.Esse Est Percipi.

3. אנחנו צריכים להפסיק לקשר בין שאלות כמו בחירה חופשית לאחריות מוסרית. האחריות המוסרית שלך כלפי הזולת והחובה שלך לציית לחוק בכלל לא אמורים להיות שזורים עם היכולת שלך לבחור מה לעשות. הסיבה לציית לחוק ולהיות מוסריים צריכה להיות כי זה רציונלי יותר לפעול בצורה שהיינו רוצים שאחרים יפעלו כלפינו כי ככה החברה האנושית ממשיכה לתפקד,המערכת פועלת ומספר החיכוכים האפשריים יורד. גם מהיכרות אישית וגם מעדות מחקרית, אנשים שלא תומכים (ביודעין או בעקיפין) בקיומה של בחירה מזניחים עצמם משמעותית ונותנים לעצמם לקמול ולנהל חיים של הרס עצמי וסביבתי והכל בגלל שהרעיון שלהם של בחירה חופשית שגוי. מעבר לזה שזו קיימת (גם אם היא לא קסם מטאפיזי שניתן לנו מהאולימפוס), אי-קיום שלה כלל לא אמור לגרור חיים של "צפצוף" על החוק ורפיסות מוסרית. אילו אמורים לבוא מרציונל שונה לחלוטין ואנחנו צריכים להפסיק לשים את השניים בסמיכות כה רבה האחד עם השני.

-

כמה מילים על להיות טרוד בשאלות מסוג זה-

המציאות זה מה שקורה עכשיו.
מה שאתם רואים, שומעים, מריחים, חושבים, זוכרים, מרגישים.
כל הטיעונים על "אשליות" של מציאות שיוצר המוח לעומת מציאות אובייקטיבית כלל לא רלוונטיים. 
גם אם כל זה באיזשהו מובן אשליה (וזה כלל לא בהכרח המצב), בסופו של יום היא עובדת.
אני בכלל לא בטוח שהרבה מהשאלות כמו בחירה חופשית הן באמת שאלות ולא יותר ממשחק הגדרות ומשחק מילים שמנוסחים בצורה תקינה דקדוקית אבל נטולת משמעות (ראו "רעיונות ירוקים חסרי-צבע ישנים בזעם").
למרות כל הכשלים והפרשנויות והעיוותים והדלוזיות, אנשים חיים את חייהם באושר ומתפקדים לחלוטין. העולם ממשיך להסתובב והחברה אכן מתנהלת כהרגלה אז גם אם אלו אכן שאלות לגיטימיות בעלות תשובה כנראה שהתשובה שלהן כלל לא משמעותית כי עובדה שהחיים ממשיכים.
אז הכל אשליה, אוקיי, תאמצו אותה ותחיו אותה ותתמקדו במה שעושה לכם טוב כי לטבע האשלייתי שלה כנראה אין חשיבות.
זה שכיסאות עשויים מאטומים לא אומר שאין כיסאות.