Free your Soul

היום פעם ראשונה הייתי הגורם לתאונת דרכים. 

צליל חריקת הבלמים על הכביש החם עדיין נשמע עמו צפירה רועמת, והלב דופק במהירות גבוהה מדי. מכה חזקה, רעש ניפוץ זכוכיות והלם. 

לפניי הייתה יונדאי I35 כסופה, מהממת, או לפחות הייתה מהממת לפני שנכנסתי בה. 

ואני יכולה להשבע שהפנתי את הראש רק לחלקיק שניה וכשהחזרתי את המבט היא עמדה שם, פשוט עמדה שם. ואני לא הספקתי לבלום.

רעדתי, ובכיתי, ורעדתי שוב, וגיהקתי מרוב בכי ובכיתי מרוב צחוק. 

כולם בסדר, אמא אומרת שוב ושוב, הריי זה מה שבאמת חשוב. 

כולם בסדר. 

מי בכלל נתן לי רישיון?.. אני מסוכנת. 

(אני מרגישה מנוצלת, ריקה וחסרת משמעות. אני רוצה להעילם ולראות שהעולם מתמוטט בלעדי, אבל אני יודעת שזה לא יקרה. אני חייבת להיות נחוצה איפשהו, אני חייבת. אני אנוכית).