״נו אז מה עם נועה הזאתי?״ שאל אותי גורג תוך כדי שאני מסמס לגייקוב שלא אגיע לעבודה, אבל מחר אפצה אותו בכפולה ״מה?״ אמרתי לא מרוכז, מניח את הפלאפון על השולחן ומסתכל על ההמבורגר המסכן שניה לפני שנילכד בפי.
אחרי כמעט שנתיים שלא ראיתי את גורג ואיאן, שהיו חברים טובים שלי ושל טום בתיכון, היה כיף לשבת ולהשלים איתם פערים בנוסף לזה שזה היה תירוץ טוב לחמוק מנועה, פחות להתקל בה אחרי הדחיה האחרונה והמעליבה שלה, אין לי מה להמשיך לנסות עם משהי שרק מרחיקה אותי ממנה. עדיף לי כרגע להיות לבד, עד שאני אתאפס על עצמי ואמצא משהו יותר רציני מאשר דירה עם 3 חברים ועבודה בגלידרייה.
״אחי אתה מעופף או שאתה רעב ברמות״ אמר איאן והחזיר אותי אליהם תוך כדי לעיסת הצ'יפס ״היא לא רוצה כלום איתי, בגלל אחותה או סתם בגלל שהיא דפוקה״ גיחכתי והמשכתי לאכול אומר להם בלי מילים לכבד את האוכל וכשנסיים לאכול נדבר על זה.
לא עבר הרבה זמן וכבר ישבנו שלושתינו עם כוסות גבוהות לבירה, צופים במשחק כדורסל ומחכים שטום יצטרף ״למה מי זאת אחותה?״ אמר גורג והחזיר את נועה שוב למחשבות שלי ״נטלי״ אמרתי בוחן את תנועותיו של אחד מהשחקנים המוכשרים ביותר בכדורסל האמריקאי, ״נו אז? יצאת איתה לפני איזה חמש שנים״ המשיך גורג בעוד שאיאן בחן את המשחק בשקט, הבן אדם מכור לספורט. ״זה בלאגן אחי זה לא כזה חשוב עכשיו עזוב שטויות״ אמרתי בין לגימה מהבירה ״עד מתי אתם נישארים?״ הרי הם לא ישארו פה לנצח, גורג באמצע חופשה קצרה מהלימודים לעריכת דין לעומת איאן שלומד צילום מקצועי ״האמת ששבוע זה המקסימום שלנו, אני באמצע לימודים אחי באנו עד הנה רק בשבילך״ חייך גורג ״אם ההר לא יבוא למוחמד...״ אמר איאן וציפה להמשך ״מוחמד יבוא אל ההר״ הופיע טום וגרם לכולנו לצחוק בהפתעה
״קורונה לחתיך פה בבקשה״ סימנתי לברמנית שפינקה אותנו גם בנאצוס, כשלפתע הרגשתי רטט מהפלאפון שהיה בתוך הכיס
״אני לא נירדמת בלי גרביים, שונאת שמשקרים לי, חייבת אודם ובושם לפני שאני יוצאת מהבית, לא רגילה לחיבוקים ונשיקות וחום ואהבה, שונאת שצועקים עליי ומתעצבנת מכל שטות. אני קשה, אבל שווה כל רגש.״ קראתי את ההודעה פעמיים וחיוך עלה על שפתיי, מזל שהחבר׳ה היו עסוקים במשחק שבטלוויזיה ולא שמו לב אליי, מה שעזר לי לצאת החוצה כדי לנסח הודעה דומה בשקט
״אני לא יכול לישון עם אור, לא תמיד אמיתי, קשה לי להתבטא מול אנשים שחשובים לי, קנאי עד כאב, ומכור למוזיקה״ ניסיתי שיצא לי כמה שיותר ארוך, אבל העובדה שהיתה מחוברת בווצאפ הלחיצה אותי וגרמה לי לשכוח מכל תכונה הכי קטנה בי
״אני רוצה לנסות איתך משהו אמיתי איתן. עברתי הרבה, יותר מידי, אני לוקחת איתך סיכון בפעם הראשונה. אל תגרום לי להצטער על זה אף פעם״ הקלידה במהירות
״איפה את? אני מעדיף שניפגש״
תוך עשר דקות היא כבר ישבה בתוך ההאודי שלי הדליקה מזגן על חימום ונישארה בשקט
״עכשיו יותר טוב״ חייכתי ״תגידי לי מה שאת רוצה, אבל ככה. לא חוכמה להיפתח אליי בהודעות״ ליטפתי את לחייה, גורם לה להרים אלי מבט. עיניה ניראו מבולבלות, מבוהלות ומפוחדות.
״אני לא אפגע בך״ אמרתי, כאילו קורא את מחשבותיה
״אתה הראשון״ לחשה והזיזה את מבטה ״הראשון שאני סומכת עליו איתן״ הכנות שלה המיסה אותי ״את הראשונה נועה, הראשונה שאני מתבלבל בגללה והראשונה שגורמת לי להיות כל כך אמיתי. את הראשונה שמכירה אותי באמת, כשאני ציני או עצבני״ אמרתי והתנעתי את האוטו תוך כדי, ״הייתי עם נטלי במשך חצי שנה, הכרנו שנתיים. הכרתי כל חלק בה. אפשר להגיד שאהבתי, אבל זה לא היה הדדי״ היא הסתכלה עליי מופתעת ״היא לא הכירה בי שום דבר, היא לא עברה איתי שום דבר, נטלי היא עבר נועה. לא אכפת לי מי היא בשבילך, אבל כרגע היא כלום בשבילי.״ הנחתי את ידי על ברכיה, מרגיע אותה עם ליטופים עדינים, נשימותיה נעשו כבדות והרגשתי את גופה רועד קצת כשהחניתי את הרכב מול הים ״את לא יכולה לבכות לי ככה״ הרמתי את עיניה אליי, ״אני לא אפגע בך כל עוד לא תפגעי בי, אני צריך שתהיי ישירה איתי, שתגידי לי שאני לא בסדר או שאני מדבר שטויות, תגידי לי שאת עצבנית כדי שאוכל להרגיע או-״ התכוונתי להמשיך שהיא קטעה אותי בנשיקה על השפתיים, נשיקה קצרה שהשאירה אותנו צמודים זה לזו ״אני אוהבת אותך״ לחשה לי על השפתיים וגרמה לליבי לדפוק במהירות שיא, בחיים לא הרגשתי ככה, עיניה נצצו מהדמעות והרגשתי נאהב לראשונה בחיי.