אז איפה היייתי...
אה כן, זה היה יום שישי בערב ויצאתי לטייל עם הכלב שלי אחי.
הלכתי על המדרכה כשפתאום ראיתי מישהו יושב בתוך רכב במדרכה ממולי.
אצלי בשכונה יש המון ערסים ואני לא בדיוק סולדת מהם. אבל אפשר לומר שאני פחות או
יותר ההפך מהם.
בדרך כלל כשאני מטיילת עם פאפי אני הולכת מהבית שלי עד לים וחוזרת.
הפעם קיצרתי את הדרך ובמקום להשאר באותה מדרכה עברתי לצד השני.
אפשר לומר שחיפשתי צרות. להגנתי, לא באמת חשבתי שהוא יידבר איתי. כי
תכלס מה יש לו לדבר איתי? אני שונה ממנו ומכל מה שהוא מכיר ורואים את זה מרחוק.
הוא התחיל איתי בצורה הכי פשוטה
שיש.. " וואי איזה כלב חמוד". פאפי לא התחבר אליו. אפילו בכה קצת.
הוא חקר אותי קצת ולא נתן לי ללכת. לא בצורה אלימה. מיותר לציין שאני לא באמת רציתי ללכת. מבחינתי הוא היה הגשמת חלום מתוק מדבש.
פתאום בא רכב, כנראה חברים שלו.. אני לא באמת יודעת. והוא שילח אותי.
רמז לעתיד בדיאבד.
אל דאגה, הוא לא שכח לקחת את המספר שלי.
אני זוכרת איך הגעתי הבייתה והתרגשתי. חיכיתי לטלפון שלו בצורה מטורפת
ממש.
אפילו עכשיו, כשאני נזכרת בהתחלה המתוקה הלב שלי מתמלא ברגש.
הוא התקשר אחרי חצי שעה בערך ושכנע אותי להיפגש איתו.. רציתי שנצא
לפאב אבל הוא התעקש שאבוא אליו.
באתי. התלבשתי חצי זרוק אבל יפה ובאתי.
ישבנו אצלו בבית ...דיברנו והוא נישק אותי. שכבנו.
בהתחלה היינו מדברים כמה פעמים ביום, נפגשים מספר פעמים במהלך השבוע.
הייתי בטוחה שאני בתחילתו של קשר רציני ואמיתי. עכשיו אני יודעת כמה
הייתי רחוקה מהמציאות.
בהתחלה עוד הייתי מתווכחת איתו.
הוא היה רוצה שאבוא בערב ואני הייתי מתעקשת לבוא הרבה לפני שתיים עשרה
בלילה.
הוא היה מתעקש אבל מוותר ברוב הפעמים.
הסברתי לו שאצלי במשפחה זה פשוט לא מקובל.
אני זוכרת שהלכתי לאירוע של העבודה וישנתי אצל חברה.
הוא לא הפסיק להתקשר וכשחשב ששתיתי רב איתי.
בהתחלה, כשהיינו רבים הוא היה מקלל ומדבר אליי כמו לזבל.
הייתי צריכה לעזוב כבר אז. אבל נשארתי וניסיתי לשנות אותו.
לשמחתי עם הזמן הוא הבין שעם קללות שכאלו הוא לא יגיע רחוק איתי.
בהתחלה היו לי בייצים. האמת שהייתי בטוחה שגם אם יתפתח כאן משהו זה לא
באמת מזיז לי כי זה לא גבר שאני יביא הבייתה.
מה גם שמאף פעם לא הייתי מאוהבת והייתי בטוחה שזה גם לא ייקרה לי.
הייתי בטוחה שאני קרה בכל הנושא הזה.
הסיבה העיקרית לכך שחשבתי ככה הייתה שהייתי מחליפה גברים כמו גרביים.
יוצאת עם כמה במגביל, בוגדת חופשי ולא באמת מתרגשת. הייתי די מנותקת.
אפשר לומר שעם או בלי בן זוג, חוץ מהעבודה שהיה לי סקס קבוע לא באמת
היה לי שינוי משמעותי בחיים.
לכן הייתי בטוחה שגם אם יתפתח כאן משהו רציני זה יהיה סתמי ורגיל כמו
תמיד.
לא חשבתי שיום אחד אני יקום ויגלה שהתאהבתי.
שהתאהבתי בגבר שאף פעם לא יחזיר לי אהבה ולא ייתן לי את מה שאני רוצה
וצריכה.
מתחיל להיות לי קשה.
נמשיך בפעם הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
