.Esse Est Percipi.

מעבר לנקודה בפני עצמה, הפוסט הנוכחי מהווה הקדמה לפוסט עתידי שאני עובד עליו.

הוא יהיה יעיל עבורי להתייחסות עתידית ויוריד חלק מעומס הכתיבה.

בכמה הזדמנויות הזכרתי את ההתנגדות שלי לרעיון של "העלאת תודעה" ("העברה" היפותטית של חווית-העולם של הפרט למחשב) כצורה של המשכיות או השגת אלמוות והדגמתי בקצרה היכן הוא נופל ולמה מהגדרה אנו נתקלים בבעיה.
בקטע הזה לא אדבר על מה זה תודעה (ולמה היא לא קיימת במובן שאנחנו חושבים/מרגישים שהיא קיימת) אלא על בעיה אפיסטמולוגית שנובעת מהעלאה היפותטית שכזאת, אני קורא לה "בעית אימות-הזהות".

בעית אימות-הזהות
דמיינו את התרחיש הבא;
אתם עומדים לעבור תהליך חדשני שבו כל נוירון שלכם בהתאם ייסרק ותופעל סימולציה מדוייקת להפליא של דרך הפעולה של אותו נוירון במחשב-על חזק במיוחד כאשר המוח שלכם מינוס הנוירון (תופעת לוואי של הסריקה היא הרס של הנוירון, מחיר הדיוק הגבוהה) יחובר אחרי כל ניתוק וסריקה למחשב כך שהנוירון-סימלוץ יגיב בזמן אמת לקלטים משאר הנוירונים העוד-לא-מסומלצים. התהליך ממשיך עבור כל אחד ואחד מהנוירונים שלכם עד שבסופו של דבר כל המוח הפיזי הושמד ומורצת סימולציה שפועלת באופן זהה לחלוטין למוח המקורי שלכם.

פילוסופים ומדעני-מוח מגיעים למקום בכדי לראות את הפלא המדעי המודרני ונותנים לסימולציה קלטים שונים בכדי לראות האם כל פלט שלה באמת יהיה זהה ברמת התוכן לפלט שהמוח הבשרי שלכם היה נותן.

הנה שורש הבעיה:

(*) אתם לא טיפשים, הייתם סקפטיים בנוגע לעניין והכרתם את כל הרעיון של כפילי-מוחות ושל חוק לייבניץ. ידעתם ש"העלאה" מצריכה בהכרח הנחות (שלפחות נראות) דואליסטיות.

(*) מאחר והסימלוץ שלכם הוא כפיל-מוח (העולם המנטלי; קבלת ההחלטות,זכרונות אופי וכדומה שלו זהה לזה שלכם) גם הוא מרגע שהגיח לאוויר העולם (הדיגיטלי) סקפטי לחלוטין ומודע היטב להשלכות האפשריות של התהליך המתואר.

(*) הדבר האחרון שהסימלוץ שלכם זוכר זה שהוא עבר את התליך והתעורר בתוך המחשב שהרי הזכרונות שלכם זהים והזיכרון האחרון שלכם היה שפירקו את המוח שלכם נוירון אחר נוירון+ה"התעוררות" שהיא כבר מערכת הזיכרון שלו (הרי ההיפוקמפוס שלכם כבר היה מפורק לחלוטין בשלב זה ואינו היה מסוגל "להקליט" שום מידע).

(*) מבחינת הסימלוץ שלכם התהליך הצליח באורח פלא! למרות הסקפטיות שלו הנה, הוא מרגיש כאילו חווית-העולם שלו היתה רציפה לחלוטין! עבורו בשום שלב הוא לא איבד הכרה כי הזכרונות שלו=הזכרונות שלך עד רגע המוות (כשהמוח נהרס)+הזכרונות מתוך המחשב עצמו.

(*) מאחר ואתם ידעתם את הנ"ל גם הסימלוץ שלכם יודע זאת ולכן אין לו שום דרך להוכיח שהוא אינו "רק" כפיל-מוח או אף לשכנע את עצמו שהוא היה גם הגוף הבשרי המקורי.

הבעיה אם כן היא זאת-

U1- או ש"העלאת תודעה" משמרת את חווית-העולם האישית שלך (=מצליחה) או שלא (=יוצרת כפיל-מוח)

1.U2- אם היא הצליחה, אין לך דרך לשכנע צופה חיצוני (כמו פילוסוף או מדען-מוח) שאתה ה"בשרי" ולא כפיל-מוח (שהרי כל כפילי-המוחות שלך זהים לך לחלוטין באופי, בידע ובקבלת ההחלטות)

U2.2- אם היא הצליחה, אין לך דרך לשכנע את עצמך שאתה ה"בשרי" ולא כפיל-מוח (כי מן הסתם שאדם תמיד ירגיש בתור עצמו אבל כל הזכרונות שלך מועתקים. תנסו לדמיין שיבוט גנטי עם זכרונות מושתלים או תאום זהה שלמד את אותם הדברים בדיוק כמו התאום שלו)

U3- אם היא לא הצליחה, כפיל-המוח שלך ירגיש כאילו הוא אתה ולא יוכל לשכנע את עצמו או אחרים שהוא לא כפיל-מוח

-

U4- אין לנו דרך לדעת אם "העלאה" עובדת

לעת עתה נשאיר זאת כך.

בעתיד הקרוב אעשה התייחסות לבעית אימות-הזהות כשאדון אחת ולתמיד באספקטים שונים של העלאה, מה זה אומר לנו על תודעה וחווית-עולם ועל אסטרטגיות שאולי (אבל רק אולי) עשויות לעבוד.

לגישות מבטיחות יותר להארכת-חיים ואלמוות-ביולוגי אני ממליץ לכם להעיף מבט כאן:

1. SENS

2. ALCOR

פוסט שלישי ואחרון (לפחות לבינתיים) בנושא מרחב הדעות.

בשני הפוסטים הקודמים דיברתי על מה היא דעה יעילה, כשל השבט ואיך רוב האנשים מרכיבים דעה או חושבים שדעות של אחרים נראות, עצלות מחשבתית ועל מה הוא מרחב הדעות.
ציינתי (והדגמתי עבור מקרה פרטי) שמרחב הדעות הוא עצום אבל אלו היינו מתבקשים לתת הערכה כללית ככל שנוכל לכמה דעות יכולות להיות על כל דבר אפשרי- עד כמה מרחב הדעות האנתרופוצנטרי (האנושי) היה גדול?

הערות והסתייגויות
(*) אנו מגדירים דעה בהקשר זה כקומבינציה של תיאור אפשרי של אובייקט (למשל- "נמר הוא בעל צבע כתום וגם בעל פסים שחורים וגם מוציא קולות גירגור נמוכים וכן הלאה" זו דעה או "נמר הוא בעל צבע חום וגם בעל חברבורות וגם מוציא קולות נהמה גבוהים וכן הלאה" היא גם דעה).
(*) דעה אינה בהכרח חייבת להיות נכונה, ז"א אינה חייבת לתאר התאמה פקטואלית למציאות (למשל- "נמר הוא בעל צבע ירוק וגם הדפס-כוכב וכן הלאה") ולמעשה יש יותר דעות אפשריות שאינן-תואמות לעובדה כלשהי במציאות.
(*) אין אנו יכולים מילולית לדעת כמה דעות בפועל יש בכל היקום, אנו ננסה לתת הערכה מתקבלת על הדעת לגודלו של מרחב הדעות כלומר- כמה דעות אפשריות יש ולא כמה דעות יש בפועל. מספר הדעות האפשריות הוא עצום ובמציאות רוב הדעות שאפשר להחזיק בהן תראנה מגוחכות או מטורפות ביחס למציאות האקטואלית (למשל- "נמר הוא טטראדר מיקרוסקופי סגול בריח פופקורן").
(*) האומדן שניתן הוא אנתרופוצנטרי, כלומר אנו בונים אותו בהתחשב בחושים אנושיים ותפיסות (אינטואיטיביות יותר או פחות) של בני-אדם. בהחלט יתכן שעבור בעל-חיים אחר/חוצן/בינה-מלאכותית בגוף רובוטי/מוח-וירטואלי מרחב הדעות שונה לחלוטין וגודלו יחושב (בקירוב) בהתאם.
(*) מאחר והאומדן שניתן כאן הוא ניסיון למדל פרמטרים מסוימים של החוויה האנושית (החושים בעיקר) אנו נזדקק לאיזשהו מדד סטנדרטי עם קונצנזוס כך שניתן בקלות לחשב אומדנים אחרים בהם המספר גדול או קטן בהתאם לרמת הפירוט אותה לקחנו (למשל- בחישוב שלנו השתמשנו ברשימה של 151 שמות סטנדרטים של גוונים מתוך הנחה כאילו הם הגוונים היחידים שקיימים. חישובים אחרים יכולים להרשות יותר או פחות אך זה מהווה קירוב טוב מאחר וסביר מאד שכל גוון מוכר או "מספיק קרוב" שאדם יתכוון אליו נמצא ברשימה הזאת והיה נפוץ מספיק בכדי לתת לו שם רשמי). במקומות בהם הרגשתי שניתן לתת יותר פירוט אך הוא נדיר או ספציפי במיוחד, הוספתי קטגוריה אחת בשם "אחר" שכביכול מכילה את כל האופציות האחרות. באומדנים אחרים ניתן לפרוט קטגוריה זה לפרטים אינדיווידואליים בהתאם לרמת הדיוק שאנו מרשים ו/או חושבים שרלוונטית.
(*) בפועל לבני-אדם פעמים רבות נטייה לדעות דומות עד זהות מסיבות של לחץ חברתי, השפעה סביבתית, חוסר רצון בלהשקיע זמן ואנרגיה בניתוח רעיונות לעומק וכדומה.

כמה דעות אפשריות יש לחיישן?
לפני שנעבור למקרה האנושי, נעשה עצירת ביניים בכמה דוגמאות פשוטות יותר כדי להסביר מדוע זה החישוב שאנו עושים, למה הוא מתאים לספירה של דעות וכיצד להכליל אותו.
נניח ויש לנו חיישן הבודק פיקסלים ריבועיים ומכניס אותם לזיכרון כאשר פיקסל יכול להימדד ע"י שני פרמטרים;

צבע- שחור/לבן
צורה-ריבוע/מלבן

כמה טיפוסים (סוגים) של פיקסלים שונים יכולים להתקיים? בואו נספור;
שחור+ריבוע,לבן+ריבוע,שחור+מלבן,לבן+מלבן וסיימנו מאחר ומיצינו את כל האופציות שלנו כלומר שאפשריים 4 סוגים של פיקסלים.
מה בסה"כ עשינו? כל מצב-תכונה של הפיקסל היה יכול ללכת עם כל מצב-תכונה אחר כך שאם יש לנו 2 תכונות ולכל תכונה 2 מצבים, כל שעלינו לעשות הוא לכפול 2x2 (או 2 בחזקת 2, 2^2) וסיימנו עם התוצאה 4.
אבל החיישן הזכרן שלנו יכול להתמודד עם תוכנות שונות ומשונות שיריצו לו רצפים שונים ומשונים של פיקסלים (חלקן מריצות רק ריבועים+לבנים וגם מלבנים+לבנים, חלקן רק ריבועים+שחורים, חלקן רק מלבנים+שחורים וגם מלבנים+לבנים, חלקן "תוכנות ריקות" שאינן מציגות דבר וכן הלאה).
אם כן, אלו נרצה לבדוק זיכרון של חיישן כזה בכמה סוגי זיכרונות של פיקסלים (שניתן תיאור ל-"מה הוא פיקסל?") אפשרי שניתקל? נרשום מה כל תוכנה אפשרית כזאת יכולה להראות וליד כל אחת את האופציה "כן/לא" המתארת האם החיישן מכיל תיאור כזה של פיקסל או לא:

שחור- כן/לא
לבן - כן/לא
ריבוע- כן/לא
מלבן- כן/לא

1.{שחור-כן,לבן-כן,ריבוע-כן,מלבן-כן}
2.{שחור-לא,לבן-כן,ריבוע-כן,מלבן-כן}
3.{שחור-כן,לבן-לא,ריבוע-כן,מלבן-כן}
4.{שחור-לא,לבן-לא,ריבוע-כן,מלבן-כן}
5.{שחור-כן,לבן-כן,ריבוע-לא,מלבן-כן}
6.{שחור-לא,לבן-כן,ריבוע-לא,מלבן-כן}
7.{שחור-כן,לבן-לא,ריבוע-לא,מלבן-כן}
8.{שחור-לא,לבן-לא,ריבוע-לא,מלבן-כן}
9.{שחור-כן,לבן-כן,ריבוע-כן,מלבן-לא}
10.{שחור-לא,לבן-כן,ריבוע-כן,מלבן-לא}
11.{שחור-כן,לבן-לא,ריבוע-כן,מלבן-לא}
12.{שחור-לא,לבן-לא,ריבוע-כן,מלבן-לא}
13.{שחור-כן,לבן-כן,ריבוע-לא,מלבן-לא}
14.{שחור-לא,לבן-כן,ריבוע-לא,מלבן-לא}
15.{שחור-כן,לבן-לא,ריבוע-לא,מלבן-לא}
16.{שחור-לא,לבן-לא,ריבוע-לא,מלבן-לא}
 

כלומר, 16 תוכנות אפשריות שהחיישן יכול היה להיתקל בהן (שימו לב שחלק מהן שונות ומשונות או שהזיכרון של החיישן נפגם מסיבה זו או אחרת או שהחישה שלו אינה מכילה תמונה שלמה או מדויקת של המציאות כמו תוכנות שמציגות רק צבע ללא-צורה או התוכנה הריקה שלא מציגה דבר. יכולנו גם לא להרשות מצבים שכאלו בספירה ולדבר רק על "חיישנים אידיאליים" אך משתלם לנו להשאיר זאת כך מאחר וזה יהיה רלוונטי בהמשך כשנעבור לדבר על בני-אדם שמסוגלים ללקות בנכות כמו עיוורון, אגנוזיה, אלצהיימר או הלוצנציות שמעוותת/מונעות את הרישום והאחסון של חווית ומשנות את הדעות/אמונות על העולם והאובייקטים שבו בהתאם). יכולנו להגיע למספר זה בקלות אם היינו מכלילים את העיקרון בספירה הקודמת שלנו, נתונים לנו 4 מצבים ועבור כל אחד מהם שתי אופציות- או שהמצב  נוכח או שלא-נוכח כלומר 2x2x2x2 או 2 בחזקת 4 ( 4^2 ) שזה פשוט 16. ז"א שעבור חיישן בודד ישנם 16 מצבים אפשריים בהם הזיכרון שלו של מה זה פיקסל יכול להיות.

מחיישנים לבני-אדם
המערכת של מוח+גוף אנושי לא שונה באופן עקרוני מהחיישן שלנו המשנן פיקסלים שהוא נתקל בהם. אנחנו בעלי איברי חישה רבים העוזרים לנו לעשות היגיון בסובב אותנו ובאובייקטים השונים הנמצאים איתנו באינטראקציה. אבל כל אובייקט חדש שאנו נתקלים בו אנו מזהים האם הוא מקיים תכונות כמו צבע,טעם ובאיזו טמפרטורה הוא כמו גם זיהוי האם נתקלנו בעבר באובייקט שכזה, מה ה"רישומים" (והשיפוט) המאוחסנים בזיכרון שלנו בנוגע לאובייקט מהפעם שעברה ואיזה רגש אנו חווים מחשיפה אל אותו אובייקט.
הדעות/אמונות שלנו (לפחות בבסיסן) הן למעשה אוסף זיכרונות בנוגע למצבים השונים של אובייקטים וסיטואציות שנתקלנו בהם פעמים רבות ולכן למשל ינשוף ופלמינגו מזוהים אצלנו כציפורים לאחר שנחשפנו אליהם פעמים רבות (אף אחד לא נולד עם הידע של "מה הוא ינשוף" או "מה הוא פלמינגו") למרות ההבדלים החיצוניים הבולטים ביניהם ממבט ראשון. אנו מחזיקים בדעה/אמונה שינשוף ופלמינגו שניהם מקרים פרטיים של אותה קטגוריה בגלל שלמדנו על מכנים משותפים המגדירים אותם כ"ציפור" (למשל- מקור). כל הדעות והאמונות שלנו על העולם הן בליבה שלהם תוצר של מידע סנסורי גולמי שרכשנו לאורך השנים (גם אם לאורך הזמן הפעלנו על המידע הזה פעולות שונות כמו רציונליזציה ולמדנו לבצע הכללות למיניהן שאפשרו לנו לעבור מדוגמאות של עצמים קונקרטיים לעצמים אבסטרקטיים). לתאר את ה"דעות" של חיישן היה קל- האובייקטים בהם החיישן יכול להיתקל (הפיקסלים) הם פשוטים ובעלי מספר נמוך של תכונות המבדילות אותם זה מזה (שחור/לבן ו-ריבוע/מלבן) אך מה היה קורה אם החיישן שלנו היה מסוגל להכיר בקיומה של אפשרות נוספת ולהבדיל בינה לבין המצבים האחרים בהם פיקסל יכול להיות?

צבע-שחור/לבן/ירוק
צורה-ריבוע/מלבן
 

בכמה טיפוסים של פיקסלים יכול החיישן שלנו להיתקל כעת? נפעל בדיוק כפי שעשינו בפעם הקודמת, נספור ונראה את החישוב הכללי (שנשתמש רק בו מעתה ואילך);
שחור+ריבוע,לבן+ריבוע,ירוק+ריבוע,שחור+מלבן,לבן+מלבן,ירוק+מלבן וסיימנו מאחר ומיצינו את כל האפשרויות כלומר שהחיישן המשודרג שלנו (יכול להבדיל בין צבע אחד יותר) יוכל להיתקל ב-6 סוגים של פיקסלים. ופעם נוספת לא עשינו הרבה, 3x2 זה 6 מאחר וכל מצב של התכונה הראשונה (צבע) יכול להופיע עם כל מצב של התכונה השנייה (צורה).

מאחר ולבני-אדם חושים רבים (הרבה יותר מ-5) ויכולת להבדיל בין טווח גדול מאד של קלטים סביבתיים ננסה לתת אומדן סביר רק עבור שבעה חושים שהכרחיים (למשל, חוש האיזון זניח מאד בהשפעתו על השיפוט של האם "דגים הם כחלחלים,מסריחים ושוחים בים") במיוחד למתן שיפוט (דעה) על אובייקט מסוים (חמשת החושים הבסיסיים; ראיה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם ובנוסף טמפרטורה וכאב) + טווח הרגשות האנושי (שאולי אינו חוש במובן הסטנדרטי אך הכרחי לגיבוש אמונות/דעות על אובייקטים למשל "פלמינגו הם וורודים עם צוואר ארוך ומפחידים"). בכדי לתת אומדן ראוי ומייצג, בשביל קביעת הספירה של כמה מצבים שונים יש לכל תכונה נמדדת (דהיינו לכל חוש) נעזרתי ברשימות סטנדרטיות/רשמיות שנותנות שמות פורמליים כשאפשר (ואם צריך הוספתי כמה אינטואיטיביים) או חלוקה גסה (יותר או פחות) כשאי-אפשר (כמו בטמפרטורה וכאב) או שהוספתי קטגוריה אחת נוספת תחת השם "אחר". אומדנים דומים לזה יניבו תוצאות שונות בהתאם לבין כמה מצבים שונים כל חישה יכולה להבדיל או לכמה קטגוריות ייחודיות פרטנו את הקטגוריה "אחר", למרות שאני נוטה להאמין שחלוקה ריאלית ליכולות ההבדלה של החישה האנושית תהיה מאד דומה לחלוקה שמיד אציג (ה-"ללא" שונה מהיעדר של עצם החוויה של תיאור מסויים כך למשל זכוכית נטולת ריח ("ללא") עבור אדם בעל חוש ריח תקין אך המושג כלל אינו קיים עבור תתרן, חישבו על עד כמה דעות של עיוור או חירש שונות מהותית משלכם רק מעצם ההבדלים ביכולת לחוות ולמדוד אובייקטים שונים). נציג את המצבים האפשריים עבור כל תכונה שבאה תחת כל חוש;

ויזואלי-
צבע- שקוף+151 שמות צבעים
צורה- פריזמה מלבנית/פריזמה משולשת/קובייה/טטראדר/פירמידה ריבועית/גליל/קונוס/כדור/אליפסואיד/דואנט/חצי-סהר/כיפה (חצי-כדור)/אוקטהדרון/דודקהדרון/אחר
הדפס- חלק/חברבורות/פסים/זיגזג/אחר
גודל- מיקרוסקופי/יומיומי-קטן-מאדם (כמו זבוב או חתול)/יומיומי-כאדם/יומיומי-גדול-מאדם (כמו פיל או גבעה)/אסטרונומי
 

שמיעתי-
קול- ללא/גבוה-מאנושי/אנושי; סופרן/אנושי; מצו-סופרן/ אנושי; קונטראלטו/ אנושי; קונטרטנור/ אנושי; טנור/ אנושי; בריטון/ אנושי; בס/ נמוך-מאנושי
 

ריח-
ריחות- ללא+10 שמות ריחות עיקריים+אחר
 

טעם-
טעמים- ללא/מלוח/חמוץ/מר/מתוק/אומאמי
 

מישוש-
מרקם- חלק/קשיח/מחוספס/רך/גבשושי/קוצני/דביק/רטוב/אחר
 

טמפרטורה-
חום- קר/קריר/פושר/חמים/חם
 

נוסיפרספציה-
כאב- ללא/כאב קל/כאב בינוני/כואב מאד
 

קונספטואלי/אבסטרקט-
רגשות- אפתיה+8 הרגשות הבסיסיים+אחר

אומדן למספר הצורות האפשריות של אובייקט יחיד בהן אדם יכול להיתקל בעזרת רמת פירוט ההבדלה הסנסורית הנ"ל=
152x15x5x5x10x12x6x9x5x4x10 = 73,872,000,000

אך באנאלוגיה לדוגמא שלנו עם החיישן, "דעה" היא לא מעבר להאם זיכרון (תיאור) מסוים בנוגע למדידה של אותו אובייקט נוכח במוחו של האדם או לא כלומר שבדיוק כפי שנהגנו קודם לכן עלינו לקחת את מספר הצורות האפשריות של אובייקט יחיד בהן אדם יכול להיתקל ועבור כל אחת מהן לספור כשהזיכרון מכיל את התיאור מצורה זו או לא דהיינו להעלות את 2 בחזקת מספר הטיפוסים של אובייקט יחיד בדיוק כפי שעשינו קודם:

אומדן למספר הדעות האפשריות על אובייקט יחיד=
2 בחזקת 73,872,000,000

מאחר ו-2 זה בקירוב 10 בחזקת 0.30102999 נקבל כי
2^{73,872,000,000} ≈ 10 בחזקת 2.2237x10¹⁰ או פשוט
10 בחזקת 10^10.34708
 

עד כמה המספר הזה גדול? מעבר לזה שהוא מגמד לחלוטין את האומדן הנוכחי שלנו למספר האטומים ביקום הנראה (10 בחזקת 80 לעומת 10 בחזקת (10 בחזקת 10.34708)), יש לו בקירוב 11 מיליארד ספרות , כלומר שאם אדם מקריא סיפרה אחת של המספר כל שנייה עדיין יקח לו כמעט 350 שנים להקריא את כולו!

אנחנו יכולים בקלות לעצור את המשחק הנחמד שלנו באומדנים פה אבל טכנית עדיין לא קיבלנו את התשובה לשאלתנו, כמה דעות יש ביקום? לא ביקשנו  לדעת כמה דעות אפשריות על אובייקט יחיד (למרות שזו תשובה לא רעה בכלל) אלא כמה דעות אפשריות על כל האובייקטים האפשריים? לצורך זה נצטרך לענות על שאלה אחרת, כמה אובייקטים אפשריים יכולים להתקיים ביקום? כעת אנו נתקלים במספר הסתייגויות, הערות והבהרות נוספות-
(*) נגביל את הדיון לאובייקטים פיזיים בלבד, כלומר כאלו שניתן להרכיב מחלקיקים
(*) הפעם כשנספור כמה אובייקטים אפשריים לא נרשה את "האובייקט הריק" מאחר ואובייקט פיזי נטול חלקיקים הוא למעשה כלום. לכן נחסיר 1 מהתוצאה שלנו.
(*) מאחר ועדיין לא ברור מה היא אבן הבניה הקטנה ביותר של החומר, ניתנת לנו האפשרות לחשב את מספר הקומבינציות האפשריות של כל האטומים (כלומר מספר הדרכים להרכיב אובייקט מ- 10 בחזקת 80 אטומים) או ללכת צעד אחד רחוק יותר ולדבר על מספר הדרכים למלא את כמה פעמים הגודל-האפשרי-הקטן-ביותר (המכונה "אורך פלאנק") נכנס ביקום הנראה (כלומר האם "אורך פלאנק" בקואורדינאטה מסויימת מכיל חומר באותה נקודה או לא). החלטתי לעשות את החישוב לפי מספר זה אך אם אתם מרגישים בנוח יותר עם מספר האטומים ביקום הנראה אעשה בסוף גם גרסא של החישוב לפי נתון זה. לשם פשטות, נשתמש בקירוב של ספרת דיוק אחת:

"אורך פלאנק" ≈  10^-35מטרים
קוטר היקום הנראה ≈ 10²⁶ מטרים
"נפח פלאנק" ≈  10^-105 מטרים-מעוקבים
נפח היקום הנראה ≈ 10⁷⁸ מטרים-מעוקבים

מספר הפעמים ש"נפח פלאנק" נכנס ביקום הנראה="נפח פלאנק"/נפח היקום הנראה ≈ 10¹⁸³

אם נדמיין כל "נפח פלאנק" כתא אחסון שיכול להכיל חומר או לא-להכיל חומר, אז כמה אובייקטים פיזיים שונים נוכל לבנות? בדיוק כמו בכל הפעמים הקודמות! נעלה את 2 בחזקת מספר ה"תאים" (או מצבים) האפשריים שלנו כלומר 2 בחזקת 10¹⁸³ ≈ 10 בחזקת 0.30103x10¹⁸³ אבל בהתאם להערה שלנו ממקודם מאחר ואנו לא-מרשים ספירה של כלום (כאשר כל ה"תאים" שלנו ריקים) נחסיר 1 ולכן אומדן למספר כל האובייקטים האפשריים ביקום הוא:
1-(10 בחזקת (0.30103x10¹⁸³))

אך מאחר ואנו יודעים מה מספר הדעות האפשריות על כל אובייקט בודד וגם מה מספר האובייקטים האפשריים ביקום נוכל בקלות למצוא מה מספר הדעות האפשרי על כל האובייקטים האפשריים על ידי כפל, בעזרת קצת אומדנים, אלגברה, חוקי חזקות ולוגריתמים נקבל בקירוב את הצורה הקומפקטית:

10^182.478^10

מספר הגדול מגוגלפלקס, לא רע!

אטומים במקום פלאנק
החישוב היה נשאר זהה אך מאחר ומספר ה"תאים" שלנו לאחסון חומר היה צונח ל10 בחזקת 80 (במקום בחזקת 183) הקירוב שהינו מקבלים בסוף היה צונח ב-103 בחזקה של החזקה ("סופר-חזקה") כלומר:
10^79.478^10

 
כבר לא גדול יותר מגוגלפלקס אבל בהחלט עצום בממדיו.

הפוסט הזה הוא סוג של פוסט המשך/פוסט עזר לפוסט הקודם.

אתמול כתבתי על הפוליטיקה הפיקטיבית של "רטוריקלנדיה" (שרלוונטית מאד להתנהלות שלנו ביום-יום בכלל ובפוליטיקה שלנו בפרט) ועל מה שקראתי לו "כשל השבט" או "הטיית השבט". תזכורת קצרה, הגדרנו את כשל השבט פורמלית כך:

אדם א' תומך בתת-עמדה S1
אנשים ב',ג',ד' וכן הלאה תומכים בתת-עמדה S1 וגם בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה
לכן מצופה מאדם א' לתמוך גם הוא בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה

נמחיש את התפיסה הלקויה הנ"ל ע"י הדיאגרמה הבאה (דעות בעלות צבע זהה הן כאלו שסטטיסטית אדם המחזיק בהן סביר יותר שיחזיק באחת אחרת מאותו צבע מאשר אחת אחרת בעלת צבע שונה בעוד ששתי דעות בעלות מרחק קצר יותר מתייחסות ליותר קונספטים משותפים מאשר דעות בעלות מרחק גדול יותר)-

====

====

חשיבה מסוג "כשל השבט" יוצרת את הרושם שהצורה היחידה לתפוס עמדה אינטלקטואלית היא כמו בדיאגרמה הראשונה או-אקסקלוסיבית כמו בדיאגרמה השניה. כאילו שקיימת חלוקה ברורה ל"מחנות" או "שבטים" שאם אתה תומך בדעה אחת אתה בהכרח תומך בתת-קבוצה שלמה מתוך כל שאר ה"שבט".

====

בפועל, אין זה המצב. מרחב הדעות האפשריות הוא עצום בצורה שלא ניתן לדמיין וכל עוד לא קיימת סתירה לוגית (למשל- גם לתמוך בנישואים חד-מיניים וגם להתנגד לנישואים חד-מיניים) אין שום איסור או שום חלוקה (הקו האפור בשתי הדיאגרמות הנ"ל) שמונעת ממך להחזיק בדעה מסויימת. חשיבה רציונלית וניתוח קפדני של טיעונים בנפרד עשויים להוליד דעות בעלות אופי שונה לחלוטין מאלו ש"חשיבה שבטית" חוזה ויותר קרובות להראות כך-

עד כמה גדול מרחב הדעות?

דעה היא אמלגם של אמונות, תחזיות וציפיות על העולם, ידע פקטואלי והעדפות אישיות.

בכדי שכל אחד יוכל לגבש דעה כלשהי הוא חייב להיות בהיכרות עם אובייקטים (למשל- אני אוהב לאכול עגבניות מאחר וראיתי עגבניות, מיששתי אותן וטעמתי אותן פעמים רבות בתרחישים שונים), נניח כי לאובייקט ישנן (או אינן) N תכונות (למשל תיאור חלקי לצורך פשטות- עגבניה היא עגלגלה יותר או פחות, אדומה יותר או פחות, מוצקה יותר או פחות ובעלת טעם אוממי יותר או פחות) אז קיימים 2 בחזקת N תיאורים אפשריים שונים של אותו אובייקט (תיאורים אפשריים של עגבניה יכולים למשל להיות- עגלגלה יותר, אדומה פחות, מוצקה פחות, טעם-אוממי יותר//עגלגלה פחות, אדומה יותר, מוצקה יותר, טעם-אוממי יותר וכדומה). אבל אילו הייתי לומד רעיונות וקונספטים חדשים ב"אינדוקציה מושלמת" ומסתכל על כל דוגמא ודוגמא אפשרית (כל תיאור אפשרי של עגבניה) הייתי בבעיה רצינית מאחר ורעיון של אובייקט כלשהו שיכול להיות (או לא-להיות) בעל 2 ב-N תיאורים שונים יכול ללבוש 2 בחזקת (2 בחזקת N) מופעים (הדרך שלי להחזיק בקונספט של עגבניה יכולה להיות בעזרת כל אחד מהתיאורים האפשריים שלה וישנם 2 בחזקת מספר התכונות שיש-לה או אין-לה כאלו).

נסתכל על מרחב הדעות האפשריות בדוגמא שלנו עם העגבניה (הצורות האפשריות להחזיק ברעיון/קונספט/אמונה של מה זה עגבניה);

לשם פשטות נניח שהתכונות האפשריות היחידות של כל העגבניות הן אלו (בפועל קיימים עוד פקטורים רבים)-

עגלגלות- עגולה/ארוכה

אדימות- אדום בהיר/אדום כהה

מוצקות- קשיחה למגע/רכה למגע

טעם- אוממי/חסרת-טעם

כלומר שמספר העגבניות שאפשרי כי נתקל בהן (כמה "טיפוסים" של עגבניות יש) הוא

2X2X2X2=16 (שזה פשוט 2 בחזקת 4)

אזי מספר טיפוסי העגבניות שאפשרי להיתקל בהן בתרחיש שלנו הוא 16.

אבל אם אני לומד מדוגמאות של עגבניות מה היא עגבניה ואני רוצה להסתכל על מספר אפשרויות הלמידה שיש לי (שיעצבו את הדעה שלי בנוגע לעגבניות מאחר ודעות הן תוצר של סה"כ ההיסטוריה האישית שלנו) דהיינו מספר הדרכים בהן אני יכול לחשוב על עגבניות אז אני צריך לדבר על כל קומבינציות טיפוסי העגבניות האפשריים שקומבינטורית זה 2 בחזקת 16 או 65,536.

כלומר שמרחב הקונספטים האפשריים שלי (הרעיונות/דעות) בתרחיש הנ"ל של עגבניה גדול משמעותית ממספר העגבניות האפשריות! בשביל להקצין זאת עוד יותר תארו לעצמכם שהיינו בוחנים עגבניות לפי 10 פרמטרים שיכולים להיות או לא-להיות לעגבניה, אז מספר טיפוסי העגבניות האפשרי הוא 2 בחזקת 10 (שזה 1,024) ומספר התיאורים האפשריים שיש או אין לקונספט של עגבניה (שדעה מסויימת בנוגע ל"מה הן עגבניות" מחזיקה בהן או לא) הוא 2 בחזקת 1,024 - מספר בן 309 ספרות!!.

סיכום

בדומה לסיכומו של הפוסט הקודם, חשיבה נבונה היא כזו השוקלת כל טיעון בנפרד ולא מקבלת דעות כ"עסקאות חבילה".

מרחב הרעיונות שאפשרי להחזיק בהן בנוגע לכל אובייקט (מספר התיאורים שאפשר להאמין בהם=מספר הדעות האפשרי) הוא עצום ואין אף קו אפור שמונע מכם להחזיק ברעיון אחד או מחייב אתכם להחזיק באחר כל עוד אין סתירה פנימית.

בני-אדם ברובם וככלל הם בעל-חיים עצלן.

לרוב מקור העצלות הזאת היא שאריות מתהליך אבולוציה איטי שנועד למקסם את הנצילות הקלורית שלנו ולחסוך בכמה שיותר אנרגיה מבלי להקריב יותר מדי במהירות ו/או דיוק של ביצוע משימות שונות.
הבעיה היא שמאז שירדנו מהעצים העולם השתנה (לא העולם במובן של כדור-הארץ הפיזי אלא העולם האנושי שלנו, זה הבנוי מרשתות אינטראקציות תוך-חברתיות ובין-חברתיות) וסוגים מסויימים של אינטראקציות והתנהגויות שלא היו נפוצות בעברנו הקופי הפכו לפתע להיות הנורמה דבר שלעיתים יוצר חיכוך מובהק עם העצלות המובנית שלנו.

בלא מעט פוסטים אני מזכיר את המילה "היוריסטיקה" ומרחיב בקצרה על השימוש הנרחב שהמוח האנושי עושה בהיוריסטיקות על בסיס קבוע במטרה להקריב דיוק כאשר הוא מהווה פחות הכרח על פני מהירות וחיסכון באנרגיה. אולי הדוגמא הבולטת ביותר (וזו שעיקר הדיון הנוכחי יתרחש סביבה) היא "היגיון פשוט" ביום-יום המהווה ברובו שילוב היוריסטיקות שונות ו"זיכרונות מטמון" (בהשאלה ממדעי-המחשב) שמבוססים על מידע סטטיסטי בו נתקלנו במהלך החיים או לכל הפחות זה שאנו מאמינים כי נתקלנו בו.
"ההיגיון הפשוט" של מרבית האנשים (כאשר לא נעשה מאמץ מודע לשפר ולחדד אותו) אינו מספק בהיקפו בשביל שאסטרטגיות פשוטות הנמצאות ב"שלוף" יכסו את כלל המידע אליו אנו חשופים ולרוב נאיבי מדי בשביל לחשוף איזושהי אמת הנובעת מראיות ו/או טיעונים.

מטאפורות קונספטואליות
מעבר לשימוש הנרחב בספרות, שירה ואמנות באופן כללי- אחד הכלים הבולטים של התקשורות שלנו האחד עם השני (כמו גם אחד הכלים המנמוניים בלימוד והבנה של מידע חדש) הוא השימוש באנאלוגיות ומטאפורות.
"מטאפורה קונספטואלית" או לעיתים  "מטאפורה קוגניטיבית" היא מטאפורה המתארת קבוצת רעיונות אחת במונחים של קבוצה אחרת למשל:

*)"כל האמצעים כשרים באהבה"- כאילו שאהבה היא מלחמה
*)"מחירי הדיור עלו"- כאילו שגודל כמותי כמו מחיר יכול להיות בעל כיוון (עליה)
*)"אל תבזבז זמן"- כאילו שזמן הוא משאב שניתן לפריטה ובזבוז

מטאפורות קוגניטיביות כמו הנ"ל מושרשות בשפה היומיומית שלנו וברובן השפעתן ניטרלית עד חיובית אך ישנן נקודות (ואדון באחת חשובה מתוכן) בהן אנשים-

א) עושים במטאפורות כאלו שימוש לרעה במטרה לשכנע באמצעיים רטוריים בצדקת רעיון שאינו בהכרח נכון אך נשמע "קוסם יותר" כאשר עטוף בניסוח פואטי
ב) נסמכים על ניסוחים מטאפוריים של רעיונות כהצדקה לקיצורי-דרך בהיגיון (היוריסטיקה) כאשר התמונה האמיתית מורכבת יותר ואינה פשוטה דיה כדי להיות ניתנת לניתוח ע"י שיטות נאיביות כמו היגיון פשוט בלבד (אחזור לנקודה זו מאוחר יותר תחת "עצלות מחשבתית")

נסתכל על מטאפורה אחת כזאת שממחישה את שני הסעיפים הנ"ל ושאנו משלמים עליה פעמים רבות מחיר כבד ממה שאנו כלל מבינים מאחר והיא מעצבת את הצורה בה אנו מגבשים דעות.

טיעונים כחיילים
על בסיס שבועי (או אף באופן תדיר יותר) אנו מוצאים עצמנו לוקחים חלק בדיון מול עמדות שאנחנו לאו דווקא מסכימים איתן. לא מעט הדיון עובר לפסים המערבים את הרגשות האישיים שלנו ולא בהכרח את האמת או התייחסות לתוכן הטיעון ואז אנו נוטים לומר כי ה-"דיון" הוא למעשה "וויכוח".
אנו נוטים לשמוע בחדשות, פוליטיקה ובשיחות בין-אישיות התייחסות לטיעונים ודיונים לא ככלים למציאת אמת ואימות מכוון של עובדות/השקפות עולם אלא כחלק ממלחמה. ביטויים כמו- "הזירה הפוליטית" , "ניצחתי בדיון", "תקפתי את נקודות התורפה של הטיעונים" וכדומה. ההמשלה הזאת של שיח לשדה קרב אינה בעייתית בפני עצמה שכן שוב, מטאפורות ואנאלוגיות הן כלי לימודי ומנמוני חזק (המוח לומד ומבין באמצעות אסוציאציות) אך הבעיה נוצרת כאשר העמדה מתגבשת כחלק מהרגשת שייכות למחנה אקסקלוסיבי ולא משקילה מחושבת של עמדות. לצורכי הפוסט, נקרא לנטייה הזאת "כשל השבט" או "הטיית השבט" ונגדיר אותה בצורה הבאה;

פורמלית:
אדם א' תומך בתת-עמדה S1
אנשים ב',ג',ד' וכן הלאה תומכים בתת-עמדה S1 וגם בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה
לכן מצופה מאדם א' לתמוך גם הוא בתת-עמדות S2,S3,S4 וכן הלאה

הסבר:
כל עוד אינה קיימת סתירה (למשל- אינך יכול גם לתמוך בנישואים לזוגות חד-מיניים וגם להתנגד לנישואים בין זוגות חד-מיניים) בין העמדות בהן אדם כלשהו תומך (נגיד תת-עמדה S1 ותת-עמדה D8) וההיגיון הפנימי מחזיק ומעודכן ע"י מידע חדש בנוגע לאותן עמדות (דהיינו האדם רציונלי), אין שום הכרח ושום בעיה להסכים עם תת-נקודות שמזוהות בדרך כלל עם מושג רחב יותר ולשלול את כל השאר. לא קיים קריטריון אובייקטיבי שמכריח אותך להיות מזוהה עם קבוצה ספציפית של אנשים או "מחנה" מסוים.

מיד אתן דוגמא בעלת קצת יותר בשר אך לצורך המחשה זריזה בלבד אתן דוגמא על עצמי-
מי שקורא כאן בקביעות או בקוואזי-קביעות יודע שאני תומך בלב שלם בהארכת-חיים,ריפוי זקנה,סייבורגיזציה והתנועה הטרנסהומניסטית אך הפלא ופלא, אנשים רבים המגדירים עצמם כטרנסהומניסטים תומכים ברעיון של "העלאת תודעה" שהקדשתי בעבר פוסטים (ואני עובד על אחד מקיף במיוחד) שלמים נגד הרעיון הזה ולמה מהגדרה הוא לא הדרך הנכונה להשגת אלמוות ביולוגי. האם זה הופך אותי לפחות טרנסהומניסט? האם זה אומר שאני פחות בעד הארכת-חיים? כלל וכלל לא, אני תומך בלב שלם במטרה אני פשוט לא רואה כיצד הניסיון הזה יוביל אותנו אליה (וכפי שדנתי בעבר, הוא לא).

כעת בשביל להיכנס לעומק הנקודה העיקרית שקטע זה מתיימר להעביר אעשה הפשטה קלה (או לא כל כך קלה במחשבה שנייה) שתעזור לי להימנע מלדבר באופן ישיר על פוליטיקה ולהימנע מהתעסקות בפרטים טכניים-פרקטיים שלא רלוונטיים לתמונה הגדולה ולפואנטה המרכזית-

נניח שאנו חיים במדינה בעלת שתי קבוצות עיקריות שלרוב נתפסות כמנוגדות (למרות שבפועל אין זה בהכרח המצב כפי שנראה בקרוב) כאשר אלו המזוהים עם אחוז שרירותי מסוים של האידיאולוגיה של אחת (כמות מסויימת של תת-עמדות) קוראים לעצמם "הכתומים" ואלו המזוהים עם אחוז שרירותי מסוים של האידיאולוגיה של השנייה קוראים לעצמם "התכלת". במדינה שלנו קיימת קבוצה בעלת מוצא גנטי " בז' " ושורש המחלוקת ההיסטורי בין הכתומים לתכלת הוא האם לסחור עם בז' בסמורים מאולפים או לא (אתה לא יכול גם לסחור עם מישהו וגם לא-לסחור איתו באותו זמן). בחלוף הזמן, עוד ועוד אנשים שהזדהו עם סחר בסמורים מאולפים עם הבז' רקחו היפותזות על האפשרויות ועתיד הסחר בסמורים מאולפים וביססו את מצע הבחירות ונקודת ההשקפה המדינית-אסטרטגית שלהם על סמך אותן היפותזות בעוד שאנשים שהתנגדו לסחר בסמורים עם הבז' עשו בדיוק את אותו הדבר.

גם הכתומים וגם התכלת עשו בשכל ושכרו יועצים חיצוניים כיצד לקדם את עצמם ולגרום לכמה שיותר אנשים לבחור בהם. מאחר ולא מעט אנשים למדו רטוריקה במדינה ההיפותטית שלנו (אם תרצו נקרא לה "רטוריקלנדיה"), היועצים הנבונים ידעו על היוריסטיקות ועל הנטייה של המוח ללמוד אסוציאטיבית ממטאפורות (ועל זה שכל אחד אוהב להרגיש מיוחד ושייך) והחליטו להמציא כרזות שמנצלות את "הטיית השבט" לטובתם-

"מי שלא תכלת, יעבור במהרה מכתום לאדום-דם"

"כתום שלוקח משהו מתכלת הוא כלום"

"רטוריקלנדי אמיתי הוא כתום כמו תפוז"

"תומך בשוויון סמורים לכולם? רק תכלת אוהבי אדם"

ניתוח קפדני של האמרות הללו מבליט את הבעייתיות בהן-
הסכמה או דחייה של אחד או יותר מהקמפיינים הללו לא קשור בשום צורה לשורש המחלוקת. כיצד שאלת הסחר בסמורים מאולפים קשורה לשוויון סמורים? סחר אומר שוויון? מה זה אומר להיות רטוריקלנדי "אמיתי"? אתה לא "אמיתי" רק מעצם זה שאתה נולד וקיים במדינה? מה זה קשור ללסחור בסמור מאולף? הרטוריקנים הנבונים של רטוריקלנדיה עשו שימוש בהטיות מובנית של המוח אך בדרך הם עודדו קבלת החלטות פגומה מאחר והם גרמו לעצלות מחשבתית.

עצלות מחשבתית
בהמשך ההיסטוריה הפיקטיבית שלנו של רטוריקלנדיה, אזרחי המדינה חיו בינתיים את חייהם ללא קשר בין ההחלטות היומיומיות שלהם כמו אם לאכול גרגרים או עלים לבין ההחלטות הרחבות אסטרטגיות של סחירה במשאב הטבעי שלהם, סמורים מאולפים, עם אנשי הבז'. אבל אזרחים רבים (למרות שלא התעסקו בזה בפועל ביומיום) הושפעו מאותן הצהרות של הכתומים והתכלת והחליטו בפני עצמם עם מי הם מזדהים ופעמים רבות צצו שיחות בין רטוריקלנדיים על הנושא:

ירוקלה: "איכס, בז' מגעילים"
ארגמנוך: "מה? למה בז' מגעילים?"
ירוקלה: "מה, אתה תכלת?"

לא לחשוב שבז' מגעילים אומר אוטומטית שאתה תומך במפלגת תכלת? הרי שורש המחלוקת כלל לא קשור למבנה הגנטי של בז', זה לא שהשיקול האסטרטגי של סחר/לא-סחר במשאב טבעי של סמורים מאולפים קם או נופל על זה שההרכב הגנטי של הדנ"א של בז' הופך אותם לבז'. הטיעון של ירוקלה הוא כזה:

אדם א' לא נגעל מההרכב הגנטי של בז'
לכן אדם א' מזדהה עם כל או מרבית האידיאולוגיה של מפלגת תכלת

אבל זה כמובן כשל לוגי של חוסר רלוונטיות, ההרגשה הסובייקטיבית כלפיי מוצא גנטי לא קשורה בשום צורה להחלטות מדיניות-אסטרטגיות רחבות שאמורות לעצב את הכלכלה ורווחת האוכלוסייה.

====

ירוקלה מדברת מתוך אמונה כי קיימת חלוקה ברורה בין דעות כתומות לדעות תכלת.

====

חשיבה כמו של ירוקלה היא הסקת מסקנות פגומה של חשיבה דיכוטומית- "אתה או כתום או תכלת".
ארגמנוך יכול בלי בעיה להתנגד בלב שלם לסחר בסמורים מאולפים כי הוא מכיר מודל סטטיסטי שמראה שזה יפגע משמעותית בכלכלה וביחסים הבינלאומיים של רטוריקלנדיה אך הוא בשום צורה לא נגד השושלת המכובדת של הבז' גם אם רצה יד הגורל ורבים מהכתומים כן. מרחב הדעות לא מחולק באיזשהו אופן אובייקטיבי לדעות כתומות ודעות תכלת ואין שום בעיה שארגמנוך או אזרח רטוריקלנדי אחר יחזיקו בתת-עמדות שמזוהות עם שני הצדדים.

====

בפועל, דעות רבות לא נמצאות ב"גוש" ועמדה יכולה להיות מורכבת מנקודות שונות במרחב גם אם אינן סמוכות מה גם שהחלוקה ממש אינה בהכרח "יפה, חלקה ואלגנטית" לשני חצאים שווים ו/או בהכרח מנוגדים.

====

ירוקלה למעשה אשמה ב"עצלות מחשבתית", היא מעדיפה לחשוב שקיימים שני מחנות אקסקלוסיביים ומוגדרים היטב (כשלילה האחד של השני) כי יותר קל לסווג ככה דעות,עמדות,טיעונים ובני-אדם. היא מתעלמת לחלוטין מהדקויות והעמדות שמתאימות לשני ה"מחנות" או לאף אחד מהם.

====

בעיניי ירוקלה, היותך "כתום" או "תכלת" מזוהה לחלוטין עם היותך חלק מתת-קבוצה ספציפית של דעות סמוכות במרחב הדעות.

====

האם התשובה היא להוסיף "מחנה" אמצעי, "הירוקים"? לא כי אז אנו אשמים בטריכוטומיה שקרית- בדיוק כפי שמרחב הדעות לא מתחלק לשניים בצורה "אלגנטית" כך הוא גם לא יתחלק בהכרח לשלוש או לכל מספר אחר. גם אם היו לנו חמש מפלגות עיקריות בעלות נטייה להתגבש בסמיכות האחד ליד השני במרחב הדעות עדיין לא בהכרח היינו מקבלים סתירות ברורות בין החזקת רעיון אחד לעומת החזקת רעיונות אחרים. האם השקעה כלכלית ברובוטים היא דעה כתומה או תכלת? אולי זו דעה ירוקה? אם אני מזוהה עם דת כלשהי האם אני בהכרח תומך בסחר סמורים? המציאות לא יפה וחלקה כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה וסיווג משקף ומתקף של המידע והאמת לרוב רחוק מלהיות מקובץ בצד אחד כאשר חלל האפשרויות שלנו כל כך גדול.

====

לרוב הוספת עוד "מחנות" וקיטלוגים לא יפתור לנו את הבעיה מאחר והייצוג הדו-ממדי של מרחב הדעות לא מספק בשביל להציג תמונה שלמה לגבי כל דעה ודעה אפשרית כאשר חלקן בכלל לא-רלוונטי לשאלות העיקריות סביבן המחלוקת יושבת.

====

סיכום
זו זכותכם המלאה להאמין ולתמוך במה שתרצו אבל כשאתם מקבלים החלטה תפעלו מתוך שקילה אובייקטיבית של כל טיעון בנפרד. לאנשים בעמדות מפתח קל יותר שתקבלו החלטות כ"עסקאות חבילה" כי זה עולה להם פחות כסף (כי אז אין צורך להתאים כל אספקט לצרכים האישיים של כל אחד ואחד) וחוסך להם בזמן, אנרגיה ומחשבה אך יש דברים גדולים מזה.
תבונה אמיתית טמונה הרבה פעמים איפה שאנחנו נוטים להאמין שהנכונות/אי-הנכונות של טענה מסויימת היא טריוויאלית.
אל תקבלו דברים כמובן מאליהם ואל תיפלו בפח של לקבל דעות כעסקאות חבילה.