ניטשה טען
שאלוהים מת. סטיבן הוקינג טען שהפילוסופיה מתה.
אני טוען
ששניהם טועים.
לא רק
שפילוסופיה אינה מתה, נהפוך הוא, אנחנו חיים בעידן הכי טוב לעסוק בו
בפילוסופיה. הפילוסופים הישנים היו גסים ומחוספסים. השיטות שלהם
פעלו על רגש ושימוש נאיבי בחושים. הם התבססו על ידע דתי או זה שעבר מפה לאוזן (או
פוענח מהילוגריפים מצריים) והיו כלואים רק לכללי ההיסק והלוגיקה מבלי היכולת לבסס
רעיונות חדשים על העולם הפיסי באמצעות בדיקה מתודית.
העולם
החדש שעתיד לבוא (קרוב בהרבה ממה שנדמה הודות לגידול הטכנולוגי המעריכי) עתיד
להביא מחשוב קוונטי שייתן לנו תשובות ביעילות ומהירות הגבוהות מאי פעם. מחשבים
יהיו מקבלי החלטות, נגדל איברים בהגשת בקשה, נתאחד עם מכשור המותאם לגופנו
הביולוגי, ננוטכנולוגיה תאפשר לנו לפרק ולסדר מחדש חומר כרצוננו. האם בעולם כזה
הרעיון של אלוהים מת?
זה הוא
עידן המידע, כלינו חדים מתמיד. הנה באים הפילוסופים החדשים.
מה היא
פילוסופיה?-
פילוסופיה
בפירושה המילולי היא "אהבת חכמה" ("פילו"-רישא
מ"פיליה",אהבה "סופיה"-חכמה).
לפי
מילון אוקספורד, פילוסופיה היא חקר טבעו של הידע והידיעה, המציאות והקיום. אסכים
שכל אלו אכן מאפיינים של מחשבה ועמדה פילוסופית ובסופו של יום של הפילוסוף עצמו. אבל
מה פילוסופיה "נותנת"? מה פילוסוף "עושה"?
לשרברב
קל להשיב על לשאלה זו: שרברב מטפל בתחזוקת הצנרת, גם לרופא קל להשיב על לשאלה: רופא
מאבחן סימפטומים אצל חולה ומציע פתרונות. אבל מה פילוסוף עושה?
לפי
ההגדרה הנ"ל פילוסוף חוקר את עצם הידיעה והקיום, אבל מה זה בכלל אומר?
הגדרתי
האישית לכך היא: פילוסופיה היא מערכת כלים מחשבתיים שעוזרת לנו להגדיר את גבולות
הידע (ולכן בסופו של יום גם את גבולות הקיום) שלנו.
פילוסופיה
עוזרת לנו לראות איפה עובר הגבול בין
ה-"יש" ל-"אין", פילוסופיה היא מערכת לניתוח גבולות הידע,
ובשילוב עם המדע והטכנולוגיה פילוסופיה עוזרת לנו להבדיל בין דמיון למציאות.
אך אין
זה הוא תפקיד המדע? האין מקצוע הפיסיקה שם לעצמו כיעד לפענח את צפונות היקום על
בוריין וביניהן גם להגדיר את גבולות הידע האנושי ו/או הידע בכלל? טוב, כן ולא;
השיטה
האמפירית-
השיטה
האמפירית היא הבסיס לכל המדעים, אמפיריות היא מה שמגדיר מה הוא מדע.
קרל פופר
אמר כי רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו, ואיך מפריכים רעיון מדעי
כמובן? בעזרת ראיות.
אמפיריות
היא השיטה בה אוספים ראיות ועורכים תצפיות על ידי החושים או מכשור המאפשר תרגום אל
החושים (כגון סורק הקולט אור אינפרא אדום שאינו נקלט בעזרת עין אנושית).
אמפיריציזם
מתבסס על ההנחה כי כל הידע האנושי נבנה על ידי ניסיון. ככל שמספר רב יותר של ראיות
מצטבר לכיוון מסוים כך ניתן לבסס השערה ולבדוקה לעומק או לחלופין לאשר/להפריך
השערה קיימת.
וכאן אנו
נתקלים בשתי בעיות-
הראשונה:
בהנחה שכל הידע האנושי הינו מניסיון, דהיינו עובר דרך החושים, מניין לנו כי אנחנו
אכן מקבלים את "התמונה השלמה"? מניין לנו כי חושינו (גם דרך מכשור
המאפשר תרגום אל החושים) מספקים תמונה "נכונה"/"מלאה" של
התופעה?
השנייה (אשר
חמורה בהרבה לפחות בעיניי ואף זכתה לכינוי "בעיית האינדוקציה"); מדוע
שהשמש תזרח מחר, רק כי זרחה עד היום? מי שלמד פיסיקה בתיכון או חובב אסטרונומיה
יוכל לומר כי גרמי השמיים מצייתים לחוקי התנועה של קפלר ובכך נוכל לחזות כי השמש
תזרח גם למחרת, אבל מניין לנו שחוקי קפלר יעבדו גם מחר? משום שעבדו עד היום?
המדע
כולו נשען על אינדוקציה מתצפיות שנאספו אמפירית אך אף אחד לא יכול להבטיח לנו
בוודאות כי מה שקרה עד היום יקרה גם מחר.
וכאן
הפילוסופיה נכנסת לתמונה.
הפילוסופים
הישנים-
הרעיונות
והגישות בפילוסופיה הבסיסית הם עתיקים. כמה עתיקים? השימוש לראשונה במונחים
"פילוסופיה" ו"פילוסוף" מיוחס לפיתגורס, אבל גם הרעיונות של
הפילוסופיים היווניים נשענו על רעיונות קדומים יותר מהמצרים והבבליים אותם חקרו. בבית
הספר לא טורחים לשים את התקופות הללו בפרופורציה אבל המצרים היו עתיקים ליוונים
כמו שהיוונים עתיקים לימינו אנו. כשהמצרים חיו ממותות עדיין לא נכחדו לחלוטין,
עוד לא הומצאו לוח הכפל* והכתב עדיין היה על בסיס ציורי. וכנראה
שעוד לפני כן, בתקופות שבטיות יותר, היו אלו שעסקו בשאלת מוצאנו ועתידנו (ומכאן
לידת מיתוסים וסיפורי עמים רבים), אך ללא תיעוד ממשי אנו נאלצים להניח כי לא חלף
זמן רב דיו מאז ירדנו מהעץ, התחלנו ללכת זקוף והתחלנו לשאול שאלות.
הפילוסופים
הישנים עבדו עם מה שהיה להם. שיטותיהם היו גסות, הם הסתמכו על תצפיות בסיסיות וידע
של "חכמי השבט", ניסויים פשוטים, כלי מדידה בסיסים כמו סרגל ומחוגה ואולי
החשוב מכל- היגיון טהור וכללי היסק.
כמו כל
תחום בתחילת דרכו, השיטות של הפילוסופים הקדומים היו גסות ולא מדויקות, היה חסר
בהן עידון עקב מחסור בכלים והטיעונים שבנו לא היו חזקים כפי שהיו יכולים להיות מכיוון
ועבדו עם ידע מצומצם (יחסית לימינו) ויכלו רק להניח ולהציע מודלים המתארים את
המציאות מבלי יכולת ממשית להעמיד מודלים אלו במבחנים נוספים. הפילוסופים של ימי
קדם הסתמכו על חוויות ורעיונות דתיים, על מוזיקה ועל רגש. הם התמקדו במוחלט, באבסולוטי
ובטרנסצנדנטלי, הם דיברו על מוסר ועל יופי וניסו לתת בסיס אובייקטיבי לחוויות
סובייקטיביות בטיבן.
הפילוסופים
הישנים, כשמם כן הם, ישנים. הם עשו את העבודה הכי טובה שיכלו באותם הימים ונתנו
בסיס לכללי היסק וללוגיקה, אבל הזמנים השתנו, צברנו ידע ובנינו כלי מדידה מתוחכמים
יותר והיום אנו יודעים לפתור (חלק מה)בעיות שקודמינו כשלו בפתרונן ולהעמיד במבחן
את ההשערות שלנו על טיבה של המציאות. זמנם עבר.
בוגרי
החוג לפילוסופיה של האוניברסיטה (או למה
לעשות תואר בפילוסופיה זה בעצם לעשות תואר בהיסטוריה)-
כשלומדים
לתואר במתמטיקה אין קורס בשם "קרל פרידריך גאוס". הקורסים במתמטיקה
(ופיסיקה וכימיה ומדעי המחשב ורפואה וכו') הם תורת המספרים, חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי,
אלגברה ליניארית ועוד. הקורס קרוי על שם תוכנו. לעומת זאת, בלימודי פילוסופיה ישנם
קורסים על אפלטון ושפינוזה ופופר ורבים אחרים. מדוע זאת? למה בעצם ללמוד על מה שאדם
אחר חשב, בפרט אדם שחי לפני זמן כה רב והשקפת העולם שלו מבוססת על ידע פחות או
יותר מיתולוגי/מוגבל מאד יחסית לידע והכלים שיש היום? למה הרעיונות שהיו לסוקרטס
או דקארט או וויטגנשטיין טובים מהרעיונות של כל אחד אחר, ועוד על אחת כמה וכמה
שלנו היום כאשר הידע שלהם פחות לעומת הידע שלנו?
בכל פעם
שממליצים לי לפגוש מישהו בטענה שיהיה לנו "על מה לדבר" רק כי זה סיים
לימודי פילוסופיה (או לפחות לקח כמה קורסים באונ' על הנושא) אני אוטומטית מרים
גבה.
"מה
אתה חושב על 'המשתה' של אפלטון?"
"לא
יודע, מעולם לא קראתי אותו מתחילתו עד סופו"
"חשבתי
שאתה אוהב פילוסופיה"
"אני
כן, אבל אני לא אוהב ספרות"
קראתי הרבה ספרים וחומר על פילוסופיה, אבל ספרים של פילוסופים "דגולים"? רק
שניים.
מה כל
הידע הזה שווה אם אינך עושה בו את חקר הידע, הקיום? מה הטעם בלדעת שסוקרטס חי בין
470 ל399 לפנה"ס? אנחנו חיים בעידן בו כל הידע האנושי נמצא כמעט תמידית במרחק
כמה לחיצות כפתור מאיתנו, זה לא הזמן שלנו לעסוק במה שמתועד, שהרי את זה עשו כבר
עבורנו. הפילוסופים הישנים הם נקודת פתיחה טובה וידע טריוויאלי נחמד אבל לא מעבר
לזה. הכלים והידע שלנו היום טובים מאי פעם וקל לנו יותר מתמיד להגדיר את גבולות
הידע.
הפילוסופים
החדשים-
העולם של
ימינו בנוי על מדע וטכנולוגיה. אין דבר סביבנו בעולם המודרני שלא מונע על ידי
הנדסה מחדש של חומר, ככה שבהתאם ל"חוקים" (או יותר נכון תופעות) שנצפו
כחוזרים על עצמם מאות אלפי ואף מיליוני פעמים, יבצע פעולה שמועילה לנו בדרך זו או
אחרת ממקרר ואייפון ועד טיפולים נגד סרטן.
הכלים
שלנו היום חדים ומדויקים יותר מאי פעם. הם עובדים על מהירות וזיכרון. החידושים
שלנו עובדים על אופטימיזציה של כלים שכבר היו ברשותנו, הרחבת היכולות והטווח של
הכלים הקיימים ויצירת כלים המשמשים למטרה דומה אך עם פחות מגבלות.
אנחנו,
אנשי ההווה, נהיה האבות הקדמונים של הסייבורגים בעתיד. אנו מסתובבים עם
היפר-איברים כמו אייפונים ומכוניות שמגבירים את היכולות שלנו לתקשר, לארגן
,להתנייד ולתכנן. יש לנו כמעט בכל רגע נתון גישה למוח-כוורת שמארגן את הידע שלנו
ואת הזיכרונות שלנו בספריית ענק ידידותית למשתמש ואינטואיטיבית לטבע הקופי-לוחץ-הכפתורים
שלנו. התנתקנו מרעיונות אבסולוטיים אפלטוניים על מוסר ויופי אובייקטיביים ואנו
מתרגמים את הקלטיים החושיים שלנו למונחים של יעילות, רווח והפסד. הלכנו והפכנו יותר
אינסטרומנטליים, פרגמאטיים, פוזיטיביסטיים, מחושבים, חכמים. בפעם הראשונה בכל
ההיסטוריה של המין שלנו אנו יכולים לפחות להתחיל לענות על שאלות שהטרידו אותנו
מראשית הדרך ולהעמיד כמעט כל השערה שעולה לראשנו במבחן, הודות לסידור החומר הכי
מוזר שהאדם יצר אי פעם-המחשב.
הסינגולאריות
קרובה-
טכנולוגיה
היא דבר מוזר. לראות שימפנזה יוצר חריצים בקצה של מקל בכדי להגדיל את שטח הפנים
וללכוד יותר נמלים למאכל בעזרתו זה דבר אחד. לסדר מולקולות של סיליקון ונחושת
במטריצה כדי שכשזרם חשמלי יעבור בתצורה שיצרת הוא יחקה כללי היסק לוגיים ופעולות
אריתמטיות זו כבר ליגה אחרת לגמרי.
ההתפתחות
הטכנולוגית אינה חסינה ליכולות של המוח האנושי לזהות דפוסים ותבניות ואינה חסינה
לביסוס תיאוריות והשערות סביב טבעה וטבע התופעות שבאות בעקבותיה.
ההתפתחויות
הטכנולוגיות במהלך השנים מעידות על טבע טלסקופי- הזמן בין פרצה טכנולוגית שגוררת קידמה לזו הבאה אחריה,
הולך ומתקצר.
לא רק
זאת, אם אנו רוצים לדבר במונחים מתמטיים, קצב הגדילה של ההתפתחויות הטכנולוגיות
מתנהג (עד כה) בצורה אקספוננציאלית, מעריכית. אם נתקדם מספיק בגרף של פונקציה
מעריכית נראה כי במהרה הגרף מתחיל להתקדם ולהאיץ עד כי נדמה שאנו מגיעים למעיין
קיר או אסימפטוטה (גם אם בפועל אין כזאת) ולנו כבני אדם הקו נראה כמעט אנכי, כלומר-
השינויים והחידושים הטכנולוגיים שיביאו לפרצות דרך בקדמה יהיו כל כך צפופים מבחינה
כרונולוגית עד שיראו לנו כמעט מיידים.
"סינגולאריות
טכנולוגית" הינה נקודת זמן תיאורטית בעתיד בה קצב הגדילה המעריכי של
הטכנולוגיה יהיה כמעט מיידי עבורנו.
השם
"סינגולאריות" לקוח בהשאלה מסינגולאריות של אופק האירועים בחור שחור-
נקודת אל חזור שלא ניתן לראות מעבר לה.
מדוע הסינגולאריות
חשובה לנו? מכיוון והיא תשנה הכול. הטכנולוגיה תהפוך למעיין משאב או "כוח
טבע" ונגדיל את היכולת החישובית שלנו, היכולת שלנו לאמוד את הסביבה שלנו ואת
היקום, מיליוני ואף מיליארדי (ואולי אף טריליוני) המונים. המיזוג שלנו עם המכונות
יהיה ברמה שלא הכרנו עד היום ולא נהיה עוד "טרנס-הומניסטים", במצב
ביניים בשר ודם עם היפר-איברים דיגיטליים וחשמליים, אלא סימביוזה חדשה לחלוטין עם
המחשבים והטכנולוגיה.
האבולוציה
מאיצה ואנחנו מחזיקים את המושכות, מנתבים את הדרך לעבר המטרות שלנו ומה שאנחנו
רוצים שנהיה. האבולוציה הישנה הייתה סטרילית ויעילה, אך האבולוציה החדשה, הדיגיטלית,
היא אבולוציה של שפע, מידע, העצמה של האורגניזם, שיפורו, קיומו במקביל ומחוץ
לעצמו. הטכנולוגיה היא שתתן לנו את קפיצת הדרך אל הידע ואל התשובות לשאלות
שמטרידות אותנו משחר ההיסטוריה. מחשבים מקנים לנו את היכולות לכרות מידע בצורה
יעילה ובמהירות שנדמית לעיתים כעל-טבעית ואנו צפויים לראות זאת עוד מתעלה על פני
כל מה שהכרנו עוד בדורנו. בכל העולם
נעשים בימים אילו ממש מאמצים לפצח מחלות גנטיות, את הסוד לחיי נצח (שהאמת כבר
פיצחנו, עכשיו זה באחריותנו להתחיל ליישם ניסויים בבני אדם ולשווק את התוצאות)
והניסיון לבנות את מה שחמק מאיתנו זמן כה רב- בינה מלאכותית.
מדען
ומחשב-על נכנסים לבר-
"הברמן: מה תשתו?
המדען: גינס
מחשב-העל
לא עונה כלום כי הוא אובייקט דומם ואין לו חווית עולם סובייקטיבית או צורך בשתייה."
זוכרים
את בעיית האינדוקציה? כל "בינה" מלאכותית שיצרנו עד היום, דהיינו מחשב, רשת-מחשבים
או תוכנה שנועדו לחקות פעולת חשיבה וקבלת החלטות אנושית, עובדת על עיקרון מאד פשוט:
נניח כי יצרנו בינה מלאכותית בסיסית, הרצה על מחשב-על סטנדרטי שמנתח את העולם
בעזרת חיישנים שונים. מאחר והמחשב באינטראקציה ראשונה עם העולם ולא הגדרנו לו כאלו
מראש, אין לו עדיין נתונים על הסביבה. אנו בוחנים את יכולת הניתוח שלו. המחשב מזהה
לראשונה אובייקט, חתול למשל, הוא ישמור את נתוניו בזיכרון, ימנה "1" וימשיך
לסרוק את העולם. את החתול הבא ימנה המחשב "2". נכון לעכשיו, מבחינת
המחשב שלנו, יש סיכוי של 1/2 שכל האובייקטים שיתקל בהם יהיו חתולים. בפעם אחרת,
נתקל המחשב באובייקט גדול יותר ומעט שונה בצורתו, כלב. הוא ישמור את נתוניו
בזיכרון בתא נפרד מזה המונה חתולים וימנה "1". כרגע, מבחינת הבינה
הבסיסית שלנו, יש סיכוי של 2/3 שהאובייקט הבא יהיה חתול ו-1/3 שיהיה כלב. כך נמשך
התהליך.
כל צורה
של בינה מלאכותית מתקדמת יותר שאי פעם בנינו עושה פחות או יותר את מה שהבינה
הבסיסית התיאורטית שלנו עושה.
נשמע
מוכר? חזרנו אל "בעיית האינדוקציה".
הפילוסוף
החדש חשוף לכלי חזק מאין כמותו. ניתנה לו היכולת לבדוק שאלות במהירות שיא ולחפש
אחר אפשרויות חדשות לבחינת המציאות. אבל האם הבינה המלאכותית, מחשב-העל שלנו
"מבין"? האם הוא חווה את העולם בחושים דיגיטליים או שמא הוא רק ערימת
שבבים גדולה? מה זה בכלל אומר להיות "תבוני", והאם אפשר לחקות תבונה?
במתמטיקה
ישנם מספרים ופונקציות שאינם ניתנים לחישוב**, אז מדוע שלא יהיו כאלו מצבים במציאות
כגון פרספציה, רצון, רגש וחווית עולם סובייקטיבית?
כל אלו
הן החזית החדשה של הפילוסופיה, הטכנולוגיה וההנדסה הגנטית של העתיד והן שמאפשרות
לפילוסוף החדש קרקע פורייה לניתוח גבולות הידע והקיום מאחר והשיטה המדעית נכנסת בתחומי הבעיה.
ריי
קורצוויל, עתידן ואיש מדעי-המחשב העובד בגוגל, פיתח את רעיון הסינגולאריות שהזכרנו
קודם. הוא טוען כי הסינגולאריות (שנקרא לה "סינגולאריות קורצווליאנית"
על שמו) תהיה הנקודה בה מחשבים "ידביקו את הקצב" ויהיו תבוניים כמו או
אף יותר מבני אדם. קורצוויל מתאר בניית בינת-על-מלאכותית שתפעל בשיפור עצמי
רקורסיבי ותהיה זמינה לכולנו לכל שאלה, באמצעות שבבים שישבו לנו ישירות במוח. קורצוויל
מנסה בימים אלו ממש לבנות בינה שכזאת בגוגל ולתת לה להתמקד בשאלות גדולות של המין
האנושי, כמו הפתרון לחיי נצח (שבינתיים כבר סללנו לו את הדרך).
הפילוסוף
החדש חוקר את הטכנולוגיה והחברה מבפנים החוצה. הוא חוקר את הבינה בעזרת בינות
אחרות, "מוח-הכוורת" האינטרנטי המכיל ידע ודעות של מיליארדי אנשים
מההווה ועד העבר ו"בינות" מלאכותיות כגון מחשבים. לראשונה, הפילוסופים
יכולים להתמודד בעזרת כלים חדשים עם כמה מהבעיות הגדולות של הפילוסופיה כגון הבעיה
הפסיכו-פיזית. לראשונה
מאז ימי יוון העתיקה או לפני כן ישנה האפשרות להוסיף מידע חדש, לשפוך עוד אור
ולפתח השערות חדשות וחזקות יותר על הנושא.
אני חושב
שככל שרעיונות חדשים נוצרים וידע חדש נרכש, גם הרעיון של אלוהות יהיה נתון למוטציה
של העולם החדש והוא יתאים ויתפוס צורה גם בעולם בו בני אדם שואלים את השאלות
ומחשבים מספקים את התשובה (והרי שכבן אנוש אני יכול לדבר רק על רעיונות מאחר ולא
ניחנתי ביכולת לרכוש ידע טרנסצנדנטלי על דברים שמהגדרה איני יכול לדעת אותם).
הרנסאנס השני-
את השם
"הרנסאנס השני" השאלתי מאחד הפרקים של "אנימטריקס".
אנו חיים
בעידן הכי מעניין ויוצא דופן בתולדות האנושות. בעבר בנינו כלים בכדי להעצים את
ה"אני" הפיזי שלנו, להגביר את הגוף. לראשונה אנו יוצרים כלים להעצמת
ה"אני" המנטאלי, להגביר את התודעה. הדבר מאפשר גם
לפילוסופיה (שמאז ומעולם ניסתה לפענח את עצם טיבם של העמודים עליהם המחשבה האנושית
עצמה נשענת) לעבור מוטציה ולהאיץ לעבר הארות והערות חדשות על טבע הידע האנושי.
פילוסופיה היא "טובה" אם היא נותנת לנו כלים לנתח מידע ולחשוב בקשת רחבה
על סוגים שונים של מידע. זו התקופה הכי טובה לעסוק בפילוסופיה (או בכל תחום למען
האמת) כי זו היא תחילתו של רנסאנס חדש, התפתחויות
מדעיות מרחיקות לכת ותגליות יוצאות דופן פוקדות את העולם מדי יום ומקרבות אותנו
צעד נוסף להבנה שלנו את עצמנו. לראשונה אנו יכולים להעמיד את עצם
החושים שלנו במבחן, להגביר אותם, לשנותם, לבחון תופעות שונות
בצורות שונות עם חוויות עולם שונות.
זה הוא הרנסאנס החדש והפעם הוא פוקד את האנושות כולה.
אנו
יוצרים בפרודוקטיביות ובהיקף שלא היו אפשריים ברנסאנס הישן כי לא היו ברשותם הכלים
ליצור במדויק ולתקשר גלובלית כפי שיש לנו היום. על המדע החדש להווה כלי לפרספציה
גולמית, לספק ידע חדש ולנתח אותו לשימוש עתידי. על הפילוסופיה החדשה לשמש מטא-מערכת
הבוחנת את המדע עצמו, מציינת את גבולותיו ומנתחת את עצם המדע לשימוש עתידי.
עלינו
להיות חכמים וזהירים כשאנו נכנסים לעידן החדש הזה. אנו מנסים לבנות לנו בני-ברית
עשויים סיליקון ונחושת ומנסים להעניק להם רצונות וחוויות משל עצמם (אם הדבר כלל
אפשרי) ולאחד אותם אל תוך הבשר שלנו. עלינו להשתמש במחשבים ובטכנולוגיה ככלי ולא כתחליף ללחשוב ולקבל החלטות, אחרת,
לא רק שהפילוסופיה ואלוהים ימותו אלא גם הרנסאנס השני לא יהיה עבורנו, אלא עבור
המכונות.
דברים
לסיכום-
המין
האנושי מאז ומעולם היה זקוק לאנשים חושבים. הוא גם לעד יזדקק.
כל הטכנולוגיה שבעולם לא תעזור לנו אם לא ננצל אותה לבניית עולם טוב יותר בעזרת
חשיבה רציונאלית. אנחנו צריכים אנשים חושבים,אל לנו לקבל תיאוריות מדעיות (לא משנה
עד כמה הקונצנזוס סביבן גדול) ללא בחינה מחודשת של עצם הכלים בהם נעשה שימוש ושל
עצם המושגים אותם התיאוריה מתיימרת להסביר. אך זה אינו מדע, זו בדיוק פילוסופיה.
המסע
האישי שלי בשנים האחרונות היה דרך התנתקות מרעיונות אפלטוניים ואימוץ גישות
אינסטרומנטליות יותר, לעסוק ביעיל ובמה שעובד, לעסוק יותר בהיוריסטי ופחות באנליטי
(לפחות בחיי היום יום). הפסקתי לבחון את השאלות הגדולות כמושא לכיבוש ולמתן תשובה והתחלתי
לראותן ככלים לפיתוח החשיבה ובחינה מחדש של הידע הקיים.
אנחנו
חיים בעידן שבו בורות היא בחירה וכל שנחפוץ לדעת נוכל למצוא בין אם דרך
אחרים שמצאו לפנינו או דרך שפה משותפת עם כלים חדשים המריצים מידע במהירות.
לראשונה אנו יכולים לפחות להתחיל לנסות לתקל את בעיית האינדוקציה ולחשוב עליה
במונחים שלא הגדרנו בעבר. לראשונה אנו יכולים לשנות את חוקי המשחק בעזרת שינוי
החושים עצמם ולבחון את העולם דרך משקפיים רבים.
פילוסופיה
לא מתה, היא הדבק בין עולם המדעים והטכנולוגיה לעולם החוויה האישית, ובעידן
הדיגיטלי שממפה אותנו כנקודות סטטיסטיות זה חשוב יותר מאי פעם.
*-קיימות שיטות מעניינות מאד
שנקראות כפל וחילוק מצריים שמבוססת רק על ידיעת חזקות של 2 (לא שמושג החזקה היה
מוכר באותם הימים).
**-הראשון
שנגע בתחום זה היה אלן טיורינג. מספרים לא-חשיבים הינם מספרים שלא ניתן למצוא
אלגוריתם יחיד שמסוגל להפיק את כל ספרות המספר עד נקודה שרירותית. דוגמא לפונקציה
לא-חשיבה היא "פונקצית הבונה העסוק" שאני ממליץ לקרוא עליה ועל
"בעיית העצירה" בנפרד.
לקריאה נוספת:
http://www.telegraph.co.uk/technology/google/8520033/Stephen-Hawking-tells-Google-philosophy-is-dead.html
http://io9.com/5907179/why-physicists-need-philosophers
http://io9.com/computers-are-providing-solutions-to-math-problems-that-1525261141
http://www.technologyreview.com/view/510121/ray-kurzweil-plans-to-create-a-mind-at-google-and-have-it-serve-you/
http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_singularity
http://www.technologyreview.com/view/511421/the-brain-is-not-computable/
http://en.wikipedia.org/wiki/Sunrise_problem
http://www.wired.com/design/2014/02/crazy-oculus-rift-experiment-lets-men-women-swap-bodies/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Simulacra