יש בי איזה צורך ליצור
שמעולם לא הצלחתי לממש
לפעמים אני מרגישה שאין טוב ורע
שהמציאות היומיומיות שלנו מייצרת איזו אשליה
שיש טוב
ויש רע
אבל פתאום כשנתקלים במשהו שהוא מחוץ לתבניות המוכרות
(זה קורה בדרך כלל באומנות)
פתאום החלוקה הזאת מיטשטשת ומתערבבת כולה
וכל מה שנשאר זו המורכבות של העולם
עכשיו
אני באמת מאמינה
שאין טוב ורע
ויש רק מורכבות
ונקודות מבט
הבעיה
שכשאומרים את זה בקול
זה נשמע פתאום ילדותי וחלול
אני באמת מאמינה שהכל חסר משמעות
ושכלום לא משנה
אבל פתאום
אני לא מאמינה אפילו לעצמי
שזה כל מה שיש לי להגיד על העולם
נראה לי
שהפתרון הוא אומנות.
באומנות,
אתה יכול להגיד את זה
בלי להגיד את זה.
רק לתת לאנשים להרגיש את זה
את הבלבול
את הצביטה בלב
את המורכבות.
אז יש בי איזה צורך ליצור
שמעולם לא הצלחתי לממש.
מאיפה מתחילים?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
