לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Just Want To Be Normal


Life isn't about waiting for the storm to pass, It's about learning to dance in the rain.

Avatarכינוי: 

בת: 26




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2017

השלמה עצמית


אחרי מחשבה רבה, ומחקרים באינטרנט ובירורים על הנושא, החלטתי שאני רוצה להשתנות.
אני יודעת שאני לא בן אדם קל, ואני בוכה משטויות והמצב רוח שלי משתנה כל שניה והרבה זמן ניסיתי להבין למה אני ככה ולמה אני לא יכולה להיות שמחה כמו שאני אמורה להיות ולמה אני עצובה כשאני לא אמורה להיות ולמה אני חושבת מחשבות מסויימות שאני לא צריכה לחשוב ובסופו של דבר הבנתי שאני לא יכולה לעשות את זה לא משנה כמה ארצה, כי משהו דפוק לי במוח. 
יש לנו שני הורמונים עיקריים במוח בשם דופאמין וסרוטונין. דופאמין אחראי על המחשבות השמחות שלנו והסרוטונין אחראי על המחשבות העצובות שלנו. לאנשים נורמליים שהמוח שלהם עובד כמו שצריך, נוצר איזון מסויים בין השניים וככה הבן אדם יודע איך להגיב בצורה נכונה לסיטואציה מסויימת.
לאחוז מסויים מהאוכלוסיה יש פאק במוח, שלא מצליח לייצר איזון בין שני ההורמונים מה שלפעמים יותר עודף סרוטונין, מה שמעיד בדרך כלל על מחלות נפשיות כמו חרדה, לחץ ודיכאון.
ואחרי הרבה חקירה הבנתי שאני שייכת לאחוז המסויים הזה שהמוח שלהם לא פועל כמו שצריך.
עכשיו אני מבינה מה הבעיה בי ולמה אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת לפעמים. אני לא מצליחה לשלוט בזה. זה המוח הדפוק שלי.
אז נמאס לי להתהפך עליך כשאין לי סיבה ונמאס לי להקשיב לקול המעצבן הזה בראש שלי שאומר שאני חרא ושלעולם לא אהיה מספיק טובה, ונמאס לי מחוסר המוטיבציה שלי לעשות דברים ולהתפתח ונמאס לי ממצבי רוח קיצוניים שמשתנים כל כך מהר שאני לא שמה לב אפילו.
אני יודעת שרציתי לנסות לפתור את זה בעצמי אבל אני מרגישה שזה חלק הכרחי בנסיון שלי להשתנות וברצון שלי לטפל בעצמי והחלטתי שאני אפנה לקבן ואבקש את העזרה המקצועית שאני צריכה. החלטתי לבקש כדורים נגד דיכאון, וההחלטה הזאת הייתה נורא קשה כי קשה להודות שמשהו בך דפוק עד כדי כך שאתה לא מצליח לשלוט עליו אפילו.
אני עושה את זה בשביל עצמי קודם כל כדי להפסיק להרגיש כל כך חרא כל הזמן ואני עושה את זה גם בשבילנו. כי אני מאמינה שלא נצליח להתקדם לשום מקום אם נמשיך להתעלם מהבעיה.
אז אני כבר דיברתי עם המפקדת שלי והיא ביקשה בשבילי הפניה לקבן ואני מקווה שבקרוב כבר אוכל להתחיל את הטיפול שנדרש בשבילי.
ואני מקווה שנוכל לעשות את התהליך הזה ביחד, כי אני לא מסוגלת לבד, ואני מקווה שתצליח להחזיק מעמד עוד קצת ולסבול אותי עוד קצת כי אני באמת רוצה להביא לשינוי של הדברים כדי שנוכל שנינו להיות הכי מאושרים שיש ביחד.
אחרי מחשבה רבה, ומחקרים באינטרנט ובירורים על הנושא, החלטתי שאני רוצה להשתנות.אני יודעת שאני לא בן אדם קל, ואני בוכה משטויות והמצב רוח שלי משתנה כל שניה והרבה זמן ניסיתי להבין למה אני ככה ולמה אני לא יכולה להיות שמחה כמו שאני אמורה להיות ולמה אני עצובה כשאני לא אמורה להיות ולמה אני חושבת מחשבות מסויימות שאני לא צריכה לחשוב ובסופו של דבר הבנתי שאני לא יכולה לעשות את זה לא משנה כמה ארצה, כי משהו דפוק לי במוח. יש לנו שני הורמונים עיקריים במוח בשם דופאמין וסרוטונין. דופאמין אחראי על המחשבות השמחות שלנו והסרוטונין אחראי על המחשבות העצובות שלנו. לאנשים נורמליים שהמוח שלהם עובד כמו שצריך, נוצר איזון מסויים בין השניים וככה הבן אדם יודע איך להגיב בצורה נכונה לסיטואציה מסויימת.לאחוז מסויים מהאוכלוסיה יש פאק במוח, שלא מצליח לייצר איזון בין שני ההורמונים מה שלפעמים יותר עודף סרוטונין, מה שמעיד בדרך כלל על מחלות נפשיות כמו חרדה, לחץ ודיכאון.ואחרי הרבה חקירה הבנתי שאני שייכת לאחוז המסויים הזה שהמוח שלהם לא פועל כמו שצריך.עכשיו אני מבינה מה הבעיה בי ולמה אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת לפעמים. אני לא מצליחה לשלוט בזה. זה המוח הדפוק שלי.אז נמאס לי להתהפך עליך כשאין לי סיבה ונמאס לי להקשיב לקול המעצבן הזה בראש שלי שאומר שאני חרא ושלעולם לא אהיה מספיק טובה, ונמאס לי מחוסר המוטיבציה שלי לעשות דברים ולהתפתח ונמאס לי ממצבי רוח קיצוניים שמשתנים כל כך מהר שאני לא שמה לב אפילו.אני יודעת שרציתי לנסות לפתור את זה בעצמי אבל אני מרגישה שזה חלק הכרחי בנסיון שלי להשתנות וברצון שלי לטפל בעצמי והחלטתי שאני אפנה לקבן ואבקש את העזרה המקצועית שאני צריכה. החלטתי לבקש כדורים נגד דיכאון, וההחלטה הזאת הייתה נורא קשה כי קשה להודות שמשהו בך דפוק עד כדי כך שאתה לא מצליח לשלוט עליו אפילו.אני עושה את זה בשביל עצמי קודם כל כדי להפסיק להרגיש כל כך חרא כל הזמן ואני עושה את זה גם בשבילנו. כי אני מאמינה שלא נצליח להתקדם לשום מקום אם נמשיך להתעלם מהבעיה.אז אני כבר דיברתי עם המפקדת שלי והיא ביקשה בשבילי הפניה לקבן ואני מקווה שבקרוב כבר אוכל להתחיל את הטיפול שנדרש בשבילי.ואני מקווה שנוכל לעשות את התהליך הזה ביחד, כי אני לא מסוגלת לבד, ואני מקווה שתצליח להחזיק מעמד עוד קצת ולסבול אותי עוד קצת כי אני באמת רוצה להביא לשינוי של הדברים כדי שנוכל שנינו להיות הכי מאושרים שיש ביחד.
נכתב על ידי , 29/5/2017 14:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתקראו לי שלי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תקראו לי שלי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)