לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Freedom is the right of all sentient beings.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

6/2014

כיתה ח'- טיול שנתי


כיתה ח'- טיול שנתי. רוב החברים שלי היו בנים אבל הייתה אחת שהסתובבתי איתה והיא הייתה כלבה נצלנית שרק בגללה יצאתי לטיול הזה ובסוף היא גם לא יצאה . 
אני יוצאת מהמזכירות אחרי שהמחנכת שלי מגלה לי שהכלבה לא יוצאת , נכנסת לכיתה ,מתיישבת בשולחן שלי , מקפלת את ידיי על השולחן ועל הדרך מביטה בו , הוא משרבט משהו בלוח ובשנייה הזאת קולט אותי , כנראה שלא יכולתי להתאפק יותר ויצאו לי דמעות .מניחה את ראשי על ידיי ומתחילה לבכות . 

בראש, עוברות לי מחשבות על כמה טיפשה יצאתי שבכלל הסכמתי מההתחלה לצאת כשהיא ניסתה לשכנע אותי -מחר הטיול . 
מנותקת בכלל מהמציאות ושקועה בתוך העצב , אני אפילו לא שמה לב שמונחת על גבי יד . 
אחרי שאני נרגעת קצת ומחשבותיי הופכות לצלולות יותר אני מרימה את ראשי וקולטת אותם יושבים סביב שולחני ומסתכלים עליי במבט מודאג משהו .
אחד שהיה דלוק עליי אבל גיליתי את זה רק אחרי הטיול , אחד שסתם דאג לי והוא-זה ששירבט בלוח , זה שהייתי מאוהבת בו קשות שנתיים וחצי אחרי זה ! 
אני מסתכלת עליהם בפניי האדומות ומלאות דמעות ( והיום אני חושבת כמה טיפשה הייתי ולא הערכתי את הדאגה הזאת שלהם ,שהרחקתי אותם מעצמי עם הזמן למרות שניסו לחפש את הדרך חזרה )
והם מחזירים לי מבט מלא עידוד ההוא ,יושב מצד שמאל שלי ,הכי קרוב אליי ומסתכל לי בעיניים בעינייו הירוקות זית , העיניים שלא יצאו לי מהלב והראש שנתיים וחצי ! 
והוא מתחיל לשיר לי (מצורף קישור) את הפיזמון .
ומנסה לעודד אותי , למרות שהוא גם ככה לא יוצא לטיול הזה "את תהני" . 

באמת נהנתי בסוף. זה הטיול הכי כיף שהיה לי מבין כל השנים שלי שיצאתי לטיולים שנתיים.
ההוא שגיליתי שהיה דלוק עליי אחרי הטיול השנתי הציע לי חברות(אתם יודעים,כיתה ח' היינו קטנים.)
אמרתי לא כי לא באמת ידעתי מה זה . 
שבוע אחרי הטיול כזה נפתח דיון על המקרה הזה אז אחד מהחברים של זה שהציע לי חברות שאל אותי "למה אמרת לא? " אז אמרתי (כמה אומץ היה לי פעם) והסתכלתי בלי להתבלבל על ההוא עם העיניים הירוקות "כי אני מאוהבת במישהו אחר." 
הוא הסתכל עליי וחייך חיוך מבוייש והוריד עיניים .
מאז, לא היינו יכולים להתנתק אחד מהשנייה , יצא שהיינו חברים באותה חבורה והיה סבבה כזה . 
עד שיום אחד המחנכת הודיעה בכיתה שהוא יעזוב בסוף שנה את בית הספר ועובר לשכונה אחרת ,לבית ספר חדש . 
המצחיק הוא, שלא באמת ידעתי מה הרגשתי באותה תקופה , הייתי מכירה את המילים : אהבה, מאוהבת אבל לא באמת ידעתי את הפירוש ואת ההרגשה . 

הוא עזב, אבל יש עוד היסטוריה ארוכה ... 
סתם , סיפור כזה מהעבר שהיום אני מעריכה יותר דברים מאשר פעם וכמה השתנתי . 

לילה טוב חיבוק
נכתב על ידי Jessie Pain , 4/6/2014 23:34   בקטגוריות בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Jessie Pain

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJessie Pain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jessie Pain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)