.Esse Est Percipi.

הפוסט הזה הוא סוג של פוסט המשך/פוסט עזר לפוסט הקודם.

אתמול כתבתי על הפוליטיקה הפיקטיבית של "רטוריקלנדיה" (שרלוונטית מאד להתנהלות שלנו ביום-יום בכלל ובפוליטיקה שלנו בפרט) ועל מה שקראתי לו "כשל השבט" או "הטיית השבט". תזכורת קצרה, הגדרנו את כשל השבט פורמלית כך:

אדם א' תומך בתת-עמדה S1
אנשים ב',ג',ד' וכן הלאה תומכים בתת-עמדה S1 וגם בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה
לכן מצופה מאדם א' לתמוך גם הוא בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה

נמחיש את התפיסה הלקויה הנ"ל ע"י הדיאגרמה הבאה (דעות בעלות צבע זהה הן כאלו שסטטיסטית אדם המחזיק בהן סביר יותר שיחזיק באחת אחרת מאותו צבע מאשר אחת אחרת בעלת צבע שונה בעוד ששתי דעות בעלות מרחק קצר יותר מתייחסות ליותר קונספטים משותפים מאשר דעות בעלות מרחק גדול יותר)-

====

====

חשיבה מסוג "כשל השבט" יוצרת את הרושם שהצורה היחידה לתפוס עמדה אינטלקטואלית היא כמו בדיאגרמה הראשונה או-אקסקלוסיבית כמו בדיאגרמה השניה. כאילו שקיימת חלוקה ברורה ל"מחנות" או "שבטים" שאם אתה תומך בדעה אחת אתה בהכרח תומך בתת-קבוצה שלמה מתוך כל שאר ה"שבט".

====

בפועל, אין זה המצב. מרחב הדעות האפשריות הוא עצום בצורה שלא ניתן לדמיין וכל עוד לא קיימת סתירה לוגית (למשל- גם לתמוך בנישואים חד-מיניים וגם להתנגד לנישואים חד-מיניים) אין שום איסור או שום חלוקה (הקו האפור בשתי הדיאגרמות הנ"ל) שמונעת ממך להחזיק בדעה מסויימת. חשיבה רציונלית וניתוח קפדני של טיעונים בנפרד עשויים להוליד דעות בעלות אופי שונה לחלוטין מאלו ש"חשיבה שבטית" חוזה ויותר קרובות להראות כך-

עד כמה גדול מרחב הדעות?

דעה היא אמלגם של אמונות, תחזיות וציפיות על העולם, ידע פקטואלי והעדפות אישיות.

בכדי שכל אחד יוכל לגבש דעה כלשהי הוא חייב להיות בהיכרות עם אובייקטים (למשל- אני אוהב לאכול עגבניות מאחר וראיתי עגבניות, מיששתי אותן וטעמתי אותן פעמים רבות בתרחישים שונים), נניח כי לאובייקט ישנן (או אינן) N תכונות (למשל תיאור חלקי לצורך פשטות- עגבניה היא עגלגלה יותר או פחות, אדומה יותר או פחות, מוצקה יותר או פחות ובעלת טעם אוממי יותר או פחות) אז קיימים 2 בחזקת N תיאורים אפשריים שונים של אותו אובייקט (תיאורים אפשריים של עגבניה יכולים למשל להיות- עגלגלה יותר, אדומה פחות, מוצקה פחות, טעם-אוממי יותר//עגלגלה פחות, אדומה יותר, מוצקה יותר, טעם-אוממי יותר וכדומה). אבל אילו הייתי לומד רעיונות וקונספטים חדשים ב"אינדוקציה מושלמת" ומסתכל על כל דוגמא ודוגמא אפשרית (כל תיאור אפשרי של עגבניה) הייתי בבעיה רצינית מאחר ורעיון של אובייקט כלשהו שיכול להיות (או לא-להיות) בעל 2 ב-N תיאורים שונים יכול ללבוש 2 בחזקת (2 בחזקת N) מופעים (הדרך שלי להחזיק בקונספט של עגבניה יכולה להיות בעזרת כל אחד מהתיאורים האפשריים שלה וישנם 2 בחזקת מספר התכונות שיש-לה או אין-לה כאלו).

נסתכל על מרחב הדעות האפשריות בדוגמא שלנו עם העגבניה (הצורות האפשריות להחזיק ברעיון/קונספט/אמונה של מה זה עגבניה);

לשם פשטות נניח שהתכונות האפשריות היחידות של כל העגבניות הן אלו (בפועל קיימים עוד פקטורים רבים)-

עגלגלות- עגולה/ארוכה

אדימות- אדום בהיר/אדום כהה

מוצקות- קשיחה למגע/רכה למגע

טעם- אוממי/חסרת-טעם

כלומר שמספר העגבניות שאפשרי כי נתקל בהן (כמה "טיפוסים" של עגבניות יש) הוא

2X2X2X2=16 (שזה פשוט 2 בחזקת 4)

אזי מספר טיפוסי העגבניות שאפשרי להיתקל בהן בתרחיש שלנו הוא 16.

אבל אם אני לומד מדוגמאות של עגבניות מה היא עגבניה ואני רוצה להסתכל על מספר אפשרויות הלמידה שיש לי (שיעצבו את הדעה שלי בנוגע לעגבניות מאחר ודעות הן תוצר של סה"כ ההיסטוריה האישית שלנו) דהיינו מספר הדרכים בהן אני יכול לחשוב על עגבניות אז אני צריך לדבר על כל קומבינציות טיפוסי העגבניות האפשריים שקומבינטורית זה 2 בחזקת 16 או 65,536.

כלומר שמרחב הקונספטים האפשריים שלי (הרעיונות/דעות) בתרחיש הנ"ל של עגבניה גדול משמעותית ממספר העגבניות האפשריות! בשביל להקצין זאת עוד יותר תארו לעצמכם שהיינו בוחנים עגבניות לפי 10 פרמטרים שיכולים להיות או לא-להיות לעגבניה, אז מספר טיפוסי העגבניות האפשרי הוא 2 בחזקת 10 (שזה 1,024) ומספר התיאורים האפשריים שיש או אין לקונספט של עגבניה (שדעה מסויימת בנוגע ל"מה הן עגבניות" מחזיקה בהן או לא) הוא 2 בחזקת 1,024 - מספר בן 309 ספרות!!.

סיכום

בדומה לסיכומו של הפוסט הקודם, חשיבה נבונה היא כזו השוקלת כל טיעון בנפרד ולא מקבלת דעות כ"עסקאות חבילה".

מרחב הרעיונות שאפשרי להחזיק בהן בנוגע לכל אובייקט (מספר התיאורים שאפשר להאמין בהם=מספר הדעות האפשרי) הוא עצום ואין אף קו אפור שמונע מכם להחזיק ברעיון אחד או מחייב אתכם להחזיק באחר כל עוד אין סתירה פנימית.