אני באמת מרגישה כאילו ויתרת עליי לגמרי,
ואני מבינה את זה, כי נמאס לך ממני ומהדרמות שלי,
כי אני לא מספרת כלום אז את כבר לא רוצה לדעת,
כי את לא יכולה להתמודד עם זה בדיוק באותה מידה שאני לא יכולה,
אבל בחיים לא קיבלתי כזאת הרגשה ממך שאני עד כדי כך מכבידה עלייך, שאני רק נטל, שאני לא רצויה ושאני אפשרות אחרונה..
ואני יודעת שזה קשה להתמודד איתי,
והפסקת לשאול כי אני ממילא לא עונה,
אבל זה נתן לי הרגשה שאכפת, בכל זאת.
מדברת אליי בזמן האחרון רק אם היית צריכה משהו
וזה דבר נורא להגיד אבל ככה זה נראה.
מצד אחד נמאס לי מהיחס הזה ומצד שני אני מבינה אותו.
אני רוצה לדבר,לפרוק,לשחרר אבל זה מאוחר מדי.
אז תודה על מה שעשית, או לפחות ניסית
וסליחה על שאני גרמתי.
WHY CAN'T YOU SEE HOW MUCH I'M TRYING 
כינוי:
Tired of Trying
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
