לא בא לי להסתפק בבנים אחרים שהם לא אתה
אתה גורם להם להראות תפלים בעייני..... וזה לא כמו עם ב׳
כי אתה הרבה יותר דומה לי
אז איך הגיוני שאתה לא מרגיש אותו הדבר בכלל?
אתה לא מספיק רוצה אותי פשוט
אני לא מעכלת זה עדיין לא נתפס לי
זה הכי כואב והכי פוצע בעולם לכתוב את זה
ויש לי בחילה כשאני חושבת שאנחנו לעולם לא נתגשם
אבל הגיע הזמן שאעבור הלאה
הגיע הזמן שנפסיק לדבר
באמת מאמינה שהפעם אני יותר מיוחדת יותר שווה מפעם
וכל פעם מקבלת את הכאפה שאני לא
איכס בא לי להקיא
אני מרגישה ממך רק פחדנות
אני לא מרגישה שאתה לא רואה אותי כמו שהייתי רוצה שתראה
בגלל זה קשה לי להבין
הרבה יותר הגיוני לי שאתה רוצה אותי בטירוף ומת מפחד להתאהב בי
אבל כל פעם בירידות של הרכבת הרים הזאת שלנו אני מבינה שזה לא נכון
אז אני משחררת אותך, שולחת אותך לחופשי
אם אתה תגרום לי רק סבל- אתה לא שווה לי את הריגוש
משחררת מהפנטזיה עליך כי היא כבר הרסה את כולי כמו התמכרות שאתה לא מבחין בה עד שצריך גמילה
איפשהו אני יודעת בתוכי שאתה לא הדבר האמיתי- כי אתה לא במקום המתאים
וגם, יש בך סתירות לפעמים מרגיש הכי שכן ולפעמים נותן הרגשה שברור שלא
אבל כשאנחנו מדברים אנחנו כל כך מתלהבים וכל כך מבינים והכל כל כך מדוייק אצלנו
תשחרר ממני, אל תדבר איתי יותר אני לא רוצה שנדבר יותר
לא רוצה ממך כלום
רוצה שככה זה ייגמר
יכאב לי קצת, אבל בסוף זה ישתחרר
אני לא צריכה אותך שתשרוט אותי
יש לי מספיק שריטות משל עצמי
מספיק חרדת נטישה משל עצמי
לא רוצה את רכבת ההרים הזאת איתך
אני כל כך מאמינה שאתה רוצה אותי באמת
אבל אם זה מתנהג כמו ברווז והולך כמו ברווז אז זה ברווז
וכנראה ההרגשה הפסימית צודקת, אני לא מספיק נכנסת לקטגורייה בשבילך.
אתה מהופנט מסונוור ומסוחרר, אתה לא ממוקד בי.
אני מתחננת מאלוהים, תן לי אהבה בריאה ובונה, תן לי בן זוג אוהב ותומך שישכיח את כל הבלאגן שהיה לפניו.
כי סטוץ כבר לא יהיה פה יותר.
הטיול הגדול המזדיין הזה שיגיע כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
