פופאיי

הלך לו הזמן לבלי שוב

העיניים שלה כבר לא עמוקות

הדמעות שוטפות את כל כתלי הבית

אין דרך לצאת מתוך קירות

והאנשים רעבים,

והיא רעבה גם

אני סיימתי את חיי

יש אשליות בקשר ללונדון

יש אשליות בקשר לעולם שבחוץ

את פשר הריצה אני לא מבין,

הרי אין לאן ללכת,

ודבר לא משיגים

מתי שאני רוצה,

אני ישן, אני ישן

ואת אומרת לעולם בחוץ שיכבוש אותך כמו חמוצים

מה לך הוא נתן, מה הוא נתן

רק כאב, ועוני, ומלחמות, ומאבקים,

הוא קילף את עורך מפנייך.

איפה אתה ואיפה אני,

איפה הקרוסלות שצריך להיזהר לא לסובב מהר מדי

הם הולכים את כל הדרך מהרחוב למגרש המשחקים

החול בנעליים, בין האצבעות,

הם רגישים למבוגרים

ואני מוטל על המיטה, סחרחר,

אין לי חבר ואין לי חברה

אני מדבר למיטה

הילדים צוחקים, רק כשהם לבד,

כשבאים מבוגרים הם שותקים, ומפחדים

ואני בתוך מכונת הכביסה שלי,

סחרחר,

אין לי חשק לצחוק או לבכות

אני רק ממריא הלאה מכאן, רחוק

יש להם חול בעיניים,

יש להם חול בין השפתיים,

הם לא יקחו סוכרייה כי זה אסור

בתוך ענן של חול הם מתרחקים ממני למקום ממנו באתי

ואני רץ מהר-מהר ברחובות להספיק לאן

סימנים של חולשה, ודבר לא ידוע

וכל גניחה מהרדיו מזכירה לי אותי,

ויש רק אותי

אני מתקפל בתוך עצמי, מתמסר לעצמי

יש לי את כל הזמן לא להיות עצמי

ולהיות לא אני זה להיות מישהו שאני לא מכיר

הוא פותח חלון ושואף אוויר לילה

הוא שומע ילדים משחקים.

התקופה הזאת הייתה מאוד גדושה

בעשייה רבה למען זו וזה ואלה והם

עכשיו זמן להרים רגליים על הקירות

ולהתמוגג מנחת מהעשייה רבת החסד והחן

שפתיים מוצצות שפתיים,

ואנחות הולכות לישון,

בוקעות כמו אפרוחות מבין שפתיי הנשים הגברים

שמתלוננים על חיי תשוקה גדולים מדי שהם לא יכולים להכיל

כשהעוצמה פוגשת עוצמה, אני חרמן מהאפשרות,

לעשות את זה עם הבחורה הזו,

היא נראית כאילו רק בשביל הזה שלי היא נוצרה

אני אני טוחן אותה הרבה והיטב,

והיא מנשקת אותי בצוואר וקוראת לי "מאמי שלי"

ולהתרוקן לתוכה זה כמו לקפוץ ראש לאגם עמוק ביותר

מן תחושה של שלמות והנאה חייתית ונשמתית כאילו השגת את ייעודך בעולם הזה

"את הזיון הכי טוב שגבר יכול לבקש," אני אומר,

ומנשק אותה ארוכות באוזן ובאף ובעיניים ובשפתיים

היא מחייכת חיוך גדול ואומרת תודה מכל הלב,

ואני משחרר אותה לגברים אחרים,

כי היא לא בשביל מערכת יחסים.

שתיתי שוקו,

שוקו לא מגיע מ-פרות חומות

שוקו זה חלב רגיל שהוסיפו לו תערובת 

שוקולד, שוקו, קקאו, או מה שלא יהיה

וגם סוכר

סוכר מגיע מקני סוכר

קני סוכר הם גבעולים קשים, סיביים,

שצומחים

אני הגעתי מהקוס של האימא שלי

הבן-אדם התעורר ולא ראה בעיניים

מה היום הזה שונה מיום אחר

אמרתי להם - הוא איתי, תנו לו לעבור

הוא מסטול, אבל זה בסדר,

אני אקח אותו הביתה

הנה אנחנו זזים

חמסין בערימות בפינות הרחובות

הקבצנים לא מרעננים את גופם במטבעות

הוא פותח ברז בברזייה ציבורית

ומשקה את עצמו, משקה את השביל,

את עוברי האורח, את השמש,

הוא לא קיבל חינוך טוב בבית הספר

הוא הולך ברחוב הריק,

מסנוור מהשמש הגדולה

הוא הולך לאט

אין לו תקווה, והוא צמא מאוד

יש לו ביד את גנרל חורף,

לפתוח אותו כשהשמיים יתכסו בעננים

בבוקר כזה הוא הולך לאט, ולא מגיע לשום-מקום

היא הייתה יכולה להיות שלו,

אבל היא עברה את הגבול,

ולכן הוא לא מדבר איתה מילה,

למרות ש-כל מה שהוא רוצה זה אותה

השמש קופחת, השמש רעה, מכה בראש

אנשים מסתכלים עליו עקום,

הוא מרגיש כמו ערימת סמרטוטים יבשה

יש לו את כל הדרישות שלה מקומטות אצלו בכיס

כשאת רוצה משהו - את לא תקבלי כלום

כשבן-אדם רוצה לחיות את חייו בלי שיעלו לו על הראש,

כאילו לא מספיק לו צרות שלו,

היא מצפה שהוא יפתור בעיות שלה

אלביס עזב את הבניין,

אלביס ניתק את הטלפון

הוא גורר עצמו על הכביש,

רחוק מהבית

הוא בסדר, רק תנו לו לעבור

אני אקח אותו הביתה

הוא לא רואה בעיניים.

העיר שהם עברו דרכה

עלתה עכשיו באש ועשן

כשהזקן והזקנה מושכים את העגלה

והילד מציץ מבין השמיכות

הם חנו בין העיר לים,

והזקן הקים צריף ארעי מיריעות ברזל

שסחבו איתם

חיילים מהדרום באו וחיפשו שלל

שום שלל, אין שלל, אמר הזקן,

רק חיה מתה

וניפנף באיזה אוגר או חולדה מתה

הם הביטו בשאת נפש והלכו

בדרך אל הים הם עברו שדות

וחלקות אורז, והשמיים היו נקיים

נקיים מבתים גבוהים או גבעות

הכול היה מישור,

והילד הסתנוור מהשמיים

הם חנו ליד עיר,

על חוף הים

הזקן והזקנה לא ראו את הים מעולם קודם לכן,

האישה הרגישה סחרחורת והזקן ריקנות

כשהעיר לידה הם חנו, בין סלעים ואבנים,

הופצצה גם היא,

הם נאלצו שוב להמשיך

הילד חלה שוב

יש סיכוי שהאישה דואגת לילד,

יותר מאשר לי, חשב הזקן

והילד אוכל כמו שני אנשים

הזקנה לא תעזוב אותו,

והילד לא ילך מרצונו

איזה שד נכנס בה,

לטפל בילד שמצאו במקרה?

בן של מיוחסים,

מהאנשים שבזו לו וגזלו את כבודו ורכושו

למה שידאג לו?

הילד מלמל בזמן ההפצצות משהו על

דרקון, דייג, כפר בוער

לשונות אש אדומה עלו מהעיר

כמו מהעיר הקודמת

פטריית עשן אפורה ענקית כיסתה את העיר

משהו שהיה דומה להחלטה ניקר בראשו של הזקן,

הרהור שהיה זר לו,

וגרם לו מבוכה

הוא רוצה במות הילד.

כשאני עייף מדי לכתוב לך

את מה שעשיתי כשקמתי

ןלא היית לידי, ואני לא לידך

והשמש הייתה במרום השמיים,

לפני שקיעה

והיה לי עוד משהו לעשות,

לפני שאשקע בשאננות

הרגשתי צרבת והייתי סחרחר,

כי באנו מערים שונות

לכן ישבתי על האסלה,

וניסיתי להוציא את הצואה

אבל יצא רק נוד קטן בלתי מורגש,

השתמשתי בנייר טואלט

לגמתי חלב מעם המקרר,

את יכולה להיות מפתה כשאת רוצה

כבר חשבתי לא לעשות את מה שחשבתי לעשות

הייתי סחרחר מדי לחשוב.