אני מבולבלת נורא
קצת מידי מנותקת מהקרקע , מה שלא אופייני לי בכלל -ככה אני חושבת לפחות.
הכנסתי את עצמי לכל מיני מקומות ממחשבה של רגע , לא רגילה להתנהגות הזאת שלי
בדרך כלל כל שינוי שהוא דרסטי מחושב אצלי .
המוח שלי הוא בערך כמו מאזניים עכשיו -
מחפשת יתרונות וחסרונות , האם להמשיך להשאר במקום הזה או לפרוש כי שכלית הוא לא עוזר לי בכלום לעומת זאת , מבחינת הסביבה כיף לי ואני מרגישה באמת כמו כל בני גילי.
אבל זה דורש ממני הרבה מאמצים בין אם זה איך להגיע לשם ובין אם זה לגבי האוכל (טבעונית,מזכירה)
וכשזה נוגע לאוכל , אוכל הוא המקום הראשון שלי בסדר העדיפויות , מגיע לי לאכול כמו שצריך ובזמן שאני רוצה .
זה משהו כמו בצד אחד של המאזניים עומדת ההרפתקה ובצד השני אני והחופש שלי .
ההרפתקה עד כה סבירה ואני , אפשר להגיד שטיפה סובלת פיזית
יש הרבה יתרונות לצד הזה ולצד הזה וכמובן שאיתם יש גם חסרונות .
אני באמת לא יודעת מה לעשות , חשבתי כבר יותר מידי זמן ואין לי עדיין תשובה סופית שאני יכולה להגיד ולהיות שלמה איתה .
לילות מלאים מחשבות
כינוי:
Jessie Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
