.Esse Est Percipi.

בדיונים שונים בפילוסופיה בכלל ובנושא העולם המנטלי בפרט, פעמים רבות נעשה טיעון כלפי (בעד/נגד וכיוצ"ב) הפרדה כלשהי בין אובייקטים שהם פיזיים לכאלו שאינם-פיזיים (ולעיתים תכופות, הפרדה בין "פיזי" ל-"נפשי"). אבל בחינה מעמיקה במעט מאשר הטיעונים על פניהם יכולה לחשוף משמעויות שונות באופן מהות בין שימוש של המונחים במובן אחד לזה במובן אחר אז ל-מה בדיוק מתכוונים ב-"פיזי"? כוח-המשיכה פיזי? מה לגבי תאוצה, תנע וספין? האם בכלל כדאי לנו להשתמש במונח הזה מעבר לשפה היומיומית או לזנוח אותו לטובת תיאורים יעילים יותר של העולם?

סוגים של "פיזי"
בסריקה ראשונית של השימושים הנעשים למילה "פיזי", עולים לראש שני מובנים שנאמרים בהקשרים שונים- האחד משוחרר וכללי יותר בו אנו משתמשים ביומיום בשביל לתאר אובייקטים ורעיונות המרכיבים את השגרה שלנו והאחר קפדני וסגור הנעשה בהקשר יותר גבוה במקצת בו אנו רוצים לתאר כיצד מערכת כלשהי של גדלים מתנהגת כמו במחקר בפיזיקה או כימיה. נסווג את החלוקה כך:

1. פיזי במובן האינטואיטיבי- כל מה שתופס נפח בחלל. אלו אותם העצמים היומיומיים המוכרים לנו כמו פחי-אשפה, חתולים, מכוניות, רגליים וכדומה שאנו מתארים אותם וחושבים עליהם בתדירות גבוהה מאחר והם מרכיבים את השגרה שלנו. הם אותם עצמים שאנו יכולים לחוות ישירות בעזרת חוש אחד או יותר ולבצע עליהם מניפולציה כלשהי או להתייחס אליהם לחלוטין באמצעות השם שלהם עם הציפייה שיבינו אותנו (אני לא צריך להסביר כל פעם מחדש לאדם דובר עברית מה הוא "שולחן" ועבור אלו הקשרים שולחן רלוונטי מאחר ולכל דובר עברית בעל יכולות קוגניטיביות תקינות ישנה הקיבולת המיידית להבין אלו מניפולציות אפשריות ניתן לבצע על שולחן ואלו מהן כדאיות לסיטואציה למשל- "ערוך את השולחן"=לסדר מפה וסכו"ם על חלקו העליון של השולחן לצורך אכילה מאורגנת). העצמים הנ"ל הם בין היתר כאלו שניתן לתת עבורם הגדרה אוסטנסיבית או "הגדרה מצביעה", כזאת שההסבר ל-מה הוא האובייקט המדובר ניתנת באמצעות הוריה על האובייקט ו/או הדגמה שלו ("מה הוא 'טפיר'?" "טפיר הוא החיה הזאת").
2. פיזי במובן הפיזיקלי- כל מה שניתן למדידה. התווית שנתנו לקטגוריה עשויה במבט ראשון להיראות מבלבלת, האם המונחים "פיזי" ו-"פיזיקלי" אינם זהים זה לזה? המילה "פיזיקלי" היא בהקשר של פיזיקה שתכליתה חקר וביטוי תופעות טבע ע"פ גדלים הניתנים למדידה אך מניין לנו כי רק תופעות הניתנות למדידה קיימות? אם נניח כי בהכרח כל צורה של קיום ניתנת למדידה נאבד קריטריון כלשהו ולגיטימציה לגבי קיומם של אובייקטים אבסטרקטיים כמו מספרים, אסתטיקה וסמכות (אחזור לנקודה הזאת מעט בהמשך) ונבצע כשל של הנחה טעונת הוכחה* אם קיימת איזושהי תמצית אינהרנטית לאובייקטים שבלתי-תלויה ביחסים מדידים (תומך נלהב של קוואליה הדוחה את הרעיון של אלימנטביזם יטען למשל כי איך שהצבע כתום נראה, לא אורך הגל שלו, אינו פיזי במובן הפיזיקלי מאחר והמוטיב האיכותי של "כתומיות" אינו מדיד למרות שניתן לתת לו הגדרה אוסטנסיבית- "מה הוא 'כתום'?" "כתום הוא הצבע הזה"). ניתן לראות בקלות כי הקטגוריה הראשונה שלנו, "פיזי במובן האינטואיטיבי", מוכלת במלואה בקטגוריה הנוכחית; כל מה שפיזי במובן האינטואיטיבי (תופס נפח בחלל) בהכרח גם פיזי במובן הפיזיקלי שהרי אנו יכולים לדבר על אותו אובייקט באמצעות מדידות (כגון נפחו) אך ההיפך אינו נכון, גדלים מדידים רבים המהווים חלק אינטגרלי מהסבר של תופעות טבעיות אינם תופסים נפח בחלל כגון מהירות, תאוצה, כוח דל-אמבר, מנהור, חיכוך, צמיגות ועוד רבים אחרים. אותן ישויות שהפיזיקה כמדע חוקרת אינן ניתנות ברוב המקרים להסבר באמצעות הצבעה על האובייקט עצמו אלא על התנהגות שהאובייקט המדובר (מה שאנו מודדים) מהווה את ההסבר הנסיבתי לאותה ישות (למשל "מהירות שונה מ-0" היא ההסבר ל-מדוע מיקום של גוף כלשהו אינו קבוע אך אין באפשרותנו להצביע על המהירות באופן ישיר כמו שאנו יכולים עבור אובייקטים פיזיים במובן האינטואיטיבי).

*-הפיזיקליזם אותו אני מוקיר בפוסטים רבים שלי הוא תפיסה הגורסת כי כל מה שקיים במובן הפיזי בהכרח קיים במובן הפיזיקלי וקיום שאינו-פיזי כמו שפה, פונקציות, חודשים, בירוקרטיה, קודים מוסריים ואבסטרקטים אחרים יכול אך ורק להיות נסמכים על תופעות פיזיקליות ולא להיות קיימים כאובייקטים עצמאיים, דהיינו קיימים "רק" (המרכאות הן בכדי לציין שהקיום שלהם אינו פחות לגיטימי או פחות חשוב מזה של תופעות פיזיקליות אלא פשוט שהוא אינו "קיום" באותו מובן של המילה) כאוסף רעיונות=יחסים לוגיים.

מה לא-פיזי
אם כן, כעת משסיווגנו את המונח "פיזי" לשתי קטגוריות (טכנית רק אחת מאחר והראשונה תת-קטגוריה של השנייה) נוכל לשאול האם יש טעם לדבר והאם כלל קיימים דברים שאינם-פיזיים? התשובה הקצרה היא "כן" אך עלינו להיות זהירים באיזה מובן של המילה "קיום" אנו עושים שימוש.
המילה "קיים" בעצמה זקוקה לטיפול יסודי בנוגע לכל תת-הכוונות וסוגי ההקשרים האפשריים כאשר מתייחסים למשהו כ-"קיים" אך לצורך הדיון אעשה את ההפרדה הבאה:

1. ממשי- אובייקט יהיה קיים במובן של "ממשי" אם רכישת מידע על האובייקט היא "ציבורית", כלומר הידע עליו הוא אובייקטיבי ואינו תלוי בצופה חיצוני ו/או במערכות ייצוג מידע (כגון שפה, מע' ספירה דצימלית, סמכות מדינית וכו'). אובייקטים ממשיים הם אלו שפיזיים במובן הפיזיקלי.
2. קיים במובן הרחב בלבד- אובייקט כלשהו יהיה קיים במובן הרחב בלבד של המילה "קיים",אם הוא כזה שרכישת מידע עליו היא "פרטית" דהיינו תלויה בצופה חיצוני ו/או במערכות ייצוג מידע או מוסכמה אוניברסלית. אובייקטים כאלו אינם יכולים להיות מהגדרתם פיזיים במובן הפיזיקלי מאחר ואין דרך למדוד אותם במשמעות הרגילה של מדידה וכל היכרות וזיהוי שלהם יכול להיעשות רק מתוך ידע על אותה מערכת הכללים המתארת אותם כתנאי פונדמנטלי לקיומו של יחס לוגי כזה או אחר. דוגמא לאובייקטים כאלו הם אבסטרקטים כמו א"ב, שפה, ערך כספי, סימטריה, פונקציות, קבוצות, שערים לוגיים, חוקים מדיניים, טאקט וכדומה.

מאחר ואנחנו כצופה חיצוני בעצמנו מהווים מערכות פיזיקליות נוכל לטעון כפי שציינו קודם לכן כי הקשר בין אובייקטים פיזיקליים ואבסטרקטיים הוא כזה של נסמכות; כל אינטראקציה פיזית היא ממשית, שני כדורים יתנגשו ויעיפו זה את זה גם ללא נוכחות שלנו או של מערכת תבונית אחרת, אך על מנת שנוכל לדבר,לחשוב ולתכנן בהקשר לאינטראקציה בצורה יעילה אנו למעשה "מלבישים" מזהים תבניות באינטראקציה כסוג של הכללה אידיאלית. האבסטרקטים הנסמכים הם למעשה נוחות מנטלית שלנו ותנאי פונדמנטלי במתודות שלנו להבין את העולם ולא בטבע עצמו.

מה עדיף
החלוקה נראית כלא יעילה במיוחד מעבר להבהרה לינגוויסטית. בחלוקה הנ"ל בין אובייקטים פיזיקליים (ממשיים) לאבסטרקטים, איזה מידע חדש אנו כבר יכולים לקבל מתשובה לשאלה "האם תופעה X פיזית" שהוא לא מעבר לבירור טריוויאלי של טרמינולוגיה (אם אכן ישנן תופעות ממשיות-אך-לא-פיזיקליות לא נקבל דבר מעבר לסדר טרמינולוגי בדיונים פילוסופיים)? שאלה יעילה בהרבה מבחינת עד כמה היא מכוונת לעבר תשובה קונקרטית היא זו;
"האם תופעה X ניתנת להסבר באמצעות המונחים הנוכחיים של פיזיקה?"
נוכל לנסח אותה בצורה קומפקטית יותר כך-
"האם תופעה X ניתנת לרדוקציה לפיזיקה עכשווית?"
השאלה יעילה בהרבה מאחר ובמידה והתשובה היא "כן" אז נפלא! אנו יודעים מה לעשות, למצוא דרך לבטא את התופעה בעזרת גדלים מדידים שאנו מכירים כמו מסה,אורך,קנדלה וכדומה או במידה והתשובה היא "לא" אז עלינו להרחיב את הלקסיקון הפיזיקלי שלנו בכדי לכלול את התופעה כישות בפני עצמה (דבר שקרה פעמים רבות בהיסטוריה של הפיזיקה כמו למשל תופעת המנהור שלא היה ניתן להסבירה בעזרת "לקסיקון ניוטוני" בלבד אלא היה צורך להרחיבו).
אבל האם זה הכי טוב שאנו יכולים לעשות? מדוע לעצור דווקא בלקסיקון פיזיקלי, אנו יכולים להכליל את השאלה לתחומים אחרים וליצור שאלות רבות מאותה משפחה כמו:
"האם X ניתנת לרדוקציה לביולוגיה עכשווית?"
"האם X מושפעת מגורמים חברתיים-תרבותיים?"
שנותנות לנו "פילטרים" יעילים בחיפוש אחר תובנות וכיוון באיזה סוג של כלים (הן מחשבתיים והן פיזיים) עלינו להשתמש.

סיכום
ראינו חלוקה שהיוותה קירוב ראשוני למושג "פיזי" כפי שנעשה בו שימוש בהקשר שונים וניסינו לבנות את הקירוב ככזה שיעשה היגיון פשוט ("קומון-סנסי") וכהגדרה חד-משמעית שלא נותנת למונחים מעורפלים "לתפוס טרמפ" על הבנה יציבה ועקבית של חוקי הטבע וראינו עד כמה אותה חלוקה קהה ככלי לכריית מידע. דיברנו על מה הן שאלות יעילות יותר בניסיון להבין תופעות חדשות מאשר זריקה לאוויר של המונח "פיזי" ללא מחשבה מרובה לפני כן. נמנעתי מלהפוך את הפוסט לכזה על חווית-עולם ותודעה אך אני בטוח שאתם נבונים מספיק בשביל להגיע למסקנות עקביות עם עצמכם כאשר הכיוון הוא זה- האם חווית-עולם מדידה במובן הפיזיקלי או לא? ואם כן, האם היא מדידה במובן שהכוח-האלקטרומגנטי או תאוצה מדידים?