מעצבנת אותי המלחמה הזאת .
והכי מעצבן שרק עכשיו אני קולטת שזאת המציאות שלי .
שלנו ,של הילדים שלי .ואני הבאתי ילדים למדינה שכל הזמן יהיו בה מלחמות !
במלחמה ראשונה עם חיזבללה אני כל כך פחדתי ,למרות שאני לא גרה בצפון ולא שמעתי אזעקות או חס וחלילה נפגעתי .
אבל כל כך פחדתי .
באותו זמן עבדתי במעבדה של מפעל מזון מאוד גדול .
והיה לנו טכנולוג מזון שהיה גר בנהריה .
והוא כל יום היה מגיע .
ולא ראיתי אליו פחד בכלל!
הוא התנהג ממש רגיל .
בחור רוסי חמוד ,אישתו הייתה אחות .
שאלתי אותו איך הוא לא פוחד .
והוא אמר שסיכוי שרקטה תפגע בו יותר נמוך מזה שתהייה לו תאונה .
אז ממש לא קלטתי את זה .
עכשיו אני פחות פוחדת .
לפני כמה ימים הייתה אצלינו אזעקה .
בדיוק ראינו סרט .
לקחתי את אושר על הידיים וביחד עם הגדול הלכנו לחדר ביטחון .פשוט יוצאים מדלת כניסה ובצד ימין שלוש מדרגות למטה יש ממ"ד .
תוך שנייה אנחנו שם .
לא נבהלתי בכלל ,אולי בגלל שאני אחראית על הילדים שלי .אפילו צחקתי עם הגדול .
לחדר הגיעה סבתא שגרה בקומה שלישית ,כולה רצה ומפוחדת ,אחרי זה סבא שגר לידינו .
אושר נבהל ,בכה .אבל סה"כ היה בסדר לא הכי מפחיד .
לא שמעתי אחרי זה נפילה או משהו .
אחותי שגרה בראשון כל הזמן שומעת נפילות .
אתמול קראתי באינרנט כל הפסקת אש .
קיוויתי שככה יהיה .
אבל לא ....
חמאס לא רוצה .כולם אומרים שמלחמה הזאת תימשך עוד הרבה זמן.
כמה שאני לא אוהבת מלחמות .
ביום חמישי הזה אני חייבת לעבוד .
זהו אין כסף.
מקווה שתהייה עבודה ושיהיה שקט .
אני באישיות שלי לוחמת אמיתית ,אבל אני כל כך שונאת מלחמות .
כינוי:
מיוחדת שכמוני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
