הלוואי והייתם מבינים מה עובר עליי.. הלוואי ומישהו היה מבין בכלל
אני מרגישה שנייה מהלהתפוצץ, כאילו אני תקועה וכל החיים והעולם ממשיך הלאה
כאילו באלי להגיד פאק מה אנשים לא מאוהבים בעולם הזה?! או שזו אני היחידה שמשתגעת מעצם העובדה שאני מאוהבת במישהו שמשחק בי ובעצמו.
או שאני מגזימה?
אני יודעת שאני מגזימה ועדיין לא נותנת לעצמי לרסן את עצמי מהרגשות האלו
אני יודעת שאני מגזימה כי הוא פאקינג לא שווה את זה ובטח שלא אותי ואני עדיין "חוזרת" אליו במחשבות ובלב כל פעם מחדש.
זה הורג אותי.
כאילו אני יכולה ללכת ברחוב ולצעוק
וקשה לי להסביר.
וקשה לי לחשוב שמישהו מבין
כי אני משוגעת. אף פעם לא מבינים משוגעים.
גם המשוגעים ביותר.. כי כל אחד שקוע בשיגעון שלו
כבר הבנתי שרוב העולם מחולק לאוטיסטים (פחות במובן של הקללה אלא יותר בקטע הרציני) חסרי מודעות לעולם ואלה שמתוסבכים ומודעים מידי.
אז הוא מהאוטיסטים..או פשוט הוא מלא באגו
אבל כמה אפשר עם האגו?
כמה זמן אגו יכול להחזיק? 😔
אוף
כינוי:
Jessie Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
