אתמול אני וחברה עשינו כישוף לאהבה .
כל החיים אני פותחת בטארוט .
פעם אפילו עשיתי את זה בכסף
וגם עשיתי כישופים .
אבל רק טובים.
לא עשיתי רע לאף אחד
אז אתמול ..
אחרי הרבה שיכנועים מצד חברה לעבודה
עשינו כישוף שנמצא אהבה .
חברה רוצה להתחתן
אני פחות .כאילו כן רוצה מישהו לכל החיים
אבל קטע הזה של נשואה לא הכי דחוף לי
אז עכשיו אנחנו מחכות לאהבה בשנה הקרובה.
לפני שנכנסתי להריון עם אושר לפעמים עוד חשבתי על כדורגלן
אפילו הייתי מתגעגעת קצת
ואחרי זה ..
כלום!!
לא מתגעגעת לאף גבר
לא רוצה אף גבר
אין את הגעגוע המתוק הזה
שום דבר .
החיים כאילו בלי טעם .
כשאת מאוהבת אז כל העולם נראה אחרת
הכול מסתובב סביב אותו אדם
הכל ורוד כזה ,מתוק כזה.
ובאותו זמן אם הקשר כואב אז יש סבל
ועכשיו אין כלום.
שום כלום .
ולא שרע לי .
בכלל לא .
אז למה עשיתי כישוף?
האם אני רוצה אהבה?
ועוד דבר שהיה היום שהוא לא קשור .
הגדול שלי שהוא עולה לכיתה ז'
היה בבית ספר לחינוך מיוחד .
בגלל כל הטיפולים היה לו קושי גם בלימודים וגם רגשי .
היום הייתה ועדה במשרד החינוך והולחט שהוא עובר לבית ספר רגיל
שהוא התקדם טוב מאוד מכל הבחינות .
ועכשיו הוא מוכן לעבור .
כמה שאנחנו מאושרים מתרגשים .
כל הכבוד לנו .
לי ולו
עבדנו קשה מאוד בשביל לזה .
עברנו דרך ארוכה מאוד
כינוי:
מיוחדת שכמוני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
