פופאיי

אני עומד למכירה בחנות ישנה

ליד אופניים יד שנייה

יש לי קפיץ בגב ומצלתיים בידיים,

וכשמותחים לי את הקפיץ, אני צריך להכות במצלתיים

ואני מכה, ומבטן שלי יוצאת מוזיקה של תינוקות,

בסך-הכול כמה רצועות מתכת על גלגל שיניים ארוך

והילדים צוחקים ומוחאים כפיים, יחד איתי,

כמו שאני מוחא במצלתיים

ואומרים "איזה קוף חמוד" למרות שאני דביבון

ואז הילדים אומרים "אימא, אימא, תקני לי"

ולפעמים הם גם אומרים "אבא, אבא, תקנה לי"

אבל אף-פעם לא קונים אותי, למרות שהמחיר כתוב

במספרים יפים מאוד בקצה המדף

אני עומד למכירה על מדף, בחנות ישנה

ליד אופניים יד שנייה

יש לי קפיץ בגב ומצלתיים בידיים,

וכשמותחים לי את הקפיץ...

כולי חרדה, אה?

אני אוהב אותך, יקירתי הדמיונית,

את השתקפות מאווי הכמוסים ביותר

אני אוהב אותך לוחמת, ואני אוהב אותך מחייכת,

מגירה מיצים מתוקים של פרי מלשונך

אני אוהב אותך זזה, ואני אוהב לראות את השרירים שלך מתכווצים

אני אוהב אותך נושמת ומריחה... את עצמך, הסביבה, אותי

אני אוהב אותך מפלרטטת, ואני אוהב אותך נבוכה

יש לנו היסטוריה עתיקה של אהבה-שנאה,

כי את מפרה אבל גם מאתגרת,

ולפעמים זה קשה להיות מה שאת מצפה

כי את מחבקת, אבל גם מדרבנת,

ולפעמים אין לי חשק לזוז

כי את אוהבת, אבל גם שונאת,

את עצמך, את הסביבה, אותי

כי את נותנת, אבל גם לוקחת מלוא הפה,

וכשאין לי מה לתת את כועסת

אבל אני אוהב אותך,

כמו ילדה, כמו אהובה, כמו אימא

ולפעמים אני מסביר לך כמו לילדה קטנה,

ולפעמים אני חושק בך בגוף ובנפש כמו אהובה,

ולפעמים אני מנסה לר-צות וננזף כמו היית אם

ושנינו אוהבים שוקולד פרה.

לא עובר יום בלי שהוא אוכל לה את הראש

בהתחלה עם מיונז,

אחר-כך עם סלט כדי שיחליק,

ובסוף קצוץ דק-דק

לא עובר יום בלי שהוא אוכל לה את הלב

בהתחלה עם כוס לימונדה,

אחר-כך עם ליקר כדי שיחליק,

ובסוף מרוסק טוב-טוב

לא עובר יום בלי שהוא אוכל לה את הנשמה

בהתחלה עם כפית,

אחר-כך עם ספגטי בצד,

ובסוף צלוי ומתובלן היטב.

לא עובר יום שהיא לא אומרת תודה.

היי, ירד גשם כאן!

תסתדר, אני אומר לו, תסתדר

הבן-אדם חי בקשית, ולא רוצה לעזוב

"אני סובל כי אני חכם"

"אני סובל כי אני מיוחד"

אם היית חכם ומיוחד, לא היית סובל,

אתה לא חכם ולא מיוחד,

תסתדר!

הבן-אדם מאיים בהתאבדות כבר שנתיים,

ולפחות פעם אחת ניסה ונכשל

יש לו ציפיות עד השמיים,

יש לו יכולות בשלולית

מה רע להיות נגר?

עובד דפוס?

עובד טקסטיל?

הם מרוויחים יפה

"לא, אני לא כמוהם, אני משהו מיוחד"

בינתיים אתה משהו מיוחד שזוחל על הרצפה,

מלקק את הנשמה מהקירות

להיות עממי זה לא קללה, זה כבוד!

מעמד הפועלים הוא המנוע האדיר של הארץ הזאת

"לא, אני חכם, אני משהו מיוחד"

לי אתה נראה לא חכם במיוחד, ובטח שלא מיוחד

למות זה קל, כל אחד יכול,

החוכמה זה לחיות!

להתייסר זה קל, כל אחד יכול,

החוכמה זה לשמוח!

מתאבד הוא לא קדוש מעונה,

הוא כלב שנדרס לצד הדרך

קח את עצמך בידיים! אל תהיה לוזר!

עיצוב גרפי זה מקצוע טוב, אבל אני לא מבינה בו כלום

אם היית מדבר איתי על עיצוב פורנוגרפי, היה לנו על מה לדבר

גמדים בכל פינה מזדקפים לכבודי, ומתחננים להיכנס אליי לגוף

אני נותנת לכל גמד את זכות הביטוי השמורה לו

בארצות כמו אלה יורד הגשם כל הזמן,

מעורב בשלג וברד, וילדים שמגדלים גמדים קטנים

אולי הצוציק הזה יעשה לי טוב ביום מן הימים

ממסחרת את הרגשות לתוך מילים של פיתוי לאוזן קצת סתומה,

כל הגברים נדמה מסתובבים עם מוח קפוא

כל אחד מהם היה יכול לפתוח אותי בצ'יק,

אבל הם סתומים מדי להבין את זה

אז אני מאוננת ובוכה על כמה הגברים טיפשים,

ומחכה לאחד שיבין אותי תמיד וכל הזמן

עושה לי טוב לגדל קקטוסים באדנית על החלון.

יש לו אסימונים למשחקי הווידיאו

אני מחזיק את מחזיק המפתחות חזק-חזק שלא ילך לאיבוד

בקולנוע "אוריון" מקרינים את "רשימת שינדלר"

אני ישבתי שם עם רגליים על הכיסאות לפניי,

ושתי שורות של זקנים חביבים וצעירים כבדי ראש,

וצעירה אחת יפה, אמנית בנשמתה,

שנתנה לעצמה זכות לאמנות במנוחה במרדף אחרי השקל

לא הייתה לה ברירה, יש לה אחיות קטנות

אני הצעתי לה את מספר הטלפון שלי,

והיא לקחה בחיוך

היא מעולם לא התקשרה

התרחקה והביטה בי מרחוק, ואז נעלמה,

לעד

לו יש אסימונים למשחקי הווידיאו,

ביקשתי שייתן לי כמה

הוא אמר "מי מכיר אותך בכלל?"

והפה שלו הדיף ריח סיגריות ומסטיק

אחר-כך הוא הימר בכל האסימונים שלו על מכונת משחק,

והפסיד הכול

בא איזה נחש אחרי שהוא מילא את המכונה,

ורוקן אותה אחרי עשר מכות

הוא אכל ת'לב, הביט בנחש שחייך אליו,

ואז מלמל "הייתי צריך לתת לך אסימונים" והלך

אני הבטתי בזה שסופר את הכסף,

והלכתי משם

גם את זה שהפסיד את האסימונים לא ראיתי יותר.

אני רוצה לכתוב על האיש ההולך

יש איש זקן בשכונה שלנו ש-כל הזמן הולך

אני לא יודע לאן הוא הולך,

ומאיפה הוא הולך

אבל כבר שנים רבות הוא פשוט הולך

בהתחלה הוא הלך רק עם הכרס,

עכשיו הוא הולך גם עם מקל

לפעמים הוא ממלמל לעצמו,

ויש לו כיפה גדולה על הראש

אני לא יודע אם הוא יתעקש ללכת גם בגשם,

כשהגשם יבוא

אבל ראיתי אותו הולך בחמסין,

כשהחמסין היה פה

תמיד הוא הולך, וקשה לו ללכת,

אבל הוא הולך

כל הזמן הולך

אולי הוא חושב שזה יציל את חייו,

ואולי הוא צודק

אולי הוא הולך בשביל לא למות

אני במקומו הייתי מחכה בשקט למוות במיטה,

אבל הוא זה לא אני,

והוא כל הזמן הולך

הולך

הולך.