זה נורא לא פוליטקלי קורקט לאהוב קולנוע ישראלי, מצד אחד יש לך את היומרניים שישראל קטנה עליהם ומבחינתם סרט ישראלי צריך לפוצץ בשביל שהם יצפו בו ומנגד יש את את ההמון, זה שזה לא מדבר אליו,זה שמביט על הוליווד ולא מזיז ממנה את הראש לדקה, גם הם יטרחו אחת לכמה שנים להרים בכל זאת איזה סרט, בדרך כלל איזה משהו של אבי נשר או דברים בסגנון.
באמצע יש כאן יוצרים מוכשרים,שחקנים טובים והרבה עוסקים במלאכה שעושים פה קולנוע איכותי ומצויין, עם מאפיינים משלו, עם שפה משלו, עם יופי ייחודי ותחושה ייחודית שיש רק לו.
זה לא יופי שנובע בגלל הכישרון הנדיר ויוצא הדופן(למרות שגם לו יש חלק בדבר כנראה) של יוצרי הקולנוע בישראל, אלא בגלל שהוא ישראלי-הוא נעשה פה, הוא שואב מפה והיופי שלו זה היופי של המקום הזה.
השוק כל כך מצומצם,אתה שומע הרי שומע על פסטיבלי סרטים בחול על פרסים יש מבקרים שעוסקים בזה כל הזמן ויוצרים שמספקים את זה כל הזמן אבל מתי בפעם האחרונה קנית כרטיס לסרט ישראלי?לא ראית במקרה כי היה,קנית וראית בקולנוע.
אני מניח שהסרטים שיעלו אצל רובכם,אלו שאשכרה אנשים ראו בזמן אמת, יהיו "בופור" או "ואלס עם באשיר", חלקכם אולי "כנס העתידנים",מיעוטכם "איים אבודים" או "לצוד פילים" של רשף לוי,היו עוד כמה שהיה סביבם עניין(קופצים לי לראש נודל,הסרטים של אוחובסקי ופוקס,סרטי אבי נשר,אהבה קולומביאנית ועוד אולי עשרה סרטים מכל העשור האחרון).
העניין הוא שיש עוד כל כך הרבה, כמות הסרטים הישראלים שנוצרו כאן בעשור האחרון - סרטים שהם אשכרה בשביל כולנו, לא איזה יצירות מסובכות נסיוניות יומרניות,סרטים טובים באמת,היא עצומה.
יש קולנוע ישראלי שהוא טוב יותר מזה שאנחנו רצים לראות בקולנוע,יש כל כך הרבה סרטים שפשוט מפוספסים.
שלא תבינו לא נכון-הם לא מתפספסים אצל מבקרי התרבות,הם לא מתפספסים אצל קרנות הקולנוע שמסבסדות אותם,הם לא נזרקים לערימה מפוייחת אלא זוכים למדף מכובד ומטופח בארכיון מסודר למופת.
זה אנחנו שמפספסים אותם! על רובם שמעתם, על מיעוטם פחות, כמעט מכולם אתם תוכלו להנות לפחות ברמה הבסיסית של מעקב וסרט שעשוי טוב כמו שצריך וערוך היטב.
אבל עדיין כששומעים סרט ישראלי אתה תמיד תראה פרצוף מעוקם, מבט הצידה, אצל בני שלושים ומטה שאינם קשורים לעולם הזה ואינם צרכני תרבות "גבוהה"(במרחאות כפולות) אתה לא תראה כמעט עניין כשתדבר על זה או תציע את זה.
הסרט הישראלי הוא לא הוליוודי, הוא אינו עתיר אפקטים, הוא לא תמיד מסתיים טוב, הוא לא מציג את העולם כיפה בלבד, הוא מראה גם את הצד הפחות נעים שלו, הוא לא עוסק בגיבורי על באנשי עסקים גדולים שהצליחו או בדמויות תנ"כיות.
הוא עוסק בי ובך-באנשים הפשוטים,היומיומיים-אומנים,פועלים,בורגנים למיניהם בעלי מקצועות חופשיים,נוער,ילדים,זקנים נשים וגברים-הוא לא מבליט אף אחד ולא מדלג על אף אחד.
השפה שלו היא שפה מדוברת, יומיומית גם היא, ללא שרבובים מבריקים ונאומים חוצבי להבות.כאן קללה,כאן סלנג, פה משפט לא קשור, כאן יציאה סהרורית.ההתבטאות הפשטנית(עם דגש על פשטנית ולא פשוטה) של הדמויות מוסיפה יותר אמת למסקנות ולרגשות שלהן-יוצקת יותר תוכן, מעצימה את דבר הדובר.
הוא מציג את כולם,נותן לכולם ביטוי ומקום, דתיים(מדורת השבט,שושלת שוורץ,ההסדר,הנחמנים באסונות של נינה,קדוש וכ'ו...),מזרחים(המנגליסטים,שבעה,הבלדה לאביב הבוכה,שלוש אמהות...),אנשי עיירות הפיתוח(קלרה הקדושה,עפולה אקספרס,כיכר החלומות..),חד הוריות(אור,כנפיים שבורות...),משפחות(הדברים שמאחורי השמש,מתנה משמיים...),מבוגרים (לצוד פילים,החוב..) ,ילדים ונוער(שוב קלרה הקדושה,חתולים על סירת פדלים,צעד קטן,בקרוב יקרה לך משהו טוב...),יש בו את הדמויות הכי סחיות שאפשר ואת הדמויות הכי סטלניות שיש (ממליץ בחום על כל סרטיו של גור בנטוביץ,פשוט הנאה צרופה).
יש לי עוד אלף דוגמאות וימבה סרטים שהייתי מת לדחוף פה רק מתוך תקווה שמישהו יטרח לראות אותם.
רק תנסו למיין לז'אנרים ותראו שקיבלתם כל סוג אפשרי כאן כמעט, רק עם התבלין הנהדר הזה של פה-בין אם זה בתל אביב או בירוחם,עוסק באשכנזים או ספרדים,דתיים או חילוניים,עניים או עשירים וכ'ו...זה לא משנה בכלל כי בכולם יש את אותה הוויה מיוחדת שנוצרת בסרט הישראלי, את אותו שרבוב לשון או קללה שתמיד תצחיק אותך לשנייה אבל תגרום לך מיד אחר כך לצמצם לחצי חיוך ספקני,את אותה דמות הזויה וסהרורית שהולכת ערומה ברחוב או עונה לשם "בן אדם".
נשרים נוחתים בתוך כיתות, אנימציות מתערבבות עם המציאות, חלליות נבנות בחצר אחורית של בית ועוד אינספור התרחשויות שבורות ודמויות סהרוריות ועדיין-יש לו קסם שאי אפשר להסביר,אני שעה מנסה כאן ולא מצליח עדיין.
הוא נוטה יותר לאירופה,רובו לפחות והוא יותר "ארטיסטי" ובכל זאת נשאר מרגש,לא פלצני,מצחיק ומעציב בנשימה אחת, פשטני אך לא פשוט,קצת שמח קצת עצוב-כמו המציאות שלנו, ככה גם הוא.
מאז שנות התשעים ועד היום הקולנוע הישראלי נהנה מיוצרים באמת מוכשרים ומסרטים מצויינים שנעשים כאן.
בשנים האחרונות זה מתעצם ,מאז תחילת העשור האחרון הוא קפץ עוד מדרגה,מצולם טוב יותר וגם עולה לפסגות חדשות ולתחומים חדשים, כמו כן כמות הסרטים מתעצמת וגדלה, אפילו חובב שכמוני לא מצליח להדביק את הפער,רק מקולנוע ישראלי יש לי רשימה ארוכה מאוד שאני פשוט לא מצליח להדביק.
אני פשוט ממליץ לכולכם לתת צ'אנס וללכת לראות סרט ישראלי, לאו דווקא כזה שמצליח,אחד שמדברים עליו אבל כנראה שלא ישבור את הקופות.אם באמת תתפסו את מה שאני תופס ואני לא משוגע בעניין הזה,אין לי ספק שככל הנראה תהנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
