החדר האינטימי שלי

אני לא יודע להסביר למה אבל בשבוע הראשון לכתיבת הבלוג הזה אני מוצא את הכתיבה די ממכרת,לא שבמצבי יש לי משהו יותר טוב לעשות אבל הוא הצליח להוציא אותי ממשחקי המחשב וזה כבר שיפור.

היה לי יום סבבה, באו חברים בבוקר אחר כך בא חבר אחר הצהרים ובערב בא אחר לראות כדורגל, תחושה שלא שוכחים אותי פה מגובס,יש לי ביקורת בעוד פחות משבועיים ואני ממש מקווה שהשבר התאחה מספיק כדי שאוכל להתחיל פיזוטרפיה.אין דבר שאני יותר רוצה עכשיו מלהחלים ולחזור כבר לפעילות תקינה.

זה מדהים אני לא זוכר כבר איך קינג ג'ורג' נראה.

הייתה לי תוכנית כל כך מסודרת לפני הפציעה-עבודה,פסיכמוטרי,טיול קטן כמה דברים לקנות להיסגר על מה ללמוד וטיק טק לגשת לזה.

בינתיים אני יושב הרבה חושב הרבה ופתאום הכל מתבלגן, פתאום אני רוצה ללמוד משחק, פתאום אני רוצה ללמוד סאונד, פתאום פסיכמוטרי מתחיל ללחוץ, פתאום פחות בא לי על קורס בגרמנית, לא יודע מה כבר קורה הכל מתבלגן לי ואני לא יכול להתחיל כלום כי אני פאקינג תקוע.

דיברנו היום אני ועוד חבר על לנסוע לברלין, גירה אותה לאללה,אם אעמוד על הרגליים בזמן זה אשכרה יקרה, לא יצאתי כבר שלוש וחצי שנים מהארץ ואני צריך את ההתאווררות הזאת-את המנת אירופה שלי.

בינתיים אני מנסה להיות בריא, הפסקתי לעשן,הפסקתי לשתות, מנסה לאכול מסודר ולא להפוך לבטטה בבית הזה.

אני אחרי גיל 20 והתלות שלי באמא חזרה 10 שנים אחורה זה פשוט נורא.

לימודי הנהיגה המאוחרים שלי נקטעו כלא היו וצריך להתחיל מהתחלה כנראה כי הרגל לא תהיה ישר כמו חדשה,זה שיקום והרבה תרגול ופיזוטרפיה.

הכל בהמתנה לא נגמרת, הזמן עוצר מלכת.

אני קורא בימים אלו את ונוס בפרווה-קצר למדי בשתי נגלות קריאה סיימתי שני שליש ספר ואני פשוט מסרב להמשיך, מחכה לעיתוי הנכון לגמור אותו-שומר לי עוד משהו לעת שיעמום.

אני לא מסיים סדרות עד הסוף כדי שאני לא אצטרך לחפש חדשות ולמצוא שהן לא מספיק סוחפות.

מיום הפציעה לקחתי לעצמי אלף ואחת תחומי עניין ופשוט חילקתי אותם לחתיכות קטנות קטנות-שחס וחלילה לא אסיים שום דבר ויישאר חלל ריק. דפוק קצת אבל מה לעשות...אני לא מגיב טוב לשיעמום, בטח לא תהומי כמו ההסתגרות הכפויה הזאת בתוך הבית.

רק שייגמר.

אין לי יותר מדי מה להוסיף, סתם מתוסכל לי בבית ומחכה כבר לרגע שלי שאני אוכל לזיין לעולם הזה תצורה,לראות כל חור ולטייל כל היום, ללמוד רק מה שאני רוצה, כל הקלישאות על המשוחרר הטרי,נראה כבר מה יהיה...

אז לא היה מרתק מדי אבל זה פתאום מרגיש לא בסדר לא לכתוב פה יום שלם, נראה כמה זה עוד יחזיק.