ecstasy

יושב לבד בפינה חשוכה, חושב על החיים ולא מבין מה לא בסדר. מתבונן על חבילת כדורים, פותח ותחיל לבלוע את כולה במחשבה על הסוף, כדור אחר כדור אני מתקרב לסוף העולם שלי ואולי לטרארומה קטנה של כמה אנשים שאולי אכפת להם ממני.

המחשבה מה יהיה אחרי שאני יעלם מהעולם, על הסיפור שימשיך בלי הדמות הראשית.

אנשים יבכו ? יזכרו בי ? או שימשיכו לחיות כאילו כלום לא קרה...

אני שוכב על המיטה, הנשימה נהיית יותר ויותר כבדה...אני נרדם ומגיע לשער, שער שמוביל לסוף הסבל...עכשיו נשאר רק לעבור דרכו.

מצחיק לחשוב שעם מישהו היה שם לב הייתי עכשיו נמצא בשטיפת קיבה בבית החולים וכולם היו מסתכלים עלי ורואים בי משוגע.