה אותך מסתכלת בי במבט קפוא

ואומרת - "תתאפס על עצמך, אתה מתנהג כמו משוגע."

או "אין לך אופי? אין לך עמוד שדרה?"

או "תלחם על מה ששלך, אל תהיה נקבה."

כי ככה את מדברת, למרות שאת בעצמך "נקבה"

מעניין אותי מה גרם לך להיות כל-כך קשוחה

ומעניין אותי ומסקרן אותי איך זה להיות הגבר, 

שהוא "הנקבה" שלך.

תנועות מהפכניות. תנועות מהפכניות?

מה הן מניעות ומה הן הופכות

אתה מתעורר שקט מדי, שותה בקבוק חלב

מגרד את המצח, יורק לבאר,

שותה את נשמתך

מפורר את מוחך

אני שמעתי על אנשים לא כל-כך מבריקים,

שיותר מפוכחים ויותר מאושרים מגאונים

אז שים לב איפה אתה שם את השכל שלך

כי יכול להיות לך הרבה שכל -

אבל לא במקום הנכון

וגם אם יש לי תחת ענק, כן?

וציצים כמו של בחורה

וגם אם הזין שלי נורא קטן

ואני שמן כמו בלון כזה ענקי

ואני אוהב משום-מה אוכל לא תמיד בריא

ואלכוהול עושה לי טוב, וגם גראס

ויש לי עצירות בשירותים וחיידקים בקיבה

והמוח שלי שרוט לאורכו ולרוחבו

ואני מתנהל ומדבר כמו בבון

ואני לא מסוגל לעשות שום-דבר שדורש קצת מחשבה

עדיין כיף לי להיות אני, אם לא תצביעו עליי

אם לא תגידו זה... כזה

ואני אחייה לי בסבבה שלי בפינה שלי, ויהיה לי טוב

כי עדיין שיר צובט לי בלב

כי עדיין אני אוהב וגם מתגעגע

כי עדיין אני נפעם מיופי

כי עדיין אני מתפעל ונפעם מהעולם והאנשים

ויש לי מחשבות קטנות, אבל הן שלי

לפעמים יפות, לפעמים קודרות

אני נע בעולם מלידה עד מוות,

וגם לי כואב הלב

אז אל תבטל אותי, כי אני לא מבטל אותך

אז תשמח בשמחתי, כי אני שמח בשמחתך

אז תכבד אותי, כי אני מכבד אותך

אז תבין שזה בסדר שאני לא מושלם,

כמו שאני מבין לגבייך

אז תן לי לחיות, כי אני נותן לך.

אתה יוצא מנקודת הנחה שאני נורמאלי, זו הטעות שלך.

יש בי כ"כ הרבה,

גם טוב, אבל גם הרבה רע

אני לא מתכוון טוב ורע מבחינה מוסרית,

אלא מבחינה של חיובי ושלילי, כלפי עצמי, כלפי החיים,

זה לא קשור לאנשים,

קודם כל אני,

אם אני לא אהיה אני,

אני לא אוכל לדבר עם אפ'חד בתור אני,

אלא בתור מישהו אחר,

שהוא לא אני.

אולי הוא אנשים שפגשתי בדרך,

אם דמויות מספרים או סרטים.

אני שונא סרטים!

מה אמר אלביס פרסלי?

אלביס הוא אלביס, והוא העתיק מכולם,

אז כמעט בטוח שלא הוא הגה את התובנה, אלא העתיק,

אבל בכל זאת, מה הוא אמר?

הוא אמר שלפני שאתה מנקה את העולם -

תנקה את החצר האחורית שלך.

בן אדם שיש לו בעיות בבית,

והוא לא יכול להתמודד עם משפחתו,

אל תתנו לו להנהיג.

בן אדם שהחיים שלו במהפכה,

אל תבקשו ממנו עצות לחיים.

אם הוא לא יודע מה טוב לו,

איך הוא ידע מה טוב לכם?

בשורה תחתונה - כל אדם אחראי לעצמו.

אתה לא יכול להציל בחורה, אם היא לא רוצה להציל את עצמה.

אתה יכול לעזור לה, אבל אתה לא יכול למנוע ממנה לקפוץ לאש, אם זה מה שהיא רוצה.

אתה לא רוצה שהיא תקפוץ לאש, אבל היא כ"כ נחושה, היא רוצה למות,

איך אפשר לתת אושר וחיים למי שלא רוצה בהם?

מי ש-כן רוצה, אפשר לכוון אותו, לעודד, לייעץ, ווכו',

כי יש מסילה, יש דרך, הקטר דוחף את עצמו,

הוא רוצה לחיות!

אבל מי שלא רוצה לחיות, מי שרוצה במודע לייסר את עצמו, מי שקובר את עצמו בחיים ועוד במודע ובלב שלם,

מה תעשה לו?

תגיד לו - אבל למה? למה לעזאזל אתה רוצה לסבול? למה לעזאזל אתה רוצה למות?

למה למה למה למה?

אי-אפשר להציל אדם שלא רוצה שיצילו אותו.

אי-אפשר לעזור למי שלא רוצה עזרה.

הוא רוצה מוות מפואר, מוות שקט.

מה אפשר לעשות?

זה ישנה לו מה יקרה או מה יחשבו עליו אחרי שימות?

נדמה לו ש-כן, אבל זה לא ישנה בגרוש.

כי כבר לא יהיה מה שהוא עכשיו.

זה יהיה משחק אחר לגמרי, בו כל החוקים שונים וכל התפאורה אחרת.