בגיל 12 עברתי תקיפה מינית.

אני לא יודעת אם הפוסטים בנושא עוד כאן בבלוג וזה גם לא משנה.

במאי האחרון החלטתי לטפל בזה (ובעוד איזה משהו שקרה בינתיים) ורציתי לשתף במצב. אולי מישהי שעברה משהו דומה תקרא את זה וזה יתן לה השראה.

אז כרגע יש בי 2 קולות. האחד הוא שלי, בגיל שלי, והשני הוא שלי מגיל 12.

לפניי הטיפול לא היה בי הקול מגיל 12. לפניי הטיפול הייתה רק חוויה מעיקה שקפצה לי לראש בכל פעם שהעניינים התחממו עם איזה גבר. החוויה הזאת מביאה איתה גם את ההרגשה הזאת של "אני ממהרת מדיי ולא רוצה להיות פה". היו המון חוויות שקדמו לה. נלחמתי על הגוף שלי מחדש ולמדתי להקשיב לו. למדתי לזהות מה סוג הקושי באימונים, למדתי לזהות מתי אני שבעה, למדתי לישון.. אבל בסקס לא למדתי כלום ונשארה ההרגשה הזאת שמלווה אותי תמיד, הרגשה של "אני לא רוצה להיות פה".

אז הבנו שהמטרה של החוויה הזאת שקופצת לי לראש בכל פעם היא לשמור עליי, אבל אני כבר לא בת 12. היום יש לי סקאלה של רגשות שלא הייתה לי אז. משיכה וחרמנות, מי הכיר את זה?!

מתישהו בדרך, מחוסר יכולת להתמודד עם הרגשות האלה, בכל מה שקשור לגברים הפסקתי להבדיל בין טוב לרע. הגבול בין האפלטוני לחברים וליזיזים היטשטש לי לגמריי.

אז היום אני יודעת שאני אמורה לשחרר את התמונה, אבל אני גם מאוד מפחדת. מרגישה כאילו אם אני אשחרר את התמונה אני לא באמת אהיה בת 24, הרי המון שנים עברו מאז והגיל שלי שם קפא. מה עם גיל 14? גיל 18? מה עם הגילאים שאחרי?

כביכול אני אמורה לסמוך על עצמי, אבל אני לא שם. כל החוויות שהיו לי עד עכשיו הן כולן חלק מלופ מתסכל שאני חיה וחוזר על עצמו כל הזמן. אם לפניי הפגישה האחרונה הילדה הזאת לא רצתה ללכת, עכשיו אני לא רוצה שהיא תלך. אני רוצה שהיא תישאר איתי עד שאני אדע שהכל בטוח עכשיו, עד שאני אסמוך על עצמי.

וכשאני אסמוך על עצמי אז בעז"ה יהיה לי קשר בריא (עם אדם לא דתי!) והכל יהיה בסדר. כשאני אסמוך על עצמי אני אצא מהלופ, ואחווה דברים שלא חוויתי עד היום.

זה ממש הציף אותי והייתי חייבת לפרוק, אני מקווה להמשיך ולכתוב פה בשביל זאת שעברה משהו דומה ואולי תגיע לפוסט הזה יום אחד.

ואם היא הגיעה- אז לכי לטיפול.

בזבזתי יותר מ10 שנים מהחיים שלי בגיל 12, את לא רוצה לבזבז כל כך הרבה זמן גם. חוץ מזה שככל שהזמן עובר החוויה נחרטת בך עמוק יותר ומחפשת שורשים חזקים יותר שיצדיקו את העובדה שהיא עוד שם. תתקשרי לקופ"ח שלך ותבררי על פסיכולוגים שאת יכולה ללכת אליהם דרך הקופה. תוכלי לשתף חברה טובה שתתן לך אומץ להתחיל. ככה אני התחלתי