השחור הזה
מזכיר לי את ההולכים,
הוא שייך לאם שכולה
אך עוטף אותי בעפר.
הכחול הזה
שייך לחיים
ההולכים על אפרם
הקדוש של הבנים,
הגנוזים
במדור הנשמות,
השמורים באור העליון.
השחור הזה עמוק
ושייך לאימהות שכולות
אך הוא חופר בי
שוחות של אפלולית.
בליבי מהבהב נר
המרצד על טיפות דם
בשדה הקרב.
אני עודי
הלומת מלחמה,
הלומת דם
הלומת חולות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
