.Esse Est Percipi.

Elijah:

האם אתה מאמין באלוהים או ישות עליונה כלשהי?

 

S:
השאלה היא למה אתה קורא אלוהים. כשאתה אומר אלוהים למה אתה מתכוון?

 

Elijah:

במובן שאתה רואה את זה או במובן שדתות או ישות קוסמית עליונה.

 

S:

מה שאתה מתאר כרגע זאת תפיסה הפוכה לפנתאיזם. זוהי תפיסה שכל חוקי היקום והטבע וחוקי הפיזיקה והכימיה וכל החוקים שמכילים את המושג קיום, זה אלוהים. התפיסה סותרת דואליות, שזו ישות נפרדת שהיקום והמציאות היא מקרה פרטי שלה והיא מנהלת אותם. פנתאיזם זה היקום והמציאות כמו שהם. מה שאתה מתכוון אליו (שזאת התפיסה של רוב הדתות) זה דואליות, פנאנתאיזם. זאת תפיסה האומרת שקיימת איזושהי ישות, אלוהות, אלוהיות שקיימות מעבר למציאות שלנו. אז אפילו כשאתה שואל אותי אם אני מאמין בפנתאיזם או פנאנתאיזם, זאת אומרת אם אני מאמין שהאלוהות זה הקיום אחד לאחד, היינו הך, שזה דברים זהים או שאלוהים הוא גם הקיום וגם הוא משהו מעבר לקיום ולמה שאנחנו יכולים לחוות. גם את השאלה הזאת ניתן לחלק. נניח את זה ככה: נניח והשקפה שלי היא פנתאיסטית, שאני לא יודע אגב כיוון שאני רק בן אדם ואיני יכול לדעת את מה שמעצם הגדרה אני לא יכול לדעת,אבל נניח לרגע שיש דאליות ויש איזושהי אלוהות ונקרא לזה אלוהות למרות שעוד לא מצאנו הגדרה למה זה אלוהות בשיחה הזאת. כשאתה אומר אלוהות אתה מתכוון למשהו אנתרופומורפי, שהוא מואנש? שיש לו רצונות, שאיפות, שהוא מגלה עניין, שיש לו תכונות אנושיות, שיש לו קווי דמיון אנושיים? כי עצם זה שאתה אומר "ישות", אז ישות זה אנתרופומורפי. אתה ישות לדוגמא. אתה חווה את עצמך בתור ישות ואתה חווה את הסביבה שלך בתור ישויות ואותי בתור ישות חיצונית לך.

 

Elijah:

לא, לוא דווקא. אני התכוונתי באופן כללי להאם אתה מאמין באלוהים.

S:

העניין הוא שאם אתה שואל שאלה עם הגדרה שהיא לא מספיק עשירה, אנחנו בבעיה. אנחנו בבעיה כי זה משאיר את השיחה להיות מאוד מאוד רופפת. זה משאיר קצוות פתוחים בשיחה.

 

Elijah:

זה לא נותן לך דווקא יותר חופש בחירה?

 

S:

אני לא יודע אבל למה אתה מתכוון אז לא אוכל לענות לך לעניין. כשאתה אומר אלוהים, אתה מתכוון לישות אנתרופומורפית או שאתה אומר לאו דווקא וזה יכול להיות קיום מאוד כללי כמו משוואה למשל שמניעה את הכל, שמניעה את כל הקיום או לא משוואה, סט של אינטראקציות.

 

Elijah:

בוא נסתכל על כל אחת מהאפשרויות. אתה מאמין בפנתאיזם?

 

S:

אני אגיד לך כמו מקודם, אני לא יכול לדעת את מה שאני לא יכול לדעת. זאת אומרת, שכל הידע שרכשתי מנקודת המבט של הסובייקטיב, מהעיניים שלי הפך להיות קיים. הוא לא היה קיים עד שלא ידעתי שהוא קיים כי לא ידעתי. הייתי אומר "יכול להיות", יכול להיות שיש דברים שאני לא יודע וכנראה שיש דברים שאני לא יודע ומרגע שאני יודע הם נהיו קיימים, נהיו חלק מהקיום. איפה הם היו לפני זה? אני חושב שהשאלה הזאת לא רלוונטית כל כך. אתה משתמש במילה אלוהים. מה זה? אתה שואל אותי אם אני מאמין במשהו שאני לא יודע מה הוא. אני לא פוסל את האפשרות שקיים אלוהים, אני פשוט לא יודע ואגב אני לא פוסל את האפשרות שקיים אלוהים אנתרופומורפי, שקיימת ישות. 

 

Elijah:

מה את חושב על דואליות,על מעבר לקיום?

 

S:

אני חושב שזה משתמע מהדברים שאמרתי על ידע. אני לא יכול לדעת את מה שאני לא יכול לדעת ומהרגע שאני יודע משהו, הוא נהיה קיים. זאת אומרת, מה זה מעבר לקיום? אני לא יודע מה זה מעבר לקיום. זה לא עניין של אם אני יודע אם יש. כל מה שיש הוא קיים. זה היה פילוסוף יווני בשם פרמנידס שאחד המשפטים המפורסמים שאמר "היש ישנו והאין איננו" וזה בדיוק זה. זה נשמע מאוד מובן מאליו וכל ילד בגן יכול לומר את זה אבל צריך לחשוב על זה יותר לעומק. כן, "היש ישנו והאין איננו". מה שיש זה מה שיש וזהו. אני לא יודע מה מעבר לזה כי המעבר לזה "איננו" ואם זה לא היה מעבר לזה אז השאלה לא הייתה רלוונטית. 

 

Elijah:

אז בעצם אין טעם לשאול את השאלה הזאת מלכתחילה כי אף אחד מאיתנו לא יכול לענות עליה.

 

S:

אני מסכים איתך.

 

Elijah:

למרות שישנם והיו אנשים רבים שטענו שיש להם קשר למעבר. הרבה מאוד אנשים טענו את זה.

 

S:

נכון, הרבה מאוד אנשים טענו את זה במהלך ההיסטוריה והרבה מאוד אנשים טוענים את זה היום. העניין הוא כזה, זה שהם יכולים להוכיח את זה לעצמם. ונניח שאני מאמין להם וגם מה זה אמונה בכלל? טוב, אבל כשאני אומר אמונה כרגע אני מתכוון במובן של נניח שאני חושב שבאמת יש להם דרך לשכנע את עצמם, שהם חוו דברים שמפעילים את ההגיון שלהם ואומרים "שמע, כל הראיות שחוויתי עד היום מצטברות לזה שזה כנראה מאוד סביר". אוקיי, אבל איך הם יכולים לשכנע אותי בזה? איך הם יכולים לשכנע אותי בחוויות האישיות שלהם? בקווליות* שלהם? איך הם יכולים להעביר לי, לסובייקטיב את הראיות ששכנעו אותם ולשכנע אותי בקיום מעבר?

 

Elijah:

בכל שיחה שלי על דת וכששאלו אותי אם אני מאמין באלוהים הייתי אומר שאין לי כל כך דעה בנושא, אין לי מושג. היו מנסים לשכנע אותי בעזרת ספרי קודש ובמקרה של הארץ זה התנ"ך.

 

S:

זאת תפיסה מאוד אגוצנטרית (ואנתרופוצנטרית) להגיד שיש את התנ"ך,קוראן או הברית החדשה, לא משנה. זאת תפיסה מאוד אגוצנטרית כי קודם כל זאת תפיסה שמאוד מגבילה את המושג של מה זה אלוהות בכלל. זאת אומרת לחשוב שכל מה שקיים או מעבר למה שקיים מוגבל בספר. זאת תפיסה מאוד, מאוד, מאוד צרה של מה זה אלוהות ושל מה זה קיום. אגב, אני חושב שיש פה איזושהי סתירה מאוד עמוקה באינטרסים ולדוגמא אני אקח את היהדות למרות שכל דת שמגבילה אלוהות לספר או פריט פיזי מתאימה. יש איזושהי סתירה פנימית בוטה באינטרסים כי אם אתה טוען שאלוהים זו איזושהי ישות אנתרופומורפית ואומניפוטנטית (כל-יכולה) שרוצה רק להטיב והוא לא מוגבל אז אתה מאוד, מאוד מזלזל בו בזה שאתה אומר את זה. יש פה סתירה חמורה באינטרסים.

 

Elijah:

כי אתה מגביל אותו להבנות אנושיות.

 

S:

אתה מגביל אותו להבנות אנושיות שמצטמצמות לספר, לספר אחד. זה מאוד, מאוד מנוון, זה מאוד, מאוד ילדותי וזאת תפיסה מאוד, מאוד צרה גם של אלוהות. לא רק אלוהות אלא גם של אלוהות אנתרופומורפית במובן של אלוהים כ-ה', אלוהים כרוח הקודש, אלוהים כאללה. אפילו בתפיסות פוליתאיסטיות כמו של כל היוונים העתיקים והפנתאון היווני והנורדים והפנתאון הנורדי.

 

Elijah:

בגלל שזאת תפיסה כל כך צרה היית פוסל את האפשרות הזאת?

 

S:

לא הייתי אומר שאני פוסל את האפשרות הזאת כי אני לא יודע. אני רק בן אדם.

 

Elijah:

היית אומר שהתפיסה הזאת לא סבירה?

 

S:

לא סבירה. תראה, כדי להגיד שמשהו סביר או לא אתה צריך שתהיה לך לפחות ראיה אחת. כשיש לך אפס ראיות אתה לא יכול להגיד על משהו שהוא סביר או לא סביר.

 

Elijah:

יש לנו את הטבע האנושי.

 

S:

יש לנו את הטבע האנושי, יש לנו תיעודים ובעזרת הטכנולוגיה יש לנו עוד ועוד מידע חדש המגדיל את היכולת החישובית שלנו וכן הלאה. שום דבר מזה הוא לא מעבר לעצמי. הבעיה פה היא לוגית. זה לא קשור לקדמה טכנולוגית. זה קשור נטו להגיון ואיך חווית עולם סובייקטיבית עובדת, לפחות חווית עולם סובייקטיבית אנושית שמעצם הגדרה אין לי דרך לדעת דברים שאין לי דרך לדעת אותם. זה מעצם הגדרה, זאת אומרת שזה לא קשור לעד כמה המכשור הטכנולוגי שלי טוב. יכול להיות לי את המחשוב הכי משוכלל שאי פעם יהיה בכל העתיד של האנושות וזה עדיין לא יקנה לי כלים לדעת דברים שאני לא יכול לדעת כי מרגע שאני יודע אותם הם קיימים ואני יודע אותם.

 

Elijah:

כלומר שאתה לא יכול לדעת דברים שלא חווית.

 

S:

זה מעבר לדברים שלא חוויתי כי אני יכול לחוות בפעם הראשונה. מעולם לא אכלתי דורבן אבל אני יכול לאכול דורבן ואני אחווה את הפעם הראשונה דרך קצוות העצבים בלשון שלי אבל דברים שאני לא יכול לדעת אותם אין לי מה לומר עליהם.

במתמטיקה יש קבוצות של מספרים שלא מלמדים בבית ספר כי הם מאוד אבסטרקטים , גם באוניברסיטה. זה חומר מתקדם, אתה לא לומד אותו בתואר ראשן למשל. מעבר לזה שיש לך מספרים רציונלים, אי-רציונלים יש לך חשיבים ולא חשיבים. מספרים חשיבים זאת אומרת שניתן לחשב אותם שזה גם מספרים אי-רציונלים, טראנסצדנטים מספרים שנחשבים מאוד קשים "להשגה" (בדרך כלל קשה להוכיח שאי-רציונלי הוא גם טרנסצדנטי) אבל ניתן לחשב אותם ויש לך מספרים לא-חשיבים. זה מספרים שאתה לא יכול לבנות אלגוריתם שיפיק לך כל ספרה שלהם, שכל ספרה שלהם אתה צריך להשיג בדרך אחרת.אין לך אלגוריתם יחיד שאם אתה תציב 1, 2, 3 וכן הלאה, הוא נותן לך את הספרה הראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, וכן הלאה. גם בתוך הלא-חשיבים יש לך לא-חשיבים שניתן לתאר אותם, את הלא-חשבים שאתה יכול להשתמש בפסוקים לוגיים כדי לתאר אותם, לא משנה, שאתה יכול לכתוב כיצד ניתן להשיג אותם ויש לך את הלא-תאירים או את ה"לא-בעלי-תיאור" (זה לא מתרגם כל כך טוב לעברית). אותם אין לך איך לתאר בכלים לוגיים. האם הם קיימים? הם קיימים במובן מאוד, מאוד, מאוד אבסטרקטי .כן, הם קיימים במובן מאוד מנטלי ורעיוני אבל אני לא אתקל בהם במציאות. אני לא אתקל באף מספר במציאות אבל זה נושא אחר כבר.  אין לי דרך לתאר אותם, אין לי דרך לחשב אותם, אין לי דרך לדעת אותם.

 

Elijah:

אין להם שימוש?

 

S:

לא מעבר לתחומים של לדבר עליהם.

 

Elijah:

אפשר לומר שהם מנותקים מהטבע?

 

S:

כמו שאמרתי, זאת כבר שיחה אחרת לגמרי כי נשאלת השאלה האם מספרים באופן כללי מנותקים מהטבע. זאת כבר שיחה אחרת אני מעדיף לא לגלוש לזה. 

כל הקונספטים האלה הם מה שנקרא מעגל סגור. שום מידע חדש לא יכול להיכנס או לצאת. לפחות לא במובנים שאנחנו כבני אדם מבינים אותם. לא אני כסובייקטיב אנושי עם הכלים שיש לי, מסוגל להכניס מידע. זה מעגל סגור, אני לא אקבל מידע חדש ואני לא אוכל להאיר על זה מידע חדש, עוד פעם כי מעצם הגדרה אני לא יכול.

 

Elijah:

התפיסה שלך היא בעצם אגנוסטית, נכון?

 

S:

אני מחשיב את עצמי אגנוסטי ואם אני רוצה להיכנס לזה יותר לעומק אני מחשיב את עצמי איגינוסטי עם "I". זה כמו Ignorant Agnostic. זאת התפיסה שגם אגנוסטים מניחים יותר מדי, שגם ההנחה של אגנוסטים שאי אפשר לדעת כלום או לחלופין שאני יכול או לא יכול לדעת (אם אתה אגנוסטי "חלש" או אגנוסטי "חזק"). אם אני רוצה ממש להיכנס לזה, אני מחשיב את עצמי במה שנקרא לא-קוגניטיביסט-תיאולוגי שזה אומר שכל המושגים האלה כמו "אלוהים", "אמונה", "נשמה" לא מוגדרים טוב (למרות שיש לי הגדרה די טובה לנשמה-בעיני זו חווית עולם סובייקטבית, חע"ס). מחשיבים את זה כסוג של אתאיזם. אני לא חושב. אני לא מחשיב את עצמי אתאיסט. אתאיזם זאת קביעה, קביעה שאין אלוהים ואני לא יכול לעשות את הקביעה הזאת בדיוק כמו שאדם דתי לא יכול לעשות זאת. הקביעה שיש אלוהים לא שונה מהקביעה שאין אלוהים. בדיוק כמו בקביעה עם אגנוסטי "חלש" ואגנוסטי "חזק". אגנוסטי "חזק" קובע שאי אפשר לדעת ואגנוסטי "חלש" יקבע שאולי אפשר לדעת ואולי אי-אפשר לדעת. אני מחשיב את עצמי באמצע, נע בין אגנוסטי "חלש" שזה אגנוסטי אמפירי, לאיגנוסטי ,ללא-קוגנטביסט-תיאולוגי. אני לא יודע אם אני יכול לדעת ואני מעדיף לא לשרוף על זה זמן ואנרגיות. אלה שיחות נפלאות וזאת דרך לפתח את המחשבה אבל זה לא נותן לי כלים בעולם האמיתי חוץ מלנתח מידע. אפשר באותה מידה להשיג את הכישורים האלה מלשחק משחקי וידאו או לצייר או לדבר על עשרת אלפים נושאים.

 

Elijah:

ההשקפה הזאת תקפה גם למושגים פרט לאלוהות?

 

S:

אגנוסטיזם זאת התפיסה שאתה לא יכול לדעת בנושאי אלוהים. 

 

Elijah:

יש זרם נוסף במחשבה פילוסופית שמזכיר לי את הנושא, שאומר בעצם שגם אי אפשר לדעת אם בכלל משהו קיים מעבר לקיום של עצמינו.

 

S:

מה שאתה מתאר זה סוליפסיזם לעומת תפיסה ריאליסטית. תפיסה ריאליסטית; איך אני יודע שיש כאן לפטופ - הינה תראה, תרגיש תטעם, תריח. זה מה שנתפס בחושים, מה שנקרא "esse est percipi" , להיות זה להיות נתפס בחושים. נתפס זה מה שקיים, מה שלא-נתפס לא קיים. ניתן להטיל ספק אז בדברים כמו קרינה וגלי אור אינפרא אדומים וסגולים לדוגמא אבל יש להם עדויות בעולם האמיתי עם כלי מדידה. נכון, אנחנו לבדנו לא יכולים להיות עדים לכך אבל בעזרת כלים אנחנו כן והכלים שלנו משתכללים כל הזמן ככה שנוכל לחוות עוד ועוד עדויות לקיום שלהם ושל תופעות טבע אחרות. זה לא משנה את זה שמעצם הגדרה לא אוכל לדעת את הדברים שלא אוכל לדעת, גם אם אוכל לראות גלי חום או שאוכל לראות על בסיס 16 צבעים.

 

Elijah:

אני חושב שהתפיסה האגנוסטית תקפה גם לשאר העולם כי גם על העולם שסביבנו אתה לא יכול לדעת את מה שאתה לא יכול לדעת.

S:

כן, אבל אתה יכול להניח איזשהן אקסיומות שעוזרות לך לתפקד. אם לא היית יכול להניח אקסיומות לא היית יכול לקום בבוקר, לא היית יכול לצאת מהמיטה וזה בסדר ואין בזה שום דבר פסול.

 

Elijah:

לא אומר שזה פסול. פשוט זה אומר שאתה לא יודע.

 

S:

אבל אתה גם לא צריך לדעת זאת בדיוק הנקודה. אתה מניח איזשהן אקסיומות ופועל כדי לקדם את עצמך. אם האקסיומה הזאת מועילה לך אז מעולה, אז זו ראיה. זאת לא ראיה חזקה, זאת ראיה חלשה אבל היא עוזרת לך להתקרב ל"אמת" אם בכלל יש כזה דבר אמת אובייקטיבית. על האקסיומה הזאת אתה בונה תזות, ותאוריות ואתה מקדם את עצמך ומנסה להשיג עוד מידע ואם זה עובד זה עוד ראיות חדשות. שוב, הן לא ראיות חזקות הן חלשות אבל הן ראיות חלשות שקצת יותר קרובות ל"אמת". אם יש לך איזושהי אקסיומה שאתה מניח והיא מוכיחה את עצמה שוב ושוב כלא מועילה, אולי כדאי לך לזנוח אותה או להחליף אותה.אולי בכלל להפחית במספר האקסיומות שאתה מניח ככה שיש לך פחות אקסיומות אבל אקסיומות טובות שעוזרות לך להתנהל.

 

Elijah:

בסופו של יום כל אחד מאיתנו מאמין במה שנוח לו.

 

S:

בסופו של יום כן אבל בכל זאת התפחתנו לאורך עשרות אלפי שנות אבולוציה כדי להיות יצור חברתי ולהיות חלק מחברה. אנחנו חייבים להיות דומים אחד לשני כי אם כל אחד מאיתנו היה בעל חווית עולם שונה ואקראית וכאוטית לחלוטין מאשר האיש שלידו אז כל אחד היה עושה מה שהוא רוצה והיינו מתים מזמן. לא היינו יכולים שום דבר ממה שאתה רואה ולא היינו יכולים להקליט את השיחה הזאת כי לא היה אז אייפון כי אף אחד לא היה משתף פעולה על סמך ראיות. כל המציאות זה ניסוי אחד גדול בפילוסופיה אנליטית.

 

Elijah:

מה הכוונה בפילוסופיה אנליטית?

 

S:

בלנסות לצבור מידע כדי לגייס ראיות לכך שהאקסיומות שלנו לקיום הן נכונות או לא נכונות.

 

Elijah:

וככה זה עד שארית החיים.

 

S:

זה חייב להיות כי אין לך משהו אחר. אתה יודע מה שאתה יודע ומה שאתה יכול לדעת ואתה יודע שהוא ישנו כי אתה יודע אותו ומה שאתה יכול לדעת ואולי תדע אותו כי הוא ישנו אולי לא ומה שאתה לא יודע כי אתה לא יכול לדעת זה לא משנה כי לא תדע את זה כי אתה לא יכול. זה מרגיש כאילו שהקיום שלנו מאוד צר אבל אני חושב שהוא לא. אני חושב שזה חלק מאיזושהי ויזואליזציה שהמוח עושה שגורם לנו להרגיש כאילו אנחנו מאוד, מאוד קטנים כי אנחנו מדברים על קבוצות ועושים אלימנציה, מצטמצמים עד שנשאר חלק נורא קטן אבל אין טעם בכלל בלדבר על הקבוצות הגדולות יותר שמכילות את זה כי זה לא קיים באיזשהו מובן "אמיתי" במרכאות....אבל יש לך "אמיתי" רק במרכאות.

 

 

לקריאה נוספת:

*קווליה- http://en.wikipedia.org/wiki/Qualia

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Pantheism

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Panentheism

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Agnosticism

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Empirical_agnosticism#Types_of_agnosticism

 

http://en.wikipedia.org/wiki/God

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Closed_circle

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Falsifiability

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Omnipotence

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Analytical_philosophy

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Indescribable_cardinal

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Computable_number

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Semicomputable_function

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Transcomputational_problem

 

http://math.stackexchange.com/questions/58036/are-some-real-numbers-uncomputable

 

http://igoro.com/archive/numbers-that-cannot-be-computed/

 

http://multiverseaccordingtoben.blogspot.co.il/2008/10/are-uncomputable-entities-useless-for.html

 

http://scienceblogs.com/goodmath/2009/05/15/you-cant-write-that-number-in/