אני , שדים, פיות, ותשוקות אפלות

מכירים את זה שאתם רוצים לדעת משהו ואז כמו רוח פלא המידע מגיע אליכם ללא מאמץ מצדכם...?

אז זהו שאני אף פעם לא הייתי בעלת מזל כזה אז אפשר להגיד שהופתעתי.

יום עבודה שגרתי, אני שונאת לעבוד אחרי חופשים ארוכים. הילדים אף פעם לא ממש מבינים מה קורה סביבם וזה סתם יוצר מצבים שלא תמיד נעימים ( גננת ותסכוליה...).

אז  יצאנו לחצר... סדר יום שגרתי למדי ... הוא עבר..

הבחור הזה שמסוגל לשרוף אותי עם מבט אחד.

אני לא באמת מצליחה להבין מה הסיבה לזה אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו.

אחרי שלוש שעות ארוכות הגיעה סוף סוף הפסקת הצהריים שלי... הפסקת סיגריה ארוכה רק בלי סגריה.

ישבתי עם אליה אחת המטפלות הקרועות שאני מכירה, חברת אמת  שבדרך אגב סיפרה על תעלוליה החדשים עם בחור חדש.

"אחותי שאני רוצה מישהו , אני פשוט יודעת להשיג אותו.." היא אומרת לי.

"נו תפתיעי אותי עכשיו..." אני מצחקקת.

"הבחור החדש..?"

הגבה שלי מתרוממת.... "איזה בחור חדש?"

"נו זה מהגינון.. מחלקת נוי של הקיבוץ?"

"החתיך?"

"חתיך זה לא מילה... הייתי מגדירה אותו כ... אל יווני.."

"טוב שלא הגזמת... " למרות שיש משהו במה שהיא אומרת.

" גיא..."

"ככה קוראים לו...?"  אני שואלת.

"כן.. והשגתי את המספר שלו..."

"ומה עכשיו?"

"המשך יבוא" היא קמה עם סיגריה בפה וממשיכה לגן הסמוך .

יופי, מחר אני כבר אשמע איך הוא במיטה.

שיהיה ערב טוב....  

פעם ראשונה שראיתי אותו  הוא עמד מעבר לגדר.

הוא לבש את החולצה האפורה של עובדי הקיבוץ  ,  זיעה נוטפת מפניו.

אני יכולה להגיד  שבחנתי אותו ממש, מנסה לפענח מה מסתתר מאחורי החזות הקשוחה.

הוא הסתובב אליי כאילו הרגיש  שאני מסתכלת עליו.

חיוך מהיר ושוב הגב.

הוא חדש.

לא ראיתי אותו לפני.

והוא מסקרן.

אני מחכה למחר לראות אותו שוב.