"מה הטעם?" היא שואלת שוב ושוב, וכל פעם אני עונה לה שאין טעם.
אנחנו חונים בקצה רחוב שקט עם אוטו, במקום שלאף אחד לא יהיה אכפת מאיתנו. זאת התרפיה שלנו.
כבר לקראת חצות ואני עייף. מאוד.
אני לא יודע מה איתה, אני עדיין מרגיש שהיא מרגישה ממש לא בנוח להיפתח אליי למרות כל הפסיכותרפיות שאני והיא עושים.
כל פעם שאני לא מתמסטל עם חבריי היקרים והאבודים.
כולנו אבודים, אולי בגלל זה אנחנו אוהבים אחד את השני כל כך.
אולי העניין הוא זה שהיא דתייה הדוקה ואני יותר בקטע של חשיבה..
אולי זה זה שהיא שמה לב שאני מסתכל כל פעם שהיא מסדרת את הגרביונים שלה, מי יודע?
מה הטעם? מה הטעם?
אני חושב לעצמי, יותר מדוייק לומר שמנסה להיזכר, מה היה הטעם?
לפני שכל הבגרות פגעה בי והוטירה אדם חלול ולא אכפתי,
לפני כל הסמים והרדיפה הבלתי מפסקת אחרי סקס, כשכיף היה כיף גם בלי אייבולים, קרח ואקסלים.
אני מנסה לחשוב, אבל השעה כבר מאוחרת, ואני סאחי כבר לפחות יום וחצי, אז כלום לא עולה לקופסא.
אבל המחשבה הזאת לא מוותרת, ימים, שבועות עברו מאז, ואני עדיין חושב "מה היה הטעם בחיים האלה פעם?"
כמה שזה נשמע טפשי, אני לא מצליח לזכור מה עשה אותי שמח, לא רק זה, אני לא יכול לומר מה עושה אותי שמח היום.
העישונים עם החברים כבר מיצו את עצמם, כמה אפשר לשבת במקלט קר וחשוך, עם ערימת הזבל שהמאנץ' שלנו הערים ליידנו,
(שבה אנחנו מאוד גאים, דרך אגב..) להפיל ראש אחרי ראש ולשמוע את אותו פלייליסט שאני כל כך שונא, עם כל תא בגופי.
כמה שאני אוהב אותו, לגל (שם בדוי, כמובן.) יש טעם כל כך מפגר במוזיקה.
מי לעזאזל שם מזרחית, ראפ רוסי וגרמני דיכאון בסאטלות?! אתה יכול פשוט להגיד שלא בא לך לשבת היום, אני אבין.
ולא רק זה, כל ניסיון שלי לשפר את המצב גורם לו רק להגביר את השירים באייפד, ושם זה נגמר. עד השיר הבא.
המעגל הבלתי פוסק הזה של מלחמת השירים, מסכם במובן מסויים את המעגל הגדול יותר שהוא החיים שלי,
שבהם כל ניסיון לעשות מה שאני רוצה נעצר על ידיי אייפד רועש של עצלנות, סמים ורחמים עצמיים.
האייפד המזדיין הזה. שונא את אפל כל כך.
אם לא נדע מה עושה אותנו שמחים, מה באמת טעם החיים שלנו? להיות כלואים בעוד סיבוב במורד ברחוב? סיבוב אחרי סיבוב. כל החיים שלי.
להתמסטל, לנסות לזיין כל עלמה נאווה שדרכינו יצתלבו, ולנעוץ מבטים בכל תחת ושד שאני אראה, זה באמת כל מה שיש לי?
האם טעם החיים הוא באמת כל כך מגעיל? מים של באנג, קיא וזיעה?
אני לא יודע. אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי ומה אני רוצה מהחיים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
