"מה את עושה מחר בערב?"
כמה שזה נדוש זאת הייתה הפעם הראשונה ששאלו אותי את זה ברצינות
לא יודעת מה, אבל משהו נדלק בי באותו הרגע כשהוא שאל אותי את זה.
"חוגגת יום הולדת"
-"באמת?"
איזה צירוף מקרים
אני עוד מתלבטת אם להתקשר אליו , האמת שאין לי תוכניות...אתם יודעים, מי צריך חברות
ואף אחד לא הזמין אותי חוץ ממנו ואני בטח שלא רוצה לצאת איתו כי הוא הברירת מחדל שלי .
משהו בו חשוד ומיסתורי , זה הורג אותי שאני לא יכולה לפענח אדם! רוב הפעמים אני מוותרת ועוזבת את העניין תלוי הרחק...
אני בדילמה אם לצאת בכלל, המצב רוח שלי על הפנים .
יש חברה אחת שרוצה שנצא למועדון אבל היא לא רוקדת בכלל וזו הסיבה העיקרית שאני הולכת לשם בדרך כלל .
כל שנה מבטיחה לעצמי 'זהו, היום הולדת הבא אני אחגוג באמת ' וזה מתהפך,
לא יודעת אם זו העובדה שגדלתי בשנה ואני מזדקנת ומתרחקת מהחלום שלי או כי פשוט אני שונאת אנשים .