"עכשיו אני יאכל לך סטייק מול הפנים!"
"וואו איזה טעים צלעות כבש"
"איך בא לי טורטיה, עכשיו הייתי גומר משולשת"
"מממ גלידה בן אנד ג'רי "
"מה את משקרת? אני יודע שאת אוכלת בבית בשושו סטייקים"
"מיליוני שנים אכלו בשר, את לא תוכלי לשנות את זה"
ועוד ועוד משפטים של קרניסטים מטומטמים...
כאילו, מה?!
הם אשכרה לא מבינים שזה יותר בושה מאשר גאווה
גאים בזה שהם נהנים על חשבון סבל של אחרים, גברים אה?
אבל אני אומרת שהם אנשים מסכנים , לא חוו נהנתנות אמיתית מהי ועצוב שכך...מרחמת עליהם, לא בקטע של התנשאות אלא בקטע אמיתי, כמו שאני מרחמת על בעלי החיים ובוחרת לא לאכול אותם ולשתף פעולה עם תעשיית הרצח האכזרית.
בריאות?
יש אנשים שהם טבעונים מגיל 0 והיום הם בני 70 ווואלה- הם לא מתו, חיים יותר טוב מכל זקן לא טבעוני אחר..
להיות מודעים למה שעושים להם ועדיין להמשיך לצרוך ולשתף פעולה...אני באמת רוצה לדעת מה לא בסדר שם אצלם...בלב?
האם באמת הטעם הרבה יותר חשוב מאשר החיים שלהם?
למה אני בחרתי אחרת והם לא?
כינוי:
Jessie Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
