בזמן שהתלתלים הארוכים שלה מתלטפים ברוח, 

מחשבות על כחולי עיניים ואדומי זקן נושרות ומתפוררות.

נדמה שהעתיד שהיא בונה נהרס שוב ושוב בכל שעה, בכל שבוע, בכל שנה מחדש.

אבל לא אכפת לה. יד נשלחת מלמעלה ומסיטה את מבטה לעבר עתיד טוב יותר. מתאים יותר.

אינני מי שהייתי אז. מי שהייתי אז איננה עוד; ורק קווצותיו עוד מושכות בי מטה. 

האם קרה לכם שהעבר התדפק על דלתכם,

וכשהצצתם בו גיליתם מראה שמשקפת את מלוא כיעורכם? 

כל מה שלא רציתי לראות, כל מה שרציתי להיות. 

תעטוף במתיקות מתנה סתמית; והנה קבלת דבר מה להתפאר בו.

 איני עוד חיצוניות. אני אני.