לבנות דתיות ההתלבטות היא אם להתגייס לצבא או לשרת בשירות לאומי. לבנים דתיים ההתלבטות היא אם ללכת לישיבת הסדר או לא.
חיילים שמתגייסים דרך ישיבות הסדר מחלקים את השירות לתקופות של כמה חדשים, שבכל אחת מהן הם משרתים כרגיל בצבא או לומדים בישיבה לימודי קודש, לסירוגין.
האמת היא שזה נשמע ממש טוב, וסתם ככה אין שום התלבטות ושום בעיה בהסדר. הם לומדים תורה, הם משרתים בצבא- הכל טוב. וכאן נכנס האבל, וזה אבל גדול מאוד: השירות של הסדרניקים קצר יותר משירות רגיל. הכול באישור הצבא, אבל עדיין. הרבה דתיים, ובינהם אחותי דנה, מאוד כועסים על הקטע הזה.
אחי יהודה החליט, לאכזבתו הקשה של אבי, לא להתגייס דרך ישיבת הסדר. אני לא יודעת למה. שלחתי לו עכשיו סמס בעניין, אני לא בטוחה שהוא יענה ברצינות. נראה.
היתה לו התלבטות קטנה, והוא הביא פעם הביתה חוברת של אגודת ישיבות ההסדר (גם אני לא ידעתי שזה קיים). על הכריכה של החוברת כתוב: "דע מה שתשיב". מתחת לזה, באותיות גדולות יותר, כתוב "למה הסדר?" ומתחת, שוב בקטן, כתוב "שאלות ותשובות" וגם "פק"ל כיסים למתגייס". אז עד שיהודה יענה לי, אם הוא בכלל יענה לי, אני אכתוב כאן את שש השאלות והתשובות עליהן שמפורטות בחוברת:
- ש: אתם לא כאן ולא שם. לא עושים צבא ברצינות ולא לומדים תורה ברצינות. רוצים ללמוד תורה- לכו ללמוד כמו החרדים. רוצים לשרת בצבא- לכו לצבא. תחליטו. ת: כבר ארבעים שנה, ההסדר הוכיח שאפשרר לגדל תלמידי חכמים גדולים שמשרתים בצבא. ואפשר להכשיר חיילים מצוינים שלומדים תורה. ובכלל רק רבנים ששירתו בצבא והיו באוהל סיירים, מבינים את המציאות המורכבת הרבה יותר מרבנים שלא יצאו מהישיבות.
- ש: כשאתה לומד בישיבה, חבריך משרתים שלוש שנים. איך אתה מרגיש עם זה?! ת: לא משהו. אבל תזכור שאני מחויב למסגרת של חמש שנים ולא שלוש. נכון שחלקן בלימוד בישיבה וחלק בשירות בצבא. בעולם מושלם הייתי משרת שלוש שנים כמו כל החיילים, ולומד בישיבה עשר שנים, כמו כל בחורי הישיבה. בעולם שלנו, העולם המוגבל, צריך לוותר. מצד אחד, בעולם מוגבל אני לומד פחות ממה שצריך, ומשרת פחות ממה שצריך. מצד שני אני לומד יותר מהחיילים שרק משרתים שלוש שנים ומשרת יותר מבחורי הישיבות שרק יושבים ולומדים. זה לא מושלם אבל זה מסלול שמוכיח את עצמו.
- ש: למה בכלל צריך ללמוד תורה? ת: זו שאלה שכדי לקבל עליה תשובה צריך ללכת לישיבה לפחות לשנה. קשה להסביר. אבל במילה-בלי תורה העם היהודי הוא ככל הגויים, התורה החיקה אותנו אלפיים שנה בגלות. אנחנו לומדים תורה שמחברת אותנו אל עם ישראל ולא תורה מנותקת של מי שמתנגד למדינה.
- ש: למה אין מסלול 'הסדר' שבו חילונים לומדים לימודי רוח ומשרתים פחות? גם החילונים צריכים אנשי רוח! ת: אתה צודק. בעצם למה לא? זה באמת רעיון טוב. כך חייל מתאים צריך להיות זכאי למסלול דומה. גם חרדים וגם חילונים וזה מטופל חלקית בחוק החדש (הערה: אם אני זוכרת נכון החוברת הודפסה שנה שעברה). צריך לפתוח לציבור הכללי מסלול של מדרשות שילמדו בהן לימודי יהדות ורוח. הקושי הגדול במסלול זה הוא גיוס התלמידים. אצלינו משלמים שכר לימוד של 60,000 ש"ח לכל תקופת ההסדר. אצלנו משתחררים שנתיים אחריכם. אתה היית רוצה לשלם 60,000 שקל ולהשתחרר שנתיים יותר מאוחר, בלי תואר או תעודה?
- אין לי כוח שאלה הזאת. היא לא קשורה.
- ש: אולי הכול תירוצים, אולי אתם פשוט מחפשים חיים קלים? ת: הם מציינים, בחוברת, את הסטטיסטיקות של גיוס ההסדרניקים, שלדעתם מדברות בעד עצמן: מתוך סך חיילי ההסדר, בשנת 2012 התגייסו 78.3% ליחידות קרביות (כל השאר ג'ובניקים). לשם השוואה, מתוך סך כל החיילים שהתגייסו באותה שנה 41.6% התגייסו ליחידות קרביות. בבדיקה מדגמית הועלה ששמונים אחוז מההסדרניקים עושים מילואים, כשמתוך הציבור הכללי שמונה אחוזים בלבד ממשיכים למילואים! עכשיו עוד דבר, שלא הזכירו בחוברת: בישיבות ההסדר לומדים בעיקר גמרא, שזוהי מעין הרחבה ופירוש של מצוות שנאמרו בתנ"ך. הגמרא כתובה בשפה אחרת, דומה לעברית, שקוראים לה ארמית. ללמוד גמרא זה קשה. מאוד. מאוד. מי שלא מאמין לי, שיחפש 'גמרא' בגוגל (בטוח יש איפשהו) וינסה להבין משפט אחד. בין לשרת בצבא יותר וללמוד גמרא פחות, לי אישית ברור לחלוטין מה יותר קל. יודעים מה? אפילו בגרות במתמטיקה חמש יחידות קלה יותר מחלק מהסוגיות בגמרא. הסדר זה לא פיקניק.
הנה הפק"ל שאלות ותשובות שלי, שנראה לי מתאים יותר:
1. ש: אתם לא כאן ולא שם. לא עושים צבא ברצינות ולא לומדים תורה ברצינות. רוצים ללמוד תורה- לכו ללמוד כמו החרדים. רוצים לשרת בצבא- לכו לצבא. תחליטו.
ת: עזוב אותך, אחי, אני מת לישון.
2. ש: כשאתה לומד בישיבה, חבריך משרתים שלוש שנים. איך אתה מרגיש עם זה?!
ת: מה נהיית לי פסיכולוג?!
3. ש: למה בכלל צריך ללמוד תורה?
ת: אני אענה לך בשמחה, אבל קשה לי לסיים את קופסת העוגיות הזאת, בא לך לעזור לי? חייב לרוץ, ביי!
4. ש: למה אין מסלול 'הסדר' שבו חילונים לומדים לימודי רוח ומשרתים פחות? גם החילונים צריכים אנשי רוח!
ת: מה שתגיד.
6. ש: אולי הכול תירוצים, אולי אתם פשוט מחפשים חיים קלים?
ת: זאת הווא המינא שגויה לחלוטין.
אבא שלי, כזכור מאוד בעד הסדר. הוא אמר לי שלדעתו החוברת הזאת מתנשאת קצת. אמרתי לו שברגע שכתוב עליה "דע מה שתשיב"- היא מתנשאת.
בכל מקרה, הסדר מבטא עניין מאוד חשוב במגזר הדתי לאומי והוא השילוב. הרי להיות דתי לאומי זה בעצם שילוב- בין חילון לדת, בין מסורת לקידמה. אנחנו טוענים שכך הכי טוב, כי אנחנו נהנים משני העולמות. ושני העולמות מוצלחים מאוד, כל אחד על פי דרכו. הבעיה במצב הזה, שמאוד קל ללכת לאיבוד. להנות משני העולמות יכול להפוך בקלות להיות פספוס אדיר של שניהם, ואנחנו חייבים להיזהר מזה. אני חושבת שרוב הדתיים-לאומיים עושים זאת בהצלחה רבה.
אגב, הרבה מההסדריניקים מתנדבים בצבא גם אחרי סוף השירות שלהם.
יהודה ענה לי שיש לו יותר מסיבה אחת. ביקשתי ממנו לספר את העיקרית, והוא עוד לא הגיב. אני אעדכן אם הוא יענה לי בהמשך.
בינתיים אני לא מתכוונת להחליט אם הסדר זה טוב או רע.
אין לי כוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
