בוא נגיד ש...
אם תראו אותי בחוץ,ברחוב בחיים לא תחשבו שאני כותבת בלוג
ועוד יותר בלוג שקוראים לו "חיי מתבגרת לא טיפוסית,כנראה"
יהיה רק פרט אחד שיסגיר אותי אבל השאר...
מבחוץ חושבים שיש לי חיים כייפים ומעניינים אך לא כך הדבר.
אני רוצה שפעם אחת מישהו ישאל אותי "מה קורה?" כי הוא באמת רוצה לדעת מה קורה ולא סתם בשביל הפרוטוקול.
מציק לי עניין הבנים המטרוסקסואלים שמככב היום.
דואגים למראה החיצוני שלהם יותר ממה שצריך
בשבילי יותר ממה שצריך זה לגלח את הרגליים ולהתלונן על "אוי יש לי קוצים, אני חייב לגלח היום" או "יצאה קולקציה חדשה של בגדים, אני חייב ללכת לקנות".
הבנים בבית הספר שלי הם 90 אחוז כאלה וכל כך עצוב שכך. יש בנות שאוהבות את זה אבל יש כמוני שלא וזה מבאס שאחוז כל כך גדול הוא כזה, ואני צריכה לסבול את זה תרתי משעמע על בסיס יום יומי.
בטיול השנתי שלי השנה הדבר הראשון שהבנים שמו בתיק שלהם להליכה במסלול הוא דאודורנאט ובושם כשאצלי זה היה מים וחטיפים,
אני לא אומרת שלא צריך לטפח את עצמך אבל יש גבול.
התעכבנו בגללם הרבה לפני ההליכה למסלול כי הם התנגדו בתוקף לקחת מים
מה עוד יותר מעצבן זה שהם הולכים בכנופיות ומרשים לעצמם להעיר על המראה החיצוני של בנות אחרות .
לא יודעת, התרבות הזאת לא מוצאת חן בעיניי בכלל.
לילה שכזה..
ג'סי
כינוי:
Jessie Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
