לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החדר האינטימי שלי

העולם שלי וכל מה שמשתמע ממנו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

חורף,מוזיקה ומה שמשותף להם


אני לא יודע למה ואיך, אבל איך שנפתחה עונת הרחצה והשמש התחילה לצאת החוצה קיבלתי את התקף החורף שלי פתאום.

זה קורה לי אחת לכמה זמן שאני פשוט מתחיל להתנהל בחורפיות, נהיה רגשן יותר, קודר יותר.

כנקודת מוצא החורף זו תמיד העונה הפייבוריטית מבחינתי, הכל יותר טוב בחורף-האוויר נקי יותר, הקפה טעים יותר, הסיגריה מספקת יותר, הלבוש יפה יותר(לפחות לגברים), אתה אוהב יותר ושונא יותר, מתרגש יותר ועצוב יותר.

שני הדברים שמסמלים את החורף עבורי והם הדרך שלי לחגוג את החורף זה טיולים ברחובות תל אביב הרטובים שלאחר הגשם בשמיים אפרוריים ומוזיקה חורפית,או כמו שאני אוהב לקרוא לה-הפסקול שלי לחורף.

אז לגבי השמיים והרחובות אין לי יותר מדי מה לעשות אבל בעניין המוזיקה-בכל פעם שיורד הלילה ונהיה קריר בחוץ עד כדי סגירת חלון אני יכול להקשיב לשירים,להאמין בכל כוחי שחורף ולהתרגש מהם כל פעם מחדש.

נתחיל בזה שעיקר המוזיקה הזאת מתמקדת בתקופה שסגדה לחורף שזה שנות השמונים.

מוזיקלית זה כנראה קשור לסאונד המתכתי וה"קר" שהיה פופולרי ונהוג באותן שנים ושלט ביד רמה בתעשיית המוזיקה,אם זה גיטרות מהדהדות נקיות או סינתיסייזרים מכניים רובוטיים ומכונות תופים שנשמעות כמו תופי פח.

הניו וויב(או בשפתנו הצחה-הגל החדש) והפוסט פאנק של תחילת העשור כלל בתוכו הרבה להקות שהתאפיינו בסאונד קר,במילים רגשניות(לפעמים עצובות לפעמים מאוהבות אך תמיד דרמתיות וטוטאליות) ולעיתים גם במראה חורפי-אפלולי על גבול הערפדי( לחבר'ה היותר גותים שביניהם).

הלהקות באות רובן מאנגליה ומאירופה המערבית,כאמור-איזורים מאוד חורפיים.

ראשונת הלהקות כנראה,או לפחות זו שזכתה להכי הרבה חשיפה בתחילת דרכה הייתה ג'וי דוויז'ן-רביעייה ממנצ'סטר שזכו להתחלה בסוף שנות השבעים עם אלבום הבכורה שלהם unknown plessure,הם נשמעו כמו ששום דבר לא נשמע עד אז-נגינת בס מתכתית מאוד עם מפרט,תופים "גדולים" וחזקים ,גיטרה מהדהדת ומינימליסטית וגם היא-לא רועשת מדי,מילים דכאוניות ושירה בקול בס עבה נע ונד,הם הלהקה המשמעותית הראשונה כנראה שהביאה את הצליל ה"אפל" הזה להצלחה יחסית ולחשיפה.

למי שלא מכיר:

http://www.youtube.com/watch?v=S3pvKyd7l_c

 

להקה מעניינת נוספת מהתקופה זה sisters of mercy,להקה גותית אנגלית,אותה נקודה קצת יותר דרמטי:

 

http://www.youtube.com/watch?v=IuezNswtRfo

 

להקה שחייבת ציון מהתקופה היא באוהאוס,בהנהגת סולנה פיטר מרפי שמזכיר את דייויד בואי בשירתו בצורה דומה להפליא,המוזיקה נפלאה:

http://www.youtube.com/watch?v=8iAeb9i9EMY

 

the cahmeleons הם רביעייה אנגלית ממידלטון,משתמשים המון באפקט דיליי על הגיטרות שלהם,אלבום הבכורה שלהם מ1983-script of the bridge הוא אורח קבוע בפלייליסט החורף שלי,השיר האהוב עלי משם:

http://www.youtube.com/watch?v=6fZPRZm7yUQ

 

כמובן שאי אפשר לדבר על מוזיקה כזאת מבלי לציין את הלהקה הגותית אולי המפורסמת ביותר-דה קיור,הלהקה שהכי כיף להיות מאוהב איתה ובחורף במיוחד,אין יותר כיף מלחזור הביתה ולשמוע את lovesong כשאתה מול התנור מתחמם לך,עם הצליל האקוסטי הזה שעושה לך חשק להתבצר בבית.

מנגד אם נלך על שירים שהם פחות קונצנזוס שלהם-שיר החורף הפייבוריט שלי שלהם זה plainsong-יצירה בת שמונה דקות עם מעט מאוד אקורדים,מנוגנת לאט מאוד ומלאה בהרבה צלילי רקע ורעש,מעיין צליל "גדול מהחיים כזה",וכמו שאהבו לעשות להקות רבות באותה התקופה-להמעיט במילים,לפעמים 5 משפטים שחוזרים על עצמם נותנים אפקט יותר דרמטי ויותר חזק ממכתב ארוך ומקורי שכמותו עוד לא נכתב.

http://www.youtube.com/watch?v=tAZcVkAPkZI

 

ואם ברעשי רקע עסקינן,עוד להקה שיושבת חזק אצלי בפלייליסט אלו my bloody valentine הנהדרים,חומות צליל על חוצות צליל,חוסר בהירות אבל לחן מרגש ושירים טובים מאוד שמתחבאים מתחת לכל ה"רעש" הזה:

http://www.youtube.com/watch?v=l9-NOIalUYU

 

נמשיך לעניין החורף, כמובן שאם באנגליה עסקינן אסור לקפח את דה סמיתס,מעבר לצליל ניכר שהדרמטיות בשירה ובמילים של מוריסי היא זו שמעניקה ללהקה הנפלאה הזאת וללחנים הנפלאים של ג'וני מאר את התחושה הכל כך נעימה הזאת שמקבעת גם אותם בפסקול החורף שלי, ועוד יותר חזק-בפסקול הפרידות שלי:

http://www.youtube.com/watch?v=Nk8qObWe3f0

חזרה לשנות השבעים,נלך לכיוון האלקטרוני יותר,למה שעוד לא נקרא "אינדסטריאל",no more זה הרכב גרמני מסוף העשור הזה,השימוש במכונות התופים הישנות ובסינטיסייזרים האנגלוגיים,איכות ההקלטה הנמוכה,תחושת הראשוניות שיוצאת מהשיר נותנת לו בהחלט קסם ועניין:

http://www.youtube.com/watch?v=g-3ptIj-jbg

קצת אמריקה וקצת פיקסיז,שיר פחות מוכר שלהם,יפייפה ושובה,חורפי להפליא למרות שמדבר על גלישת גלים:

http://www.youtube.com/watch?v=WBx9s5VnTN8

clan of xymox הם להקת דרק הולנדית שעיקר הצלחתם הייתה בשנות השמונים וגם נשארה שם..זה לא מונע מהם להתחבב עליי,לחובבי הצליל הגותי:

http://www.youtube.com/watch?v=OiJ3KU0bme0

אינדסטריאל שוב,והפעם מבלגיה מאותו עשור,front 242:

http://www.youtube.com/watch?v=m1cRGVaJF7Y

tuxedomoon היו צמד אמריקאים שגלו לבלגיה וזכו שם להצלחה יחסית,מדובר בלהקה מוכשרת מאוד,ניו וויב בתפארתו:

http://www.youtube.com/watch?v=R4-Bxvp4vsQ

ואיך אפשר בלי נציגות ישראלית,אלו הם מינימל קומפקט כמובן בבלדת חורף נוגעת ללב:

http://www.youtube.com/watch?v=huHrBxpSYyk

אם אנחנו הולכים לסיואציות פחות קרות,אין כמו שירים אקוסטיים כדי להנעים את הזמן בבית ולהעלות חיוך על הפנים.כל סדרת אמ טי וי אנפלאגד עושה את העבודה פה מצויין,ליין סטאנלי סולנה של אליס אין צ'יינס היה חבר בהרכב נוסף העונה לשם mad season,התקופה היא תקופה קשה עבור סטאנלי ששוקע בהתמכרותו להרואין אך מנפק לנו פה שירים מופלאים בקולו החלוד לרקע של עיבוד "ביתי" ו"חלול":

http://www.youtube.com/watch?v=dB2dN1x_k_8

the xx הנפלאים זוכים למקום של כבוד עם מלנכוליה נוגה שפורצת משיריהם:

http://www.youtube.com/watch?v=9i-MgYAYTuU

hood הם להקה (איך לא) אנגלית ששורשיה נעוצים בשנות התשעים,הם מייצרים מוזיקת לואו פיי קודרת למדי,השיר הזה אותי אישית מרגש מאוד:

http://www.youtube.com/watch?v=2tzFrIXsGcM

טום ווייטס תמיד מכניס אותי לתחושה של ישיבה בפאב,מהישנים הטובים כמו השופטים באבן גבירול או הפוסט קפה בקינג ג'ורג',כאשר הוא מתרוקן,אתה יושב לבד על הבר,בחוץ בדיוק נגמר הגשם ואתה מתחמם לך עם כוסית ויסקי טובה ועם השיר הנפלא הזה ברקע:

http://www.youtube.com/watch?v=XrkThaBWa5c

זה שיר שתמיד מכניס אותי לאווירת חורף,אולי זה בגלל קליפ המטריות ואולי לא,לשיפוטכם:

http://www.youtube.com/watch?v=gavcjNniIvk

ניו אורדר זה הרכב שמורכב מיוצאי ג'וי דוויז'ן לאחר שסולנם איאן קרטיס התאבד,הם לקחו את המוזיקה למקום הרבה יותר אלקטרוני וביססו אותה על סינתסייזרים ועל הדרך השפיעו על הרוק,על הדאנס ועל מי לא,בלדת גשם שגם היא מומלצת בחום:

http://www.youtube.com/watch?v=so-L12LFRR8&list=PLA62577633C7A7089

הקאבר של אדל לדה קיור ללאב סונג אומנם לא חידש שום דבר מבחינתי בטח לא כלפי השיר אבל הוא מספיק יפה בשביל שאציין אותו:

http://www.youtube.com/watch?v=MjJUxczKAYE

בריט פופ היה תמיד מנת חלקי,טרוויס הם אחד החיבורים המרכזיים אצלי בין מוזיקה אקוסטית לחורף:

http://www.youtube.com/watch?v=zzUdJ-5fscA

 

 

לפני שזה יהיה חופר אני אסיים ואחתום פה,זה כמובן קמצוץ וטעימה מזערית,אלו בהחלט לא הלהקות הכי משפיעות עליי ובהחלט לא האהובות עליי,אני גם לא נשמע כמו אף אחת מהן במוזיקה שאני יוצר אך יש זמנים מסויימים בשנה שלבי שמור בעיקר להן,אולי זה הקשר בין מוזיקה לאווירה, מבחינתי מוזיקה היא הפסקול של החיים שלנו-מבחינתי כשאני שומע מוזיקה העולם הופך להיות פתאום קליפ, הוא מתנהל בהתאם לשיר שנשמע באוזניי, וכשחורף -זאת תהיה המוזיקה של של הקליפ הזה אצלי.

נכתב על ידי elioth , 11/4/2014 20:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  elioth

מין: זכר




הבלוגים הקבועים שלי
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לelioth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על elioth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)