יישוב סכסוכים וניהול משברים במשפחה ובקהילה

יום ד', יד באייר ה'תשע"ד -14/5/14 למניינם.

על הצדיק אולמרט והיפיפיה הנמה. 

 
אמרו שהיום (אמש) הוא יום עצוב לדמו - קרטיה הישראלית.
אז אמרו ! 
אז אנו חלוקים !

שכן היום יום שמח ומשמח, הזחוח יתן את הדין (אולי, שכן כבר מגששים אם הנשיא/ה הבא/ה יחון/תחון אותו).
המשך מדהים (אם-כי מתבקש) לבדיחה מלפני כמה חודשים, כאשר "אנשי שלומנו" ניסו להריץ את הזחוח לראשות הממשלה בשנית (אחרי "שזוכה" ["כמעט" מכל אשמה]).

וכמובן (לצערי) העיתונות לא ממש דחתה את הרעיון, או שהביעה שאת נפש, ולו רק למראית עין, ואנשי "מחנה השלום", השמאל הישראלי ברובם, אם לא כולם, לא זעקו ואפילו לא תהו, זה פשוט התאים להם, הרי המרט/ד מסתובב בכל רחבי העולם, משציץ את הממשלה והעומד בראשה, וטוען בריש גלי ובראש חוצות הארץ והחוצלארץ שאפשר להגיע להסכם וההוא הביבי איש מחנה המלחמה, תוקע מקלות בגלגלי המו"מ. ובעשותו כן משלים את פעולות "הסזון" שלהם, במוסרם את שמות קציני צה"ל, הפועלים במצוות המדינה ולמען המדינה לשונאי צה"ל ועם ישראל, וזאת ממש כמו בסזון, ע"מ "שיתנו את הדין" בבית הדין הבינלאומי בהאג, או לפחות באנגליה או בלגיה [אבותינו, אחינו, בנינו ונכדינו, אם הם עושים את מלאכתם נאמנה – הרי הם כולם פושעי מלחמה, לשיטת "מחנה השלום"].

אותו המרד/ט (מזכיר לכם כיצד יש לקרוא את מילות הלע"ז, אול באנגלית, ומרד בצרפתית) All-Merd גם שם עצמו מומחה לאנרגיה גרעינית לצרכי שלום, ואף בנושא זה תקף את הביבי, והעלה על נס את פועלם של ראשי הקהילייה האירופית ונשיא ארה"ב.

היום העצוב, או נכון יותר התקופה העצובה היתה תקופת היותו הכתם שבפוליטיקה הישראלית (כתם גלוי או סמוי, איך שתרצו).
ארענן את זיכרון כולנו, כיצד "פרץ/זרח" הזחוח All-Merd בשמיי ישראל, מענן אותם בעננה כבדה ומדיפה סירחון. 

בשנת 1977 הודלף לעיתון הארץ עניין קיומה של רשימה בת אחד-עשר "ראשי הפשע המאורגן בישראל", ומי עלה לאוויר הישראלי אם לא הזחוח, שנשא את נס ניקיון הכפיים, היושרה והנאמנות, והפיץ את בשורת הצורך להילחם בפשע המאורגן ?מי אם לא זחוחינו All Merd ?

כוכבו דרך ומיד הלך הצדיק והיה לראש עירית ירושלים [ותקופת היותו ראש העיר, תיזכר לדראון עולם, שכן בתקופתו, אם לא בהוראתו, נעקרו כמעט כל העצים במרכז העיר ירושלים ותחתם נוצק בטון, ובכך נחסכה משרת גנן וכמה קוב מים בכל שנה. 
ומי אם מותר לי לשאול את כבודכם, מי היתה כבר אז "מנהלת לשכתו" ? אותה הגברת {אמנם בשינוי אדרת, אבל ממש היא הצעיר/ זקן ולא אחרת} !
ומדוע במחילה מכבודכם שמתי מיד לאחר שמה הידוע ומידותיה הידועות, אלה שנרצה לשכוח, סימן קריאה ?

הו הו, מאחר וכבר אז הרוויחה הגאונה והצדקת הידועה, שכר שלא היה מבייש את ראש הממשלה דאז ואף לא את נשיא בית המשפט העליון. היו רינונים ושאלות רבות, הכיצד ? ברם תשובות לא ניתנו, לפחות לא תשובות שיכלו לסבר את האוזן ולהרגיע את האינטליגנציה. כבר אז היה עצוב, כיצד אנשים רבים החרישו ובהן עבדכם "הנאמן", למשמע שערוריית השכר המופלא {מעניין האם כבר אז היו אלה "דמי-שתיקה", בעצם בטוח שכן, ואין בי שום פחד מפני תביעת לשון-הרע, בכותבי דברים אלה}. 

אז תשובות ניתנו לנו "לעמך ירושלים" ? כמדומני שהיתה תשובה אחת שחזרה והושמעה, הגברת הראשונה של עירית ירושלים כישרונית מאוד, ממש סמג"ד, או סמח"ט, לא בדיוק יודע, אבל משהו ברמה האדמיניסטרטיבית הגבוהה ביותר. (לימים ישלם לה האדון דכנר ז"ל טבין ומזומנין רבים, כמו גם עדיים {ובהם גם בריליאנטים} לעטר בהם את יופיה הטבעי. כמו גם הלוואונת לרכישת דירונת, לשכן בה את הוד מעלת גאונותה ויעילותה).

החברים היקרים שלו, המסנגרים עליו טרחו אמש, חזור וטרוח לומר לכל מי שהיה מוכן לשמוע ושאלו : היתכן "למחוק 40 שנות עשיה למען מדינת ישראל, בגלל מעידה חד-פעמית, הנשמע כדבר הזה ?".
בעניין של "מעידה חד-פעמית", מזכיר לי סיפור של חבר : החבר היקר שלי תהה בקול רם, כיצד יתכן שאינו מרזה, למרות שהוא עושה דיאטה חמורת מעשה ? שאלתי אותו "איזו דיאטה אתה עושה בדיוק ?" ענה לי החבר "מזה כשלושה חודשים אני אוכל ארוחה אחת ביום". אמרתי לו "הרי זה בלתי אפשרי, היו לפניך שעשו זאת רק חודש והשילו קילוגרמים רבים ממשקל גופם". אמרתי לו "ספר לי מעט על סדר יומך". ענה לי "אני קם בבוקר בשעה שש, מתקלח ומתארגן ואז יושב לאכול". "נו ו ?" שאלתי. זהו שאני מסיים את הארוחה בחצות הלילה, נכנס למיטה ונרדם שבע וטוב-לב.

זהו All Merd שהמעידה החד-פעמית שלך התחילה מרגע שקיבלת את התפקיד הציבורי הראשון שלך ועד לרגע בו נחשפת ונחשפו מעשיך הנפשעים.
ולא שכחנו לא לך ולא ליועצים המשפטיים שסגרו לך את התיקים הפליליים שהיו תלויים כנגדך :

א. הבית ברחוב כרמיה (אותו קנית בהנחה ענקית ולא סבירה מחברת אלומות) סגר את התיק היועמ"ש מזוז.

ב. פרשת העטים יקרי הערך, השעונים ואוסף הסיגרים (שקיבלת "במתנה", אם לא כשוחד).

ג. מעטפות המזומנים מטלנסקי.

ד. עזרה לדוד אפל בעניין האי היווני, בתמורה "לעזרה" כספית בבחירות.

ה. 1985 – הלוואה חשודה וללא ריבית מבנק צפון אמריקה. ועזרה ליהושוע הלפרין יו"ר הבנק, לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ (את התיק סגר היועמ"ש חריש ז"ל).

ו. פרשת החשבוניות הפיקטיביות, ומעבר על חוק מימון מפלגות. השופט מודריק זיכה אותו תו ציון הריח הרע שעלה מהתנהלותו.

ז. פרשת מרכז ההשקעות – מכירת בנק לאומי לידי פרנק לואי.

ח. פרשת המינויים הפוליטיים/בלתי חוקיים ברשות לעסקים קטנים. 

אכן היו אלה 40 שנות פעילות ותרומה,
פעילות פלילית ותרומה ל/עצמית.

** למען הגילוי הנאות אציין, כי היו גם מעשים חיוביים ודברים טובים שעשה. 

אך בכל תולדות מדינת ישראל, לא קם לנו "מנהיג" שסרח כה רבות, שיקר כה רבות ונזכור כי דבריי הנזכרים ברשימה דלעיל, כתובים אך ורק הדברים שנודעו ברבים והושתקו בצורה זו או אחרת ע"י מי מחבריו, אם ברשות המחוקקת, אם ברשות המבצעת ואם רחמנא ליצלן, ברשות השופטת.
ברשימה זו לא תמצאו את הפרשיות או התיקים עליהם נשפט אולמרט/ד ואף נמצא אשם.

לסיכום :
אולמרט/ד הודיע ע"י באי-כוחו כי יערער, 

וזו פנייתי לכבוד לשופטי בית המשפט העליון :
כבודכם, הרב שלמה בניזרי נמצא אשם בעבירות שיוחסו לו ע"י הפרקליטות והן כאין וכאפס לעומת העבירות עליהן נדון אהוד אולמרט, נידון במחוזי וערער. אתם הוספתם שנים על העונש שהושת עליו ע"י בהמ"ש המחוזי.
אם יהיו לאולמרט עוז הרוח וחוצפה לערער, אני מצפה מכם, למען הצדק והשיוויון, להוסיף על העונש שהושת עליו במחוזי.

אל תתנו למבחן בוזגלו לנצח, הפעם הציבור בישראל ובוודאי שאני לא ניתן/אתן לדבר לרדת מסדר היום הציבורי. 

שלכם בבושת פנים, אורי"ה זמיר