זה סוג של פוסט תגובה לסטטוס שמישהו שאני מכיר בעקיפין רשם;
כשהייתי צעיר יותר מאד כעסתי על העולם (ואני עדיין מאד כועס אבל פחות ידעתי איך "לבלוע" את הכעס והסביבה שלי לא הייתה מורכבת מאנשים שידעו לתת תמיכה ופידבאק מייצג וזה גם לא עניין אותם) והרבה פעמים עברה לי בראש המחשבה שאני יודע שעברה לרבים אחרים- "היה עדיף אם כולם ימותו ולא יהיו יותר בני אדם".
בני אדם לא יכולים להיות "רעים" מטבעם בדיוק כמו שהם לא "טובים" מטבעם; כי ערכם של דברים נמדד בהתאם לצרכים שלך, לסביבה שלך ולהתנסויות העבר שלך. החיים מורכבים משרשרת של בחירות, חלקן טריוויאליות כמו רעב=>לאכול//לא-רעב=>לא-לאכול וחלקן מורכבות ודורשות אמלגם של אסטרטגיות וטקטיקות שונות לאורך שנים כמו "מה אני רוצה לעשות בחיים?", היחס שאנחנו נותנים לסביבה שלנו הוא לא יוצא דופן- תהיה אכפתי, אמפתי, קשוב ואלטרואיסטי כלפיי הסביבה שלך ולאורך השנים המגמה הכוללת של הבחירות שלך תגרום לך להיכנס תחת ההגדרה של "אדם טוב" ומנגד אם תשקר, תרמה, תוליך שולל, תעבור על החוק ותיתן יד לבורות, בריונות ותחלאות אחרות מגמת ההתנהגות שלך לאורך השנים תגדיר אותך כ"אדם רע". הטיעונים הכי נפוצים נגד "טוב" ו"מוסריות" אנושיים הם:
1. שבני-אדם אנוכיים וגם עזרה לאחר היא תרומה להרגשה הטובה של עצמם.
2. שבני-אדם אינם "מושלמים" ושכולם עושים טעויות.
3.בני-אדם הורסים את הטבע ותורמים לרעב ועוני.
הטיעונים הללו בנויים על כשלים הן בהגדרות שהם מניחים כנכונות והן בתפיסה צרה ונאיבית שמתעלמת ממציאות ריאלית:
1. אם באנוכי אנו מדברים על "דאגה לעצמי" מדוע זה פסול? כפי שדנתי פעמים רבות בעבר בהקשר של ריפוי זקנה, אלמוות ביולוגי ו"קדושת" החיים (ובטיעוני נגד טיעוני טבעונות) להיות יצור חיי משמעו "להיאבק" באנטרופיה. כל צורות החיים בלי יוצא דופן (גם אילו שניחנו ב Negligible senescence) דורשות משאבים מהסביבה שלהן על מנת להתקיים, זו עובדה קיומית; אני מפרק את התפוח על מנת לא להתפרק בעצמי. האם זה הופך אותי לאדם רע? בוודאי שלא בדיוק כפי שזה לא הופך את הכלב שלי לכלב רע רק מכיוון שהוא מפרק בקיבה שלו בונזו וזה לא הופך חמניה לפרח רע רק כי היא קולטת אור שמש ומפרקת דשנים (בין אם טבעיים או מלאכותיים). "לדאוג לעצמך" זה הרבה מעבר לזכות בסיסית של כל אורגניזם, זו עובדה קיומית. לא לדאוג לעצמך=מוות (למה שאהיה זהיר בכביש אם לא אכפת לי? למה שלא אשתה נוזל קירור של הרדיאטור אם העצמי לא משמעותי?), זה לא אומר שהקיום סובב סביבך אישית ושיש לך זכות שהרצונות שלך יבואו על חשבונם של אחרים אבל לא על זה מדובר. מדוע זה לא בסדר שאדם מרגיש טוב אחרי עזרה לאחר? הוא אמור להרגיש טוב עם עצמו הרי זה בדיוק למה קראנו לזה "טוב" מלכתחילה. אין שום רע בלהרגיש טוב עם התנהגות אלטרואיסטית של הפרט ובלאו הכי ערכים נמדדים לפי מעשים ולא לפי כוונות (אין שום משמעות למחשבות תמידיות על רצח ואונס אם האדם במקום ליישם אותן תורם מזון, עוזר לנכים, נלחם בעוני, מגדיל מודעות ושאר פעילויות לטובת החברה ובאופן כללי לא מביא אותן אף פעם לידי ביטוי ולהיפך, כוונות טובות לא-רלוונטיות כשהמעשים הם תמידית הרס וחורבן) הרי כך בדיוק מוגדרת מערכת החוק; אנו שופטים אנשים על המעשים שלהם בפועל ולא על מחשבות שהם אף פעם לא יישמו או הגו במילים (גם אם היינו יכולים לדעת אותן אין להן משמעות, מחשבה בלי ביטוי היא לא יותר ממחשבה).
2. זה שבני אדם עושים טעויות כלל לא קשור לנושא. "מעידה" של אדם (זה תלוי כמובן בהגדרה שלך למעידה) אינה מה שעליו קם ונופל מעמדו המוסרי. לעבוד מדי פעם עם חברים על אנשים בטלפון לא הופך אותך לאדם רע בדיוק כמו שמדי פעם לתרום עשרה שקלים למתרימים לא הופך אותך לאדם טוב, אופי הוא ממוצע ההתנהגות שלך לאורך זמן וכל עוד המגמה שלך היא לכיוון אחד זה מה שמגדיר אותך (להיות "טוב" משמעו לעשות "טוב" לסביבה שלך באופן אקטיבי ולא פשוט לא להיות "רע". זה למה הרבה פעמים כששואלים אותי מה אני חושב על אדם מסויים אני אומר "אותו חרא גנרי כמו כולם" זה לא שאני מתכוון שהוא אדם רע במובן של "הוא פוגע באנשים בזדון" אלא שהוא באופן כללי אדיש לסביבתו [ובכך יוצא גם הרבה פעמים שהוא נותן יד או מעלים עין מעוולות ולכן ה-"חרא"]). אני מאד לא אוהב את הביטוי "אף אחד לא מושלם" כי הוא פשוט לא-נכון. "שלמות" זה מונח שכלל לא מוגדר טוב והמשמעות שלו נתונה לפרשנות (מה זה "צבע מושלם"? זה שמחזיר הכי הרבה אור או זה שבולע הכי הרבה? אולי זה שבדיוק באמצע? לדברים שונים יש צרכים שונים והתועלת שלהם נמדדת לפי עד כמה הם עונים על צורך כזה או אחר. פעולת חיבור "+" היא "מושלמת" כדי לענות על השאלה "כמה סוכריות יש ליוסי אם נתתי לו 5 ולפני כן היו לו 3?" אבל היא כלל לא-רלוונטית לשאלות כמו "כמה תפוחים עודפים נשארו לי אם היו לי 47 ושמתי בכל אחד משבעת השקים שיש לי 6?". בני-אדם עושים טעויות כי סטטיסטית זה לא-אפשרי לא (אני הייתי עד פעמיים לשגיאות חישוב ששני מחשבים שונים עשו בנפרד) לעשות אבל זה שלפעמים אני שומע "מהכלב" במקום "מרזב" ומבקש שיחזרו על המשפט שוב לא הופך אותי או אף אחד אחר לאדם רע או ל"לא-מושלם".
3. זה פשוט לא-נכון ודיעות כאלו מבוססות על:
א. בורות בנוגע לפרוייקטים שמאות אלפי ואף מיליונים של אנשים שונים וחברות שונות עושים ברחבי העולם
ב. Confirmation bias כלפי דיעות שליליות בנוגע לאדם או רעיון והתעלמות או הזנחה של דברים חיוביים (האשמה פה נופלת חלקית גם על התקשורת)
בני-אדם הם בעל-החיים שמשפיע הכי הרבה על הסביבה שלו וכן הרבה פעולות של המין האנושי אינן אידאליות וכתוצאה מתאוות בצע של אינדיווידואלים לעיתים הטבע (ואנחנו) משלם מחיר כבד אבל בני אדם עושים אלפי פעולות לשפר את מצבם של האורגניזמים האחרים שחולקים איתנו את הפלנטה ושל מבני נוף טבעיים (איזו עוד צורת חיים דואגת לשמר הר או אגם?). בני-אדם שומרים על חיות מסכנת הכחדה (ואף מנסים להחזיר חיות שנכחדו) ודואגים לייעור מחדש של איזורים שנשרפו. הם מייצרים במיוחד פרוטזות לבעלי חיים שאיבדו גפיים והם מחפשים פתרונות באופן קבוע לרעב,עוני ושאר מחלות שגורמות סבל וצער למיליונים.
וזו הנקודה המרכזית ומה שהשתנה בתפיסה שלי את המין האנושי ככלל (גם אם יש לי הרבה מה לומר על פרטים בודדים):
המוח הוא איבר שמוקדש לפיתרון בעיות ואופטימיזציה והמין האנושי הוא הכללה של מוח אנושי בודד, האנושות היא "היפר-איבר" שמוקדש בדיוק לאותה מטרה. בני אדם פותרים בעיות מהיום שהם ירדו מהעצים, יצאו מהמערות וזחלו מהביצות- ככה בדיוק אני מסוגל לכתוב שורות אילו, הודות ליכולת של בני אדם לדמיין פתרונות חדשים לבעיות מהמוחשיות ביותר ועד אבסטרקטיות לחלוטין. אני שמח שיש בני אדם ולא הייתי רוצה שהם יעזבו אי פעם, בני אדם הם מראש מה שמגדיר משמעות (שהרי זו שרשרת הגדרות מתוך חוויה אנושית) ובלעדיהם סיכוי טוב שהיקום ישאר מקום קר ומת, לא יותר מחושך עם גושי חומר מרחפים (אני מתעלם מהאפשרות של קיום חוצנים שכן מהגדרה אני לא יכול לדעת דברים שאני לא יכול לדעת אבל למען הסדר הטוב השתמשתי בנוסח הסתברותי). האנושות ככלל הופכת את העולם למקום יותר טוב וזה שהרבה פרטים בוחרים במודע להיות "רעים" לא אומר שכולם כאלו או שהמשמעות של להיות אנושי היא להיות "רע". זו אחריות שלנו לתת משוב מייצג לסביבה שלנו ולמגר מתוך החברה תחלואות כמו רוע,בורות,חוסר-אחריות ובריונות. אם אתם חשים שהסביבה שאתם נמצאים בה מוקפת באנשים "רעים" אז...טוב... כדאי לכם לבדוק את עצמכם, אם כחברה אנחנו מרגישים שאנשים רעים מטבעם הבעיה היא בשיקוף שאנחנו נותנים (אם בכלל) שהרי עשבים שוטים לא מנכשים את עצמם.
אם סתם כך לפתע ישות אומניפוטנטית תשלוף אותי מחיי היומיום שלי ותשאל אותי;
"סימולקרה, בסך הכל מהמסקנות האישיות שלך והחוויה האישית שלך- איך בני אדם?" אני אומר "הם בסדר. ישנם רעים יותר וטובים יותר והרוב סתם פשוט חיים את חייהם בפאסיביות מעצבנת אבל הם בסהכ בסדר. יקום ללא אנושות הוא בפירוש פחות טוב מאשר יקום עם אנושות וכל עוד יש אנשים שעושים את המקסימום גם אם לפעמים הם בהפסד כי זה בא על חשבונם, העולם הוא מקום ששווה לחיות בו".
החיים הם התמודדות כי בני אדם שונים זה מזה ויש להם רצונות שונים זה מזה אבל כל עוד נקיף את עצמנו באנשים שעושים לנו טוב ונמגר את אילו שפוגעים בנו ובאחרים כולנו נרוויח.