המלאכים העומדים עלי
נלאו מלמצוא את הפתח
וקול דמי
זועקים מין האדמה.
המלאכים המבשרים
יראו אותי
בתוך האוהל
ורגלי יחפות
עם כתמי זפת
ופיח על פני העייפות.
נושאת תקרובת
ורוחצת ידיים
מעמל ההרים,
מבגידת השמים המסרבים
להפציע.
גם אני נלאתי מלצפות
למטר האדמומי
שינקה שאריות של מדבר.
המלאכים המדברים בי
כבר לא נשמעים
אינני רואה
מוכת סנוורים עודי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
