טוב היה מדהים,נתנו הופעה של החיים,הופעה ראשונה עם הבס במועדון עם הרכב חשמלי על כיסא.קצת מוזר עם הגבס כשכולם קופצלים ומשתוללים על הבמה אבל היה פאקינג אדיר,כולם אמרו שזו ההופעה הכי טובה שנתנו עד עכשיו, אם הם רק היו יודעים כמה טעויות עשינו והם לא קלטו...
אני מאושר,זו זריקת העידוד הכי כיפית שיכולתי לקבל, בכלל-לפני ההופעה שוטטתי קצת במרכז תל אביב עם הקביים,מנצל כל רגע תופס כל דקה.
כבר חודשיים שלא הילכתי ברחובות האלו, פתאום הכל נראה לי לא מוכר(פעם זה היה עניין של יומיום).
יש מלא חנויות חדשות,מנורות רחוב פתאום נראות הכי זוהרות, כל הפרצופים ברחוב לפתע הפכו לא מוכרים.
כל האנשים האלו-לכל אחד מהם יש עבודה,חלום,לימודים איפשהו,פעילויות,התנדבויות.חבר'ה לכדורגל,פאב קבוע,מועדון שהוא יצא אליו בשישי,קריירה בהתהוות,משהו...
ומתי יגיע תורי אני חושב?
את התשובה קיבלתי שעה אחר כך על הבמה כשלפתע הרגשתי עושה,פועל,מבצע,מוכר לאנשים את התווים שאני מנגן.מטפס עוד צעד בדרך להופעה הבאה.
אז אני אומנם מתוסכל פה ושם אבל יש לי למה לחכות,משהו יחכה לי,אני לא אשאר חסר מעש בזה אני יכול להיות בטוח.
קיצר היה לי יום טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
