אני חושבת שכבר סיפרתי על אחי הגדול, יהודה. לא באמת ידעתי מה דעתו בקטע של גיוס לבנות, וכששאלתי אותו לפני כמה שבתות הוא ענה: "אני חושב שצריך להפסיק את האפליה הנוראית הזאת ו..."כאן הוא התחיל לחפור ואני חיכיתי שהוא יגיע לפואניטה- "ולתת פטור לכל הבנות, גם לחילוניות."

יש משהו במה שהוא אמר. הבעיה העיקרית שיש לאבא שלי היא בתכל'ס הבעיה של ריבוי ההטרדות המיניות בצבא, והמנטליות שיש בצבא, שלדעתו מאפשרת את זה. הבעיה היא הלכתית, אבל במקורה מציאותית.

בכל מקרה, ביום שישי יצאנו לירושלים ובדרך עצרנו לבדוק דואר. כשירדנו מהאוטו הוא הכריז: "אני החלטתי להיכנס בעובי הקורה-" כן, הוא השתמש בביטוי הזה "-לבדוק, לחקור ולגלות את כל העניין של גיוס בנות לצבא."

"הופה," אמרתי לו. או משהו בסגנון. "אז מה גילית?"

וכך בילינו את כל הנסיעה לירושלים בצלילה למקורות פרשניים שהוא זכר חלקית בע"פ ובדיון בהם.

הוא החליט לכתוב מאמר מסכם ומסודר, בסוף המחקר שלו. אז כשהוא יגמור לכתוב אני אפרסם אותו כאן בעז"ה.

הקטע הוא שכשרוצים לפסוק הלכה, אז מסתכלים על התנ"ך ומסיקים מפסוקים הלכות. בדבר גיוס נשים לצבא אין פסוק שמדבר ממש בנושא, אז לוקחים פסוקים שנאמרים בהקשרים לא ספציפיים ומקשרים אותם לנושא. לכן יש הרבה דעות, ואין הלכה אחת.

בקיצור, היכונו למאמר המבאר מאת הרב הגדול והמכובד יהודה לוי שליט"א (סתם, הוא רק בן שמונה עשרה וחצי). בשבועות הקרובים, אני בטוחה שהוא יסיים אותו.

כשהוצאנו את הדואר גיליתי מעטפה בשבילי, שזה עניין די מרגש בשביל בת 16. היא הייתה מהשירות לאומי. אמרתי ליהודה שנראה לי קיבלתי צו ראשוןשל שירות לאומי. אחר כך גיליתי את הבדיחה הזאת בדף פייסבוק שמכיל בדיחות של דתיים (דוסים מצייצים): היתה תמונה של המעטפה הזאת, עם הכתובת "צו ראשון לדתיות". אני כנראה לא הכי מקורית בעולם. המכתב עצמו היה סתם משעמם- הסבירו מה זה שירות לאומי ומי הולך לשם ולמה הם הכי טובים בעולם וכדאי ללכת לשירות לאומי. התאכזבתי קצת, בעיקר בגלל שהמכתב נועד בעצם להורים ולא לי. אבל גם בגלל שהוא לא היה מעניין.

יהודה סיפר לי שבכל קואליציה מארגנים מחדש את האירגון של שירות לאומי, כך שהוא יהיה תמיד תחת אחריותו של ח"כ מהמפד"ל (=הבית היהודי). היום למשל, השירות לאומי הוא תחת אחריותו של ח"כ אורי אורבך, השר האחראי על גמלאים ואזרחים ותיקים. ממש קשור.