| 5/2014
 צמחונים וטבעוניים - כל ההסברים בקצרה
עוד 6 ימים אני צמחונית 7 חודשים!
שאלות של הסובבים אותי - למה עשיתי את זה? איך אני שורדת בלי בשר? מה עם הגוף שלך??הוא זקוק לברזל, נכון?
אז ככה. הייייי! קוראים לי יובל, אני שפויה ונורמלית, ולא חולת נפש. אני אוהבת חיות כמו שאני אוהבת בני אדם. ברור לי שהחיות מבחינת השכלה לא חכמות כמונו אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג אליהם (לפחות בעיני) בצורה כל כך לא מוסרית.
למה עשיתי את זה?
לפני בערך 3 שנים, התחלתי להפסיק (להשתדל לפחות) לקנות מוצרים שנוסו על בע"ח ולהתחיל לקנות מוצרים שיש עליהם מאחורה סמל של ארנב (שזה אומר שהוא לא נוסה על בע"ח, ויש מלא כאלה, רק תתעמקו יותר לפני שאתם קונים).
הבנתי שמאחוריי כל השקרים, עומדות חיות (עכברים, ארנבים, חזירים, כלבים וכמובן שעוד חיות) שנכוות, מקבלות זריקות לעיניים שלהן בצורה מאוד צורבת (עד שהן מתעוורות), בולעות כימיקלים ומריחות אותם עד שהם פשוט מתים. על כל חומר קוסמטיקה (או אפילו סיגריות) שאתם משתמשים, 3000 חיות התנסו בו ורובם גם מתו. אז למה לעשות את זה אם אפשר לקנות מוצרים שלא נוסו עליהם? (ואם זה משנה למישהו משהו, הם לא על הרדמה ולא מקבלים שום דבר שיסייע להם מבחינת שיכוך כאבים).
במשך כל הזמן הזה, ואפילו לפני אמרתי "אני רוצה להפסיק לאכול בשר, כ"כ רוצה! וכ"כ קשה לי עם זה אבל אני אוהבת את הטעם של זה!"
אז המשכתי והמשכתי והמשכתי למרות שידעתי שזה רצח! אני זוכרת שבכיתה ז' רציתי להיות צמחונית וידיד כתב לי "זה גלגל החיים, אין מה לעשות, ככה זה גם בטבע" אז....... זה דיי הרגיע אותי והמחשבה נעלמה לי מהראש.
ואז, בכיתה ט' עשיתי בל"ג בעומר על האש, חברה צמחונית פנתה אליי ונתנה לי נקודה למחשבה, היא אמרה לי :"תגידי, יובל... אני חייבת להבין את זה.. את הרי לא קונה מוצרים שנוסו על בע"ח אבל את כן אוכלת בשר. למה?"
אני אמרתי לה שאני יותר מדיי אוהבת בשר בשביל לוותר עליו, היא ממש לא שפטה אותי אבל זה הטיעון הכי מטומטם שיכול להיות היום, עם כל התחליפים!
ואז, ראיתי "עובדה" על זוגלובק (אם לא כתבתי נכון אז אופסי) בתחילת שנה (לפני כמעט 7 חודשים) ופשוט ראיתי את כל הזוועות שעוברות החיות האלו. מה שאירוני שבאותו זמן אכלתי בשר. אני פשוט בכיתי בלי סוף כי אני לא ידעתי כמה סבל הן עוברות! תמיד חשבתי שפשוט תוקעים להם סכין (לא שזה בסדר!!!) ופה זה נגמר ומסתבר שמתעללים בהם קשות עד לדקה האחרונה ואז, יום למחרת בלי לדעת יותר מדיי על העולם הזה, החלטתי להיות צמחונית.
איך אני שורדת בלי בשר?
בחודש הראשון דיי הייתי בורה בחומר הנלמד! בגלל שאני לא אוהבת שניצל תירס (זה היה הדבר היחיד שידעתי שהוא החלפה לאלו שלא אוכלים בשר) אז אכלתי הרבה פחמימות בשביל לקבל תחושת שובע. בקיצור, גיליתי בשלב מאחור יותר שיש יותר מדיי תחליפים! יש קבב, המבורגר, שניצל, חזה-עוף, בשר טחון (ועוד ועוד) והכל מהצומח!!
מה הכוונה?? איך זה הגיוני?? - ההמבורגר לדוגמה, עשוי מחלבוני סויה וחיטה, ביצים, תבלינים, חומרי טעם וריח, שבבי סויה והרבה ויטמינים (הכי טוב, שזה בלי שומן טראנס וזה פחות משמין מבשר רגיל).
ועד כמה שזה נשמע דוחה, אני מבטיחה לכם שברגע שתטעמו תבינו כמה שטעיתם. אני מבטיחה לכם שלא הייתי אוכלת משהו מגעיל!
אז אני שורדת יפה מאוד בלי בשר כי אני אוכלת בשר מהצומח שזה אותו טעם, אותו ריח "SAME SAME NEW NAME".
מה לגביי הבריאות שלי?
צר לי לאכזב אתכם, אבל טפו טפו, הגוף שלי תקין. אמא שלי כל כך פחדה שיהיה לי חוסר בברזל ולקחה אותי פעם ראשונה בחיי לבדיקות דם (אה, בעצם בטח שהייתי תינוקת עשיתי אז משהו כמו 15 שנה שלא עשיתי בדיקות דם ). והכל תקין ברוך ה'.
איך זה קורה? אני אוכלת מאכלים שעשירים בברזל ובשאר הויטמינים.
הרי, למה אומרים שבבשר יש ברזל? לפני שהבשר נהיה בשר, הוא היה פרה, שפיטמו אותה בהרבה עשב שעשיר בעשרות ויטמינים ואח"כ, הם היו לה בגוף ובגלל זה אומרים שבבשר יש הרבה ויטמינים, כי הפרה אכלה בשבילנו. אז במקום שאני אהרוג אותה, אני אוכל יותר דברים מהצומח שיש בהם ויטמינים.. הבנתם? אז הבריאות בעצם בסדר וכל מה שהאימהות אמרו זה.. לא שקר, הן פשוט בעצמן לא ידעו את זה, אני בטוחה בזה! (אה, ואל תכעסו עליי, אני רק מציינת עובדות כי אני גם הייתי בורה בכל הנושא הזה וזה דיי חדש לי).
ולבסוף, משהו שאני נתקלת בו הרבה.
"צמחונים מילא.... אבל טבעונים באמת חולי נפש ויפי נפש".
אז זהו שלא. אין לי כוח לפרט לכם אבל אני אגיד בקצרה שגם בתעשיית החלב יש התעללות קשה בפרות עד למקרי מוות. אז הם לא מחמירים, הם פשוט עוצרים את מה שאמור להגיע לסוף, ואני מצדיעה להם ויודעת שיום יבוא ואני אהיה טבעונית. והוא יבוא בקרוב, אני יודעת את זה.
מעבר לזה, אני מאמינה שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון כדי לחיות בצורה אנושית, מוסרית ונכונה בשבילו.
אני בטוחה שלהרבה יהיה מה לחלוק על כל מה שכתבתי אבל זה זכותכם ואני מכבדת את כל אוכלי הבשר ואוהבת אותם ויודעת להפריד בין האכילה שלהם לאנושיות שלהם, אני יודעת ואני מקווה שגם הם או לפחות רובם, יכבדו אותנו.
אז זאת נקודת המבט שלי על הצמחונים והטבעוניים. מקווה שהבנתם שזה לא עד כדי כך נורא 
| |
LOVE is in the air
אני בטוחה שלכולכם זה קרה, אבל אני אדבר בשם עצמי.
כשנמאס בסופו של דבר מלחפש את האחד שיאהב אותי בלי תנאים, ואני אותו (חוץ מאת הכלב שלך) - אני, מתרכזת במשהו אחר כמו... לימודים.. יש לי זמן להשקיע, שלא אנצל את הזמן הזה? וכן, הציונים עולים או לפחות מספקים אותי אבל מה זה שווה אם בסוף, כשאני הולכת לישון, הלב שלי ריק כמו השיר של לירן דנינו "איך הלב שלי עדיין ריק, כאילו לא נגעתי בו שנים, ושורף לי אז אני צועק, נופל - ומכסה את הפנים. וזה פשוט לראות, כמה שניסיתי אנ'לא הצלחתי לעלות...." (ד"א, זה אחד הזמרים בישראל שאין לי מילים יותר להסביר כמה אני מעריכה אותו בתור זמר, איזה קול יוצא דופן יש לו, שירים שקולעים בול! קצת רוק ישראלי, קצת מלודיה, קצת סלסול אבל הרבה רגש וכוונה למילים).
ואז, אחרי זמן שהלב היה ריק והמוח דאג להתעסק בלימודים או אפילו בגיטרה שלי, מירי, שהיא התרפיה שלי, מישהו מיוחד, משום מקום, בלי כוונה ובלי לחשוב יותר מדיי מגיע. כמה שזה נכון ומעצבן, האהבה נופלת עלייך בלי שתשים לב!
לדעתי, כשמחפשים בכוח מישהו, זה לעולם לא ייקרה. כלומר, אם אתן הולכות לים עם חברות ומחפשות "חתיכים" אז... שכחו מזה.
אחרי שמכירים מישהו, פתאום מתחילים להרגיש אל המישהו הזה גם משהו. פתאום חוזרת התחושה המעצבנת הזאת בבטן שאנשים קוראים לה "פרפרים". התחושה הזאת, שאת רק שומעת שאומרים את השם שלו והלב שלך נופל ואת יחד איתו. הרצון הזה לשכוח מהכל ורק להיות איתו. וכשאת מדברת איתו, או עליו, חם לך, מהתרגשות. זאת התחושה הכי מעצבנת וכיפית שיכולה להיות. כמה שהתגעגעתי לזה.
מה שטוב אצלי לפחות, זה שהמוח שלי ברוב המקרים, משפיע עליי יותר מהלב.
כלומר, גם אם אני מאוהבת, אני לא תמימה, אני שומרת על עצמי. אני עושה הכל כדי לא להיפגע.
אני עושה הכל "לאט אבל בטוח" וככה אין סיכוי שאפגע (אני חושבת שבאופן כללי, זה דיי המוטו שלי בחיים).
גם שהכרתי מישהו אחד, והבנתי אח"כ שהוא זיין, הצלחתי במשך שבועיים להסביר לו שהדבר הראשון אצלי לפני נשיקה, זה להכיר את הבן אדם וכשהוא הבין שאני מתקדמת לאט בשביל לשמור על עצמי, הוא... אמר את האמת ופשוט הלך צעד אחורה. אז כן, עשיתי אמנם טעות שהכרתי אותו אבל לפחות נזהרתי ולא נפגעתי. אני בטוחה שבת טיפוסית בגיל שלי הייתה כבר נכנעת אליו כי היא הייתה חושבת לעצמה "אני לא מספיק טובה. אם אני אזרום איתו, הוא בטוח יבין שאני אוהבת אותו"
אז טיפ -
אם את תעמדי על העקרון שלך, את תראי לו את מי שאת. תהיי בטוחה בעצמך, תאמיני בעצמך! ואם הוא בורח, אז הוא בכלל לא התעניין בך. מבחינתו, את היית רק עוד אחת. בגלל זה צריך בכל דבר, ולאוו דווקא במערכת יחסים, לעשות דברים לאט ובטוח. רק ככה משיגים את המבוקש, אני מבטיחה לכם.
בקיצור' התאהבתי. ואני מקווה שהבנתם את נקודת המבט שלי על זוגיות וזהירות. שבוע טוב  | |
|  כינוי:
YB16 בת: 27 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
