פופאיי

אני עייף בצורה מעוררת רחמים

אני שבוז, קצוץ, מצוץ, רצוץ

פתאום כמו אתה מרגיש את כל השנים, והם לא היו קלים

ול-מה הגעת? ל-מה?

סיבובים-סיבובים-סיבובים

אין כוח

עשיתי הרבה דברים יפים, אנשים מעריכים אותי

אין כוח.

התאריך נקבע מראש,

אף-אחד לא ידע מתי יבוא העכברוש,

חוץ ממתילדה

אבל היא לא אמרה לאיש, ואיש גם לא שאל,

כי "מה בכלל מתילדה יודעת," הם אמרו

בלילה שזה היה אמור לקרות, מתילדה לקחה שק שינה ועוד מעט דברים,

ויצאה לחורשה

היא התמקמה בין עץ אלון לעץ אורן, ונשמה נשימות עמוקות

הירח חלף מבעד לעננים, האוויר היה קריר,

אבל מתילדה ידעה שזה לא יימשך זמן רב

חוץ מבעלי החיים, הצמחים ומתילדה, דבר לא יישאר פה

מתילדה התמקמה היטב בתוך שק השינה, פתחה את ספר הכשפים,

ויצאה לקרב.

לשקלון יש חור בראש

אף-אחד לא יודע איך הוא קיבל את החור

יש שאומרים משתייה, יש שאומרים מסמים,

יש שאומרים מתרופות

ויש שאומרים שהוא נולד ככה

אבל לשקלון יש חור בראש,

והחור הולך איתו לאן שהוא הולך

שקלון לא מבין הכול,

ולא יכול לעשות דברים מסויימים

לפעמים אנשים מצביעים עליו,

ואומרים שהוא אהבל, או טיפש, כי יש לו חור בראש

אבל שקלון לא נעלב,

אחרי הכול זו לא אשמתו

הוא פשוט חי את החיים,

עם חור בראש או בלי.

ילדים משחקים בג'ונגל

ואני משחק טניס בחצר בית-הספר

יש לי ערימה של קלפים,

עם כל מיני פרצופים

אני משלים רוצחים סדרתיים

עפיפונים ארוכים עפים מתעופפים

אל השמיים הפתוחים

ואני במלחמות על מזון ומים

אין חץ בקשת

אין קליע ברובה

כל הארגזים נערמים על יד המחשב

ופרצופים חולים תובעים דפים,

אני לא אתן להם

אין להם ירח בעיניים,

ולי אין מתנות לתת

שיזדיינו עם הקללות המכוערות שלהם,

אני את שלי אמרתי, ואני הולך לעשן.