טוב אני די גרוע בהתחלות.
ההחלטה לכתוב בלוג פשוט תקפה אותי היום כשחזרתי הביתה מחזרה עם הלהקה,התיישבתי על המחשב עם הרגל המגובסת שלי וחשבתי על דברים לעשות לאור העובדה שכנראה גם הערב אני אמצא את עצמי חסר מעש עם רגל שבורה בבית ואז נזכרתי לפתע שתמיד אמרו לי שיש לי כישרון כתיבה(לשיפוטכם זה באמת לא משהו שניכסתי לעצמי מעולם), ניסיתי לכתוב תסריט לסרט לא מזמן והמשכתי בכתיבה ספר שנעצרת כל פעם אחרי חמש דקות של עבודה והבנתי שזה לא בשבילי עם כל הרצון הטוב והרעיונות המפוצצים בראש.
אם יכולתי לתרגם מחשבות לכתב בלי לאמץ את האבצעות כל כך אני מניח שהדברים היו קלים יותר,אבל מעבר לכתיבת שירים אני לא מצליח להתמיד.
בעבר פרסמתי נוטים בפייסבוק (בנושאים אקראיים-ביקורות מוזיקה,פוליטיקה,דעות,ספורט,על עצמי,על החברה וכו'...) שזכו להצלחה יחסית ולתגובות חיוביות וחשבתי שיהיה נחמד אם אני אוכל להביע אותן וגם על הדרך לשתף קצת במחשבות ובסיפורים שעוברים לי בראש מבלי להתמודד עם מחסום ההיכרות וחוסר הביטחון.
למרות שאני מוזיקאי וכותב שירים הנטייה שלי לשתף בחומרים שלי אינה גבוהה,אני לא מסוגל לשיר שירים של עצמי לבחורות או לחבר'ה עם גיטרה,אני אומנם מופיע מדי פעם אך מעבר לבמה או למיקרופון-קשה לי בשיתוף.גם כשאני כבר מוציא שיר ומופיע איתו ומשתף אותו אני צריך לקבל עליו הרבה ביטחון כדי לא לגנוז.
אם בשירים אני כל כך קשה-אז כמובן שבסיפורים אישיים אני בכלל בעייתי.
אני מזהיר מראש שאני אדם עם יותר מדי תחומי עניין,תמיד רציתי לתפוס הכל,לדעת הכל,לנתח הכל.כבר כילד טחנתי אינציקלופדיות להנאתי, אחד התחומים שהכי מרתקים אותי זה היסטוריה אבל זה תמיד היה מעבר לזה-אם זה מוזיקה או כדורגל,תרבות,מדינות העולם,חברה,זה אף פעם לא הוגבל לנושא מסויים- אני מסוגל לגלוש שעות בויקיפדיה ולא להצליח לסיים ערך עד שאני קורא את כל הערכים שקשורים אליו.
חשבתי שאם יש לי כל כך הרבה תחומי עניין ודעות ויצירות שלי אז יהיה בזבוז לא לשתף...במיוחד עכשיו כשיש לי זמן עם הפציעה הזאת.אני רק מזהיר מראש שאין נושא מוגדר מראש לבלוג הזה.
מקווה שתאהבו.
וזה היה הפוסט הראשון שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
