פופאיי

הבנזין במנוע מלא סתירות

שמש מרחפת על פני שדות ודשאים

אבירים רוכבים לעת ערב על גבי סוסים זהובים

ירח מחלחל דרך אבני בזלת אל תוך האבנים התת-קרקעיים

אדמה חרושה קמטים

אני מגיע לפנות ערב אל ביתי שבמרומים,

ומוריד את חרב המזלות לימים יותר יפים

מנוזל חרש בנטפי יהלומים דקים,

מזמזם מנגינת עלטה אל ההרדופים השחוחים

ארץ תפארת, בזלת ודם על פני מישורי החורף,

מנפנף חרש אני ב-עלה של סתיו לכבוד כל הרי החושך,

מזדחל חרש נחש בין העשבים ומתכחש לעוד קורבן,

הימים ימי שלכת, ויש רוחות חורף צוננות,

שמבטיחות הבטחות אבל לא מקיימות

אני מוזמן לסעודה בשמונה וחצי בחצות

העצים צומחים פרא, וגם לי אין ל-מה לחכות

מוזג את נקטר מיצי האלים, כל-כך טוב לטעום,

את מיצי התשוקה מבין רגליהן של הנשים

מגיע אל הפונדק, ומרוקן משקה חריף,

הראש בעננים, אבל העיניים בתחתונים

יפה ומחוטבת מקבלת אותי בפנים יפים,

אני זוחל אל בין רגליה ונעלם בגני עדן של שיכרונות מתמשכים

היא מושכת אותי אליה, ואני כמו מכושף

לא יכול להוריד את עיניי מפנייה, ואת ידיי מגוף החלב

נפשי כמו פרח פורח, מפשיל עלעליו,

ולנוכח כל היופי אני בוכה דמעות שלג צח.

הוא אמר לי לעלות במדרגות, לרדת במדרגות,

לעלות במדרגות, לרדת במדרגות,

וכל זה בריצה מהירה

ואז הוא אמר לי תעמדי ותנשמי,

ונגע בצידי גופי,

הרגשתי שהוא רוצה, ורציתי גם,

אז קירבתי את פניי, והוא נישק

כמו חיה הוא היה

מפשיט את חזיית הספורט, וטורף לי את השדיים,

ואני נוגעת והוא עומד מבעד למכנסיים,

ככה אני אוהבת, הוא מוכן, אני מרגישה סקסית

והוא נוגע בי, ונוגע בי, ומפשיל את תחתוני הספורט,

וממש יורד על ברכיו, אני נשענת על גדר העץ,

והוא אוכל, ואני עומדת מעליו וחושבת שהוא נראה מאוד יפה ככה,

על הברכיים מול גופי העירום, עם הראש שלו בין הרגליים שלי

הוא קם ונגעתי בזה כדי להרגיש כמה הוא רוצה אותי,

ואז הצעתי לו שנלך לחדר.

אני צריכה זמן לכתוב את כל זיבולי השכל שלי,

אבל מי ירצה לקרוא את זיבולי השכל שלי

אני לא כל-כך מיוחדת או מעניינת,

בשביל שירצו לקרוא את זיבולי השכל שלי

בכלל זיבולי השכל שלי, הם סתם זיבולי שכל,

ומי ירצה לקרוא זיבולי שכל

אבל יש לי מעריצה! יאי!

והיא אוהבת את מה שאני כותבת,

והיא חמודה ומתוקה,

חבל רק שהיא לא בקטע של בנות

בכלל אני מתגעגעת למיקו,

כל היום סגור בבית שלו, אולי הוא עצוב,

אני רוצה לשמח אותו קצת

כואב לי הלב ככה הוא עושה לעצמו

חוץ-מזה אני צריכה לעשות כביסה,

ולטפל בעציץ

מתי כבר ירד גשם,

ואפשר יהיה להרגיש עצב אמיתי,

רק אני ומיקו מכורבלים מתחת לפוך.

בחלום ניסיתי להגיע אליך מהעיר שלי לעיר שלך,

אבל לא היו אוטובוסים ולא מוניות,

וכל הדרכים היו חסומות,

כמוך

אבל אני לא התייאשתי,

וקטפתי פרח והרחתי אותו כל-כך חזק,

ואז קיבלתי כוחות על, ויכולתי לעוף

ועפתי אליך מעל כל האנשים וההרים,

והמכוניות והכבישים שבעולם

והגעתי לרחוב שלך, ונחתתי קליל-קליל במדרכה,

ובאתי הביתה שלך ודפקתי בדלת, ואתה פתחת

ואמרת לי "מה, מיטל, מה את עושה פה?"

ואני חייכתי, כי ידעתי שאתה מאוד שמח לראות אותי

ונכנסתי הביתה שלך, ואכלנו פטריות וראינו סרטים

וככל שאהבת אותי, אני אהבתי אותך יותר גם,

והלב שלי גדל וגדל וגדל,

עד שהוא כיסה את כל החדר.

טוב, יש קוטג' במקרר, מהסוג שאוכלים,

עם מלפפונים במלח וטבעות בצל חי

יש חומרי ניקוי מאוחסנים מתחת לכיור

דפים ריקים ולבנים עם שורות על שולחן הכתיבה,

ליד עט וספרי עזר

יש מברשת שיער שהיא נהגה להבריש בה את שערה

כיסא ליד החלון, ולידו שולחן קטן,

עם כוס תה חם בלימון וסוכר מסוג ארל גריי,

מאפרת זכוכית שקופה כמו מים עם בועות עם בסיס עבה,

חפיסת סיגריות סגורה לצד חפיסת סיגריות פתוחה,

אל.די אדום מהסוג שעולה 26 או 27 שקל לחפיסה

כוננית ספרים קטנה עשויה קש צבוע שחור,

עם ספרים של שרלוק הולמס וג'יימס בונד,

ושירי שירה של נתן יונתן ורחל שפירא

יש רדיו בסגנון שנות החמישים של המאה הקודמת,

שקולט תחנות רדיו אינטרנטיות ללא כבלים

יש צלוחית ענבים ירוקים עם גרעינים על השולחן, בכלי זכוכית,

ואפרסק ועוד אחד לצד הענבים, מסמיק במתיקותו

פטיפון חדש עם תקליטים לצידו במדפים מאורכים,

של לאונרד כהן, פינק פלויד, בוב דילן.