כבר הרבה מאוד זמן אני חושבת על לעשות תעודת זהות. למה רק חושבת? כי מישהו (שכיכב ברשימה השחורה שלי במשך זמן רב) החליט לפתוח את משרד הפנים רק בבוקר, ומישהו אחר (שמככב, כנראה, בהרבה רשימות שחורות של הרבה תלמידים) החליט שבתי הספר נפתחים בבוקר. כלומר, בשביל להוציא תעודת זהות חדשה צריך להבריז.

תהרגו אותי, קשה לי לקבל את הרעיון של לפספס שיעורים רק בשביל ללכת למשרד הפנים. נראה לי שכל הקטע בלהבריז זה לא לעשות כלום, או לעשות משהו כיף. לא ככה?

אז מה שעושים בני הנוער החכמים (כמוני), זה לחכות לתקופת הבגרויות, שבה כל יום לפני בגרות הוא יום חופש. בגלל שהם חכמים, הם גם לא חייבים להתכונן הרבה לבגרות, כך שיש להם זמן ללכת למשרד הפנים.

אז כשראיתי שהיום יש לנו רק שעתיים לימודים לכבוד הבגרות בתנ"ך מחר, הלכתי בשמחה רבה להוציא תעודת זהות. התעוררתי מוקדם, עברתי בדרך לבי"ס במשרד הפנים ולאחר לא יותר משעה יצאתי עם תעודת זהות חדשה ונוצצת. 

האמת שהתרגשתי מזה, מסוג ההתרגשויות שאני צוחקת על אחרים בגללם. כל הקטע של ההשתייכות למדינה יהודית שקיימת בפעם הראשונה בהיסטוריה, המדינה שלנו, ראשית צמיחת גאולתינו וכל השטויות האחרות. רגע אחד זה נראה לי כמו חרטוט מוקרץ, וברגע השני זה נראה לי ממש נכון ומדהים.

אבל נעזוב את זה. הנה המסקנה העיקרית שלי: 

בירוקרטיה זה איכס. ממש ממש איכס. ואם אתם רוצים לעבור בשלום את חייכם האזרחים, תהיו חייבים להבין שהבירוקרטיה כאן כדי להישאר, וכדאי לכם מאוד להבין איך לשרוד אותה. אז הנה עצה איך. כשאתם מתכוונים לעשות משהו שכולל היפגשות עם איזשהו משרד ממשלתי, לפני שאתם ממש הולכים למשרד, חפשו באינטרנט מידע על הפעולה שאתם רוצים לעשות. אם זה איזשהו אישור, תבדקו מה צריך להביא בדיוק- במקרה של תעודת זהות, שתי תמונות פספורט ותעודת זהות מלאה של אחד מההורים. אם צריך טופס, אני ממליצה למצוא אותו באינטרנט, להדפיס ולמלא עוד בבית. חוסך סיבוכים. לוודא שיש לכם את כל מה שאתם זקוקים לו, ולדעת בדיוק איפה כל דבר נמצא. למצוא דרך איך להגיע ממש למקום- תשיגו כתובת. אם אתם באים ברכב, כדאי למצוא חניון באיזור. אם בתחבורה ציבורית, לבחור מסלול מדויק ופשוט. כדי לוודא שלא תלכו לאיבוד, אני ממליצה להשתמש בגוגל מפות לפני, כדי להכיר קצת את הסביבה ולדעת איך הדרך שלכם תיראה. כדאי לבוא עם תיק אחד, לא כבד, למקרה שיטרטרו אתכם. להביא משהו שיעסיק אתכם בזמן המתנה- ספר או חומר ללמידה. מוזיקה אולי עובדת. משחק בפלאפון לא. 

קרה לי יותר מפעם אחת שלא הסכימו לי לעשות איזה משהו כי לא היה לי מסמך שהם היו צריכים. נראה לי שזה גרם לי לבכות כמה פעמים. אז חבל על הבאסה, תבואו מוכנים.