והנה שוב ירדה החשכה,כבר לילה והמחשבות צוללות אלייך
אי אפשר להתרגל להרגשה הזו. המחשבה של מה היה קורה אם- לא עוזבת אותי וההרגשה שטעיתי לא מרפה.
אני לא יודעת אם זה אוהבת אבל כרגע אתה הבן אדם היחיד שאני רוצה שיהיה איתי ויגע בי, כל השאר פשוט מגעילים אותי.
חודש.
מאז שהתחלת עם זה ,אתה לא יוצא לי מהראש.
וזה כואב, הרבה זמן לא הרגשתי ככה ,מאז האהבה האמיתית האחרונה שהייתה לי..
באלי
באלי שיום שישי כשאתה חוזר אני היחידה שתהיה בראש שלך והיחידה שתרצה לשלוח לה הודעה
אני מפחדת לעבור את הסופש הזה בלי שום אזכור ממך.
זה יכאב הרבה בהתחלה וישבור קצת אבל הכאב לאט לאט ידעך אבל לא יעבור ,עד שהראש והלב לא יחליטו אחרת.
אני חושבת שאתה אפילו לא מתאר לעצמך את הרגשות שאני מרגישה אלייך כי אתה כזה, בטח חושב שעברתי הלאה ואתה עוד אחד מהרשימה
וזה מה שהורג אותי.
הלוואי תשלח הודעה. אני אראה לך שזה אחרת ,מבטיחה.