לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Freedom is the right of all sentient beings.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2014

סיפורי החופש הגדול האחרון שלי :(


משהו בחופש הזה לא חופשי מספיק . 
משהו בחופש הזה הזוי מידי , כאילו אני נמצאת באיזה חלום של כל הדברים שחשבתי עליהם פעם רק לשבריר שנייה והם קרו - טובים ורעים וכאחד .
לגבי המקום הזה...3 פוסטים אחורה: יצאתי ממנו . 


כל כך משעמם לי שאני אפילו לא יודעת מה אני עושה והיום פשוט עובר לי 

מדהים מה שהשיעמום יכול לעשות , הוא השתלט עליי! הצילוווווווו

יש לי חשק עז לכתוב פוסט ארוך ומעניין ...על מה?
אני מרגישה נרדפת , אבל לא נרדפת מהסוג שמככב בסרטים 

נרדפת על ידי מישהו אחד. 

לא עשיתי כלום. הוא סתם מטריד! מטרידן. 

למה זה היה חשוב כל כך לכתיבה? אין לי מושג בכלל מה אני מקשקשת 

השתגעתי , אתם רואים?! 


אההההה 

קראתי את אשמת הכוכבים 

לא יודעת , ספר . היו טובים יותר ,אבל הוא בהחלט נכנס אצלי לקטגוריית "בין הטובים" 

נראה לי מיום ליום אני הופכת להיות ליותר אדישה, מה שתמיד פחדתי להיות ושנאתי את התכונה הזו 

ממתי אני לא בוכה מספר עצוב??? מוזר . 


אתמול , 

חברה שלי באה אליי ויצאנו לטייל ...לקחתי את הזבל על הדרך ,הוא היה כבדדדדד !!

בקיצור בקושי הרמתי אותו 

הפח היה רחוק , ורק חיכיתי שאגיע אליו כי הידיים שרפו לי מהחוט הצהוב והכובד והלכתי כמו צולעת 

כולי מסתכלת על המדרכה , לא שמה לב לעולם ,מרוכזת בעצמי, רק מחכה להגיע לפח הארור. 

זה קרה בשנייה . השקית נקרעה באמצע המדרכה , הסתובבתי להסתכל על חברה שלי ואני רואה אותה מתרחקת ממני ונקרעת עליי 

אני מסתכלת לצדדים , רואה אותו ....

נער , חסון , לוק אירופאי לגמרי , בדיוק הטעם שלי - מתקדם במדרכה שעמדתי עלייה , מסתכל עליי , מדבר בפלאפון ומחייך , מתאפק לא להשתין מצחוק.

אני מסתכלת עליו ומזיזה עם הרגל בשיא האיטיות את הזבל הצידה, הוא עדיין מתקרב ומסתכל עליי מחוייך , אני מעבירה מבט לחברה שלי והיא עדיין נקרעת 

אני מניחה את ידי על הפה וצוחקת במבוכה ,לא יודעת מה לעשות . 


חחחח סתם כי זה הצחיק אותי , הוא בטח ראה אותי גם מרחוק כשהלכתי כמו צולעת וסובלת עם השקית . אין ספק שנראתי מצחיק . 

צחקתי על עצמי כל הטיול עם החברה.

ואל תחששו לחשוב - יש לי חברה זונה . 


יש לי כסף , אני קונה בו שטויות ואז בוכה שאין לי כסף - מתבגרת טיפוסית סטנדרטי



אל תשתעממו, תעשו משהו , אם אין לעשות משהו , תעשו לעצמכם פאדיחות . 


כן . 





 

נכתב על ידי Jessie Pain , 31/7/2014 13:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכורה


אני מתגעגעת 

לאהבה...


שיחות לתוך הלילה , פרפרים בבטן כל הודעה , הודעת 'בוקר טוב' עם לב כל בוקר ,הדאגה הזאת מה הוא עושה עכשיו......
בוכה

אני מכורה לאהבה. 

אני משתגעת בבית. 

אני רוצה לצאת לרקוד. להתאוורר. 


 

בעיות של עשיריםסובל

 

 

 

 

נכתב על ידי Jessie Pain , 18/7/2014 16:15   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המלחמה שלי


הגעתי למסקנה - אני אוהבת את אח שלי יותר כשהוא שיכור :D 

כשהוא שיכור אני באמת מרגישה שהוא מקשיב כשהוא שואל אותי משהו ואני עונה לו לעומת כשהוא לא שיכור, הוא רק מנסה להוכיח את דבריו . 


היום אמרתי לעצמי , אחרי ויכוח של כשעתיים על עניין הטבעונות עם דוד בן 55 ובן דוד בן 30 - למה אני צריכה את זה בכלל, איך שוב ושוב אני נגררת לשיחות כאלה עם אנשים אטומים שהרי ממילא רואים אותי כ'ילדה קטנה שלא מבינה כלום בחייה' וגם ככה אני לא יכולה לסיים משפט מבלי שקוטעים אותי עוד לפני שהגעתי לעיקר ומכניסים נושא אחר ובסוף - אני סתם לא מבינה כלום מהחיים שלי ולא הוכחתי כלום והם צודקים.

וואלה ,הגענו לנקודת ההתחלה . 


משפטים סתומים שרק מראים כמה הבן אדם אטום יותר כמו "גם הבננה נושמת " 

שמענו , נו , מה אתה רוצה להגיד במשפט הזה? שגם צמחים הם נושמים ולא צריך לאכול אותם ? 

עוד לא הבינו את הסיבה שבגללה אני טבעונית - אני בוחרת באפשרות שגורמת הכי פחות סבל.


 בסוף הלכתי כי לא יכולתי יותר להתמודד עם שני הגברים הללו . בכל זאת אני רק נערה ולא בנויה לשיחות שנועדו רק כדי להוריד לי את הביטחון העצמי ותו לא 

 מה שמצחיק הוא , שגם אמא שלי לא עזרה אלא ההפך הצדיקה אותם , למרות שלא הייתה קשורה לויכוח . זו המלחמה שאני עוברת כל אירוע משפחתי מאז שהפכתי לטבעונית . 

טבעונים - אתם אנשים כל כך חזקים ,הלוואי שיום אחד אגיע להיות חזקה כמוכם ולא אסיים כל שיחה נעולה בחדר בוכה .

אבל אני יודעת שגם אני אדם חזק , כי בחרתי בדרך הזאת בידיעה שיהיה קשה ואני לא מתחרטת שהלכתי עם הלב והראש שתמיד סימנו לי שמשהו לא בסדר במה שאני אוכלת ויש צד אפל שאני לא מודעת אליו.

אגב,אין לי שום הפרעות אכילה למינהן ואף פעם לא היו. אני כמובן לא שלמה עם המשקל שלי(כמו רוב הנערות והנשים) ורוצה לעלות כמה קילוגרמים טובים .


שתיהיה לנו שבת שקטה ושבת שלום ושסוף סוף זה ייגמר אחת ולתמיד והחיילים שלנו יחזרו שלמים ובריאים.

 

נכתב על ידי Jessie Pain , 12/7/2014 00:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Jessie Pain

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJessie Pain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jessie Pain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)